אינני אדריכל ולא מתכנן ערים, אך פעמים רבות אני חושב על העתיד בתכנון העיר של חיפה: מה יראו כאן נכדינו, עד מתי ימשיכו הקבלנים לנסות לזלול את השטחים הירוקים (כנראה לתמיד) ועד מתי ימשיכו מקבלי ההחלטות לקחת ריאות ירוקות מידי הציבור ולהעניק אותן לקבלנים (זה כנראה תלוי במי שנבחר).
שוטטתי לאחרונה בשני קצוות של העולם.
בקצה האחד: תאילנד, עולם שלישי, מדינה עמוסה בתיירים ולה תושבים עניים.
בקצה השני: מנהטן, אחד השטחים הצפופים, היקרים והעשירים בעולם.
תוך כדי שיטוט בשני הקצוות האלה, עלו בי כמה הרהורים על התנהלותנו כאן בחיפה בקשר לשטחים הירוקים בפרט והמרחב הציבורי בכלל.
הכתבה, כמו המחשבות, מתרוצצת משם לכאן ובחזרה: סנטרל פארק, גדות ההאדסון, בנקוק, הקישון, החוף הדרומי ובחזרה לסנאים בסנטראל פארק.
אנחנו כאן בחיפה, נמצאים באמצע הדרך בין העולם השלישי במזרח ובין העולם המערבי (במערב כמובן) בעין לא מקצועית (שלי) נראה כי גם בהיבט של תכנון אורבני אנחנו איפה שהוא באמצע. עדיין מגששים את דרכנו, עדיין מתגבשים ומתרוצצים בין החלטות מוזרות של ועדה מקומית לתכנון ובניה לבין מועצה ארצית המנסה לגבש מדיניות. ביניהם, דו"ח מבקר המדינה המצליף בהחלטות מנהלי העירייה.
בלב מנהטן, בירת העולם המערבי, הסנטראל פארק. ריאה ירוקה אדירה ומתוכננת להפליא בלב האזור היקר בעולם. קשה להבין את הגודל של השטח הזה עד שמסיירים בו.
בפארק קיימים גם גני שעשועים, אליהם מגיעים עם עגלות ילדים ישירות מבתי המגורים
רכב של פיקוח על הצומח והחי מסייר בפארק. הניו יורקים לקחו ברצינות את עניין הטבע בלב העיר
אצלנו, אם אני חושב על אזור שמקביל לסנטרל פארק ומהווה ריאה ירוקה עירונית, אני יכול לחשוב על שני אזורים עיקריים:
חוף הים, שהוא פתוח ושמור בצורה סבירה ברוב המקטעים. החיסרון שלו הוא שברוב המקרים יש לנסוע 5 – 10 דקות ממרכז העיר על מנת להגיע
הואדיות היורדים מהכרמל מהווים ריאה ירוקה אדירה אך יש לגביהם מספר מגבלות: [url=http://haipo.co.il/search_results.php?cx=000724180925369213251%3A-pxxvmg4th0&cof=FORID%3A10&ie=UTF8&q=%D7%91%D7%99%D7%95%D7%91+%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%A2%D7%A7%D7%91&sa=%D7%97%D7%A4%D7%A9:uvd9yfxv]הם עוברים התעללות קשה של פריצות ביוב חוזרות ונשנות המסוקרות כאן בחי-פה בקישור הזה[/url:uvd9yfxv]
בנוסף, מי שיורד בואדי מתקשה לעלות בחזרה בגלל הפרשי הגבהים. ניתן לפצות על כך עם הסעות מסודרות במועדים קבועים. מעניין אם מישהו יחשוב שזה רעיון טוב
אני יכול רק לדמיין מה היה קורה אם עיריית ניו-יורק הייתה מזרימה ביוב לכאן 
השבילים בסנטראל פארק מיועדים להליכה וגם לריצה. אפילו בימים בהם הטמפרטורות צונחות מתחת לאפס יש שם פעילות
ביום שצילמתי את התמונות האלה הטמפרטורה הייתה סביב 0 מעלות. זה היה יום עבודה, 10:00 בבוקר ועדיין היו שם די הרבה אנשים.
גבולות הפארק נושקים לרחוב המגורים בצורה חלקה ומאפשרים לציבור "להישפך" לתוך הפארק בקלילות.
הפארק מאד נגיש לציבור. חוצים מעבר חציה אחד מהרחוב…
אני לא מצליח למצוא דוגמה בה פארק משמעותי קיים בכרמל הצרפתי או במרכז הכרמל או בנו"ש או ברוממה, למעט גן אלי כהן בשכונת שפרינצק, עליו נכתב כאן בחי-פה. תמונה של גן אלי כהן
מבט לסנטראל פארק מתוך רחוב סמוך
בבנקוק, בירת העולם השלישי, אין דבר הדומה לסנטראל פארק. השטח הציבורי הפתוח כבר נעלם כליל לטובת עוד ועוד בניינים ועסקים.
עם השנים, העיר הייתה צריכה לתת פתרון ל-18 מליוני האנשים שהגיעו להתפרנס ובכך צופפה וזיהמה עצמה למוות. כל פינה בבנקוק כבר מנוצלת מזמן לצרכים עיסקיים ותעשייתיים. העשירים עולים לראשי המגדלים ומנסים להתרחק מזיהום האוויר.
האם זה מה שצופן לנו העתיד? ייתכן. זה מאד תלוי בנו ובנבחרינו
מי שמעוניין להגיע לריאות ירוקות בתאילנד, חייב לנסוע הרחק מלב העיר בנקוק לאזורים שאינם צפופים, כדוגמת החוף הזה המצוי על אחד האיים המרוחקים. למטייל בתאילנד יש הרגשה כי הארץ נגזלה מידי הציבור והוענקה על מגש של הרבה כסף לתיירים.
למעשה לציבור התאילנדי אין נגישות להנאה מהאזורים המקסימים האלה. כולם הוקרבו למען תעשיית התיירות
הניו יורקים רצים הרבה. גם בימי שלג. הם סוגדים לאיכות חייהם עצמם. העיר נראית כמקום שנועד לשרת את תושביו. אולי זו הסיבה שהמקום הזה מושך גם אחרים.
אצלנו רצים בעיקר בחוף הדרומי, אולם לא ניתן להגיע לשם ברגל ממרכז העיר. גם אזור החוף הדרומי ממשיך להיות מאויים על ידי הקבלנים. פרטים כאן בקישור
הגודל האדיר של הסנטראל פארק הנראה כאן בתמונה הוא מדהים לנוכח מחיר הקרקע הדמיוני. יחד עם זאת, לא קוצצים ממנו מילימטר עבור תוספות נדל"ניות.
מי שרוצה לבנות במנהטן עושה זאת לגובה ולא על חשבון ריאות ירוקות.
אצלנו הקבלנים נלחמים על כל פיסת נוף ולמרבה הצער מקבלים רוח גבית מהעירייה. דוגמה לכך ניתן לראות במאבק על רכס סטלה מאריס, שם ה[url=http://haipo.co.il/search_results.php?cx=000724180925369213251%3A-pxxvmg4th0&cof=FORID%3A10&ie=UTF8&q=%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94+%D7%96%D7%90%D7%91&sa=%D7%97%D7%A4%D7%A9:uvd9yfxv]רעיון לביצוע פארק עירוני בסמיכות לשכונת הכרמל הצרפתי נדחה על ידי העירייה[/url:uvd9yfxv]
הניו יורקים מטיילים בפארק באופן קבוע והוא מהווה חלק משיגרת יומם של תושבים רבים. אם מישהו יעלה בדעתו לקחת חלקה מהפארק לצורך נדל"ני תהיה שם מהומת עולם.
בבנקוק נותרו מספר "ריאות ירוקות" בארמון המלך ובגן החיות. אזורם קטנים ועלובים שאינם משמשים כלל את התושבים, אלא בעיקר את התיירים, היות שהכניסה לשם עולה כסף.
בבנקוק נותרו גם כמה מקדשים ירוקים על שטחים מצומצמים. מי ששומר על המקדשים האלה לבל יהפכו גם הם לנדלניים הם הנזירים.
כשאני מתבונן על הנזירים השומרים על יופי המנזרים, זה קצת מזכיר לי את הארגונים הירוקים אצלנו, אלא ששם הם מנהלים קרב מאסף, אחרי שכבר כמעט לא נותר על מה לשמור.
החזית הימית של מנהטן על נהר ההאדסון
מפה: הסנטראל פארק במרכז, ההדסאון תוחם את מנהטן ממערב – צד שמאל
גדות ההאדסון היו שטח מופר ומתועש. עדיין ניתן לראות את השאריות, אולם כעת המגמה מתהפכת והחזית הימית חוזרת לציבור
באזור ההדסון הרימו את הכביש לגובה של כ-15 מטרים על מנת להשאיר לציבור גישה חופשית לקו המים.
בקו המים מוקדש האזור כולו להולכי רגל ורוכבי אופניים
הכביש העילי נותר הרע במיעוטו. הולכי הרגל נעזרים בו גם כקירוי בימי גשם
כאן רואים את השביל לאורך נהר ההאדסון, כאשר הכביש העילי משמש כקירוי
מפגעים ישנים מפורקים בהדרגה והשטח חוזר לציבור, כלומר שהמגמה שם היא הפוכה למגמה על גדות הקישון
גם ה-WATER FRONT של ההאדסון נושק לבתי המגורים
אצלנו יש נחל אחד – הקישון. רובו שטח מופר. המגמה שאני רואה בשנים האחרונות היא [url=http://haipo.co.il/search_results.php?cx=000724180925369213251%3A-pxxvmg4th0&cof=FORID%3A10&ie=UTF8&q=%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F&sa=%D7%97%D7%A4%D7%A9:uvd9yfxv]לתפוס עוד ועוד שטחים על גדת הנחל לצרכים תעשייתיים[/url:uvd9yfxv]. לדוגמה: שטח אחסון המכולות הזה – שטח המריבה. קצת קשה להבין התנהלות שכזאת באזור אורבני:
בניו יורק המגמה היא הפוכה – באזור האורבני יש זכות קדימה לתושבים ויש ניסיון למקסם את איכות החיים על ידי פינוי מפגעים ישנים והחזרת השטחים הקרובים לבתי המגורים, לציבור
ולאן אנחנו נגיע בשנים הקרובות? האם נמשיך לכיוון בנקוק או לכיוון מנהטן?
ימים יגידו.
לפי דעתי זה די ברור שלחיפה אין פארק.
מה שקרוי פארק הכט הוא גן יפה מאוד אך כדאי לקרוא לו "גן" או "גינה".
לא חייבים לנסוע כל כך רחוק לחו"ל:
לתל אביבים יש את פארק הירקון, לרעננים את פארק רעננה ואפילו בקריית מוצקין הסמוכה יש
פארק גדול יותר מכל פארק בחיפה.
הואדיות בחיפה אינם תחליף לפארק. הם ריאה ירוקה עם נגישות מוגבלת. אפשר לפתח שם מסלולי
טיול אך לא פארק לרכיבת אופניים, סקייטבורד וטיול עם ילד בעגלה.
בכרמל יש עוד מספר גינות נחמדות כמו גן שמואל, גן האם ועוד גינות שכונתיות.
הבעייה בעיני היא בהנהגה המקומית שלא מצליחה לראות למולה את טובת התושבים ואיכות
חיים אמיתית. בעיני העירייה והועדה המקומית "פיתוח" ובנייה בלתי מרוסנת הם טובת העיר.
אפילו פארק הקישון הפך לאתר מכולות בלי שראש העיר התנגד לכך. חבל מאוד.