עדי קייזר פרזס: "הדר – שכונת הדלתות הפתוחות"

עדי קייזר פרזס ובעלה איתמר עברו לגור בהדר לפני שנה ומאז הם פועלים על מנת לקדם את השכונה.

"תמיד רציתי לגור בקיבוץ עירוני", היא אומרת, "וזה מה שיש בהדר. סולידריות ועזרה הדדית וחיי קהילה עשירים". על מנת שיהיה עוד יותר טוב היא מקווה לראות עוד חניות לטובת התושבים, מוסדות חינוך חילוניים ושיפור באופן שבו שכונת הדר נתפסת בעיני החיפאים.

פתח תקווה – חיפה:

לקראת ראש השנה פגשתי בבית קפה במסדה את עדי קייזר פרזס ובעלה איתמר, לשיחה על ההתחדשות בשכונת הדר הכרמל בחיפה.  קייזל-פייזר עברה לגור בהדר לפני כשנה. היא גדלה בפתח תקווה ובפעם הראשונה הגיעה לחיפה, כשהתחילה ללמוד הנדסה בטכניון.

כסטודנטית, היא שכרה דירה ליד הטכניון. עם סיום הלימודים היא חזרה לגור במרכז הארץ. לפני 4 שנים היא חזרה לחיפה, גרה בשכר דירה ברחוב המים ועבדה במת"מ. לאחר ההיכרות עם מי שלימים הפך להיות בעלה, איתמר, הם רכשו דירה בהדר והתחילו לעבוד קשה, על מנת להתאים את מקום המגורים שלהם לחלום שיש להם על איך הם היו רוצים, שסביבת המגורים שלהם תראה.   איתמר, בעלה של עדי, הוא חיפאי שגדל בשכונת כבביר (כבירים) ליד כרמליה, ובהתחלה לא היה בטוח לגבי המעבר להדר, אבל היום הוא לא היה מחליף את הדר בשום שכונה אחרת.

ישבנו ושוחחנו בבית הקפה במשך 3 שעות. איך אנשים ישנים ברחוב מסדה עם הרעש שיש ברחוב, אני לעולם לא אבין. ישבנו ושתינו קפה, כאשר בכל מספר דקות עברו עוד ועוד תושבים וכל אחד מהם עצר כדי להגיד שלום לעדי ואיתמר, וחלק גם עצרו והצטרפו.

"זה מה שחיפשתי", הסבירה לי פרזס-קייזר, "קיבוץ עירוני. בסופו של יום כל אחד הולך לבית שלו, אבל כל היום מתנהל בחוץ, ברחוב, עם חברים ומכרים. בימי שישי אנחנו שותים קפה במקום קבוע, ואז קניות ליד ואוכלים צהריים במקום אחר. חוזרים הביתה עם הקניות בלילה. זה מזכיר קצת את תל אביב של שנות ה-80 או את איך שגדלתי לפני שנים בפתח תקווה. ככה אני רוצה לחיות ולגדל יום אחד גם את הילדים שלנו, באזור מישורי, שאפשר לרדת למטה, לפגוש חברים ולהעביר איתם את היום".

"לפני שנה, כשהייתי אומרת, שאני גרה בהדר, התגובות היו מאוד לא נעימות", אומרת קייזר פרזס "אבל אני מרגישה שחל שינוי מאז. בהתחלה היו שואלים אותי בדאגה האם עברתי להדר, בגלל שנפלתי כלכלית, לאנשים היה קשה להבין שרציתי לגור בהדר בגלל הסטיגמה. היום יותר אנשים מתחילים להבין שיש כאן אג'נדה. אני רוצה לחיות בשכונה שהיא קהילה, וזה מה שיש לי בהדר".

תמיכה בעסקים הקטנים בשכונה

לטענתה, כבר שנים איתמר והיא לא היו בקניון, כיון שניתן לקנות הכול בחנויות בהדר או בשוק. "אנחנו קונים כמעט רק בשכונה ואצל עסקים קטנים בעיר התחתית. מבחינה עקרונית, אנחנו לא נכנסים לקניונים. אנחנו יודעים עד כמה קשה להחזיק עסק, וחשוב לנו לעזור לעסקים קטנים. כלקוחה מאוד חשוב לי הקשר עם המוכר. אני אוהבת את זה שיש לי כאן במרחק הליכה מהבית שען וסנדלר.

שיתוף פעולה עם עיריית חיפה – אז ועכשיו

קייזר פרזס אומרת שהיא ושאר התושבים נהנים משיתוף פעולה מצד העירייה. "כשנכנסנו לגור כאן, הרחוב לא היה נקי. היו פחי זבל גדולים על המדרכה והורים עם עגלות נאלצו לרדת לכביש. פנינו לעירייה שוב ושוב, כי חשוב לנו לגור ברחוב נקי ובכלל בשכונה נקייה. ובאמת זכינו לראות את שינוי הגישה: אי אפשר להשוות את איך שנראה הרחוב שלנו והרחוב מתחתיו היום, לעומת איך שהוא היה נראה לפני שנה. קודם כל, העירייה מצאה פחים צרים יותר, ועכשיו הפח נמצא על המדרכה, אבל הוא לא חוסם את המעבר. בנוסף, הרחוב נקי. היום יש אפשרות להיכנס לקבוצות בפייסבוק ולצלם את מה שדורש תיקון. אתה מתייג את אחד מעובדי העירייה וזה מטופל. זה שיפור אדיר, כי לא תמיד אנשים היו מתקשרים ל-106, אבל הפייסבוק לא דורש שום מאמץ וככה מקדמים את סביבת המגורים שלנו.

דורשים את מה שמגיע

אני מאמינה שברגע שתגיע לכאן אוכלוסייה חזקה, שיודעת שמגיע לה, דברים יקרו. כשתושבים מתעקשים לראות שינוי לטובה ליד הבית שלהם והם מוכנים לעבוד בשביל זה, אפשר לראות תוצאות. יש בשכונה קבוצות של אנשים, שמטפלות בחדרי מדרגות, צובעים, מציירים. כשלאחד התושבים יש בעיה, ולא משנה איזו, כולנו נרתמים לעזור לו. אם מישהו מבשל משהו, הוא כותב בקבוצה ותוך לא הרבה זמן אפשר לראות שהבית שלו מלא בחברים, שגרים לידו ובאים לאכול איתו. אי אפשר להיות לבד, כשגרים כאן. פעם נפגשים לארוחה על אחד הגגות, פעם אחרת לומדים ביחד או שיש ערבי שירה. זה מה שתמיד רציתי, קיבוץ עירוני, להיות חלק מקהילה, שמגלה סולידריות כלפי מי שחבר בה. לפני כמה זמן מישהי כתבה בקבוצה, שנגמר לה החול בשביל החתול שלה. תוך כמה רגעים היא קיבלה המון הצעות רק לבוא ולקחת. היא רק הייתה צריכה לאתר את מי שגר הכי קרוב אליה".

לחיות בשלום עם החרדים

אחת הבעיות שאיתן מתמודדים התושבים בהדר היא ההשתלטות לכאורה של אוכלוסייה חרדית. "אף ראש עיר לא היה תומך בנו הוא יונה יהב בנושא הזה. יהב נותן לחרדים כל מה שמגיע להם, הוא לא מחסיר מהם, אבל הוא דואג גם לנו ולא נותן להם מעבר למה שהוא חייב. ברגע שיש שכונה כמו הדר, שהדירות בה ביחס לחיפה לא יקרות, זה מושך אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך כמו החרדים. ברגע שיש הרבה חרדים, במקום לראות מתנ"סים, פאבים, מוסדות חינוך ממלכתיים ועוד, מתחילה השתלטות איטית על מנת להקים בתי כנסת, יש גנים ובתי ספר לאוכלוסייה הזו וכל הצביון החילוני משתבש. לנו מאוד חשוב לחיות בשלום גם עם חרדים, גם עם עולים מחבר המדינות וגם לנסות ולהביא לכאן אוכלוסייה חזקה, שתרים עוד יותר את הדר".

מצוקת החניה בהדר הכרמל מקשה על האוכלוסייה החזקה שברשותה רכב

בעיות נוספות הן החנייה ומוסדות החינוך. תושבים רבים טוענים, שלעתים הם חוזרים לביתם ברחובות מסדה, נורדאו, הלל ושאר הרחובות המצטלבים עם בלפור, ולא מוצאים חנייה. "יש אנשים בהדר, שמשתמשים בתחבורה ציבורית. אפשר ברבע שעה להגיע מכאן לשדרות מוריה. אני נוהגת וקשה מאוד למצוא חנייה. זה הסיבה שהרבה אנשים חונים על המדרכה, וזו סכנה שקשישים וילדים צריכים לרדת לכביש, כיון שהמדרכה חסומה. צריך למצוא פתרון, ויש ניסיון לעזור לנו ולצבוע את שפת המדרכה בכחול לבן, אבל צריך למצוא עוד פתרונות. מובן, שכשהכרמלית תחזור לעבוד המצב ישתפר".

היעדר בית ספר יסודי ממלכתי

לגבי גני ילדים ובתי ספר בשכונה, כבר שנים שתושבים טוענים שיש צורך בבית ספר יסודי ממלכתי לתושבים, כיון שכיום יש רק את ריאלי הדר, שהוא פרטי. קייזר פרזס הייתה רוצה לראות את העירייה משתמשת במבנה של בית הספר בסמ"ת בתחילת רחוב מסדה, שעומד להתפנות בעוד חודשיים, לטובת בית ספר, אבל בינתיים העירייה כבר הודיעה שבמקום ייפתח מעון לתינוקות, אבל עוד לא ברור מה יהיה במבנה עצמו. "מאוד חשוב לי שהדר תהייה מזמינה גם עבור משפחות, מה שאומר שצריכים להיות כאן גנים ובתי ספר. כבר היום יש גני עירייה וגנים פרטיים, אבל עדיין היינו רוצים לראות מעונות ובתי ספר בשכונה כמו בכל שכונה אחרת בעיר".