בלב בוקרשט, באזור הרובע היהודי ההיסטורי הסמוך ל״כיכר האיחוד״ (Piața Unirii), ניצב Templul Coral, בית הכנסת הכוראלי, מן המבנים היהודיים החשובים והמרשימים ברומניה.
קיצור תולדות ההקמה
מהפכות 1848, שהתפשטו ברחבי אירופה תחת דגלי החירות והשוויון האזרחי, נתנו תנופה חדשה גם למאבקם של היהודים ברומניה לאמנציפציה ולהשגת זכויות אזרח מלאות.
על רקע זה, הרעיון להקים בבוקרשט בית כנסת מודרני ומפואר עלה בשנת 1857, ביוזמת יצחק לייב ויינברג (Isaac Leib Weinberg). המבנה נועד לבטא את השתלבותם של יהודי רומניה בחברה המודרנית ולהיות סמל לתהליך האמנציפציה של הקהילה.
הבנייה החלה בשנת 1864, לאחר שיעקב לבל (Iacob Löbel) גייס את הכספים הדרושים. ביוני 1866, ערב חנוכתו, הותקף בית הכנסת וניזוק במהלך מהומות אנטישמיות. לאחר ששוקם נחנך ב־6 ביולי 1867 והיה לאחד המוסדות המרכזיים של יהדות בוקרשט.
על הבניין
בית הכנסת נבנה בסגנון ניאו־מורי, מן הסגנונות שאפיינו בתי כנסת מפוארים באירופה (כדוגמת פריז, פירנצה), במחצית השנייה של המאה ה־19. הסגנון שאב השראה מן האדריכלות המוסלמית של ספרד וצפון אפריקה, והתאפיין בין היתר בקשתות פרסה, עיטורים גאומטריים וצבעוניות עשירה. סגנון זה אומץ באותה תקופה בבתי כנסת רבים באירופה, בין השאר משום שנתפס כביטוי אדריכלי ייחודי שאינו נוצרי.
חזיתו הסימטרית של הבניין מחופה לבנים בשני גוונים, היוצרות דגם אופקי עשיר, ובמרכזה פתח כניסה מודגש בקשת פרסה. מעליו משולבים חלונות עגולים ועיטורים גאומטריים, ובחלקה העליון של החזית מתרוממים צריחונים קטנים המעניקים למבנה צללית מזרחית מובהקת.
חלל הפנים מרשים אף יותר מן החזית. אולם התפילה מחולק לספינה מרכזית ושתי ספינות צדדיות, ומעליהן נמשכות גלריות לנשים בשני מפלסים. קשתות פרסה, עיטורים גאומטריים וצמחיים, ויטראז'ים ונברשות גדולות יוצרים חלל עשיר ורב־צבעים. בקצה האולם ניצב ארון הקודש בתוך מערכת קשתות מעוטרת, והוא מהווה את מוקד המבט של החלל כולו.
כפי שמעיד שמו, התפילות ב־Templul Coral לוו כבר מראשיתו בשירת מקהלה, ביטוי למגמות המודרניזציה שחדרו באותה תקופה לחיי הדת היהודיים באירופה.
על האדריכלים
את בית הכנסת תכננו האדריכלים הווינאים קרול אנדרלה (Carol Enderle) ו־גוסטב פרייוואלד (Gustav Freywald), שבחרו לתכננו בסגנון ניאו־מורי. תכנונם הושפע במובהק מבית הכנסת Leopoldstädter Tempel בווינה, שתכנן לודוויג פרסטר (Ludwig Förster) ונחנך בשנת 1858.
הבחירה בדגם הווינאי ביטאה את שאיפתה של הקהילה להשתייך לעולם התרבותי המודרני של מרכז אירופה. באופן אירוני, בית הכנסת בווינה נהרס בליל הבדולח ב־1938, בעוד מקבילו בבוקרשט שרד עד ימינו.
תהפוכות במאה ה־20
המאה ה־20 העמידה את בית הכנסת ואת הקהילה היהודית של בוקרשט בפני שורה של זעזועים. ברעידת האדמה של נובמבר 1940 נפגע הבניין ונזקק לתיקונים. חודשים ספורים לאחר מכן, בינואר 1941, במהלך מרד ״הלגיונרים״ – התנועה הפשיסטית והאנטישמית הרומנית והפוגרום ביהודי בוקרשט, פרצו אנשי התנועה לבית הכנסת, בזזו אותו והשחיתו את תכולתו. המבנה נפגע, אך שרד ושוקם לאחר המלחמה.
עם עליית המשטר הקומוניסטי המשיך Templul Coral לשמש כבית הכנסת המרכזי של יהודי בוקרשט. דמות מפתח בתקופה זו היה הרב הראשי משה רוזן (Moses Rosen), שכיהן בתפקיד משנת 1948 ועד 1994. רוזן פעל בתוך מערכת יחסים מורכבת עם השלטון, תוך שהוא מנצל את מעמדו ואת קשריו מחוץ לרומניה כדי לשמור ככל האפשר על מוסדות הקהילה, על חיי הדת ועל הקשר עם ישראל והעולם היהודי.
רעידת האדמה הגדולה של 1977 גרמה לנזקים נוספים לבניין, אך גם הפעם הוא שוקם והמשיך לפעול.
בשנות שלטונו האחרונות של ניקולאה צ'אושסקו (Nicolae Ceaușescu) עבר מרכז בוקרשט שינוי דרמטי. במסגרת מיזם הבנייה העצום של המרכז האזרחי נהרסו רחובות שלמים, ובהם חלקים נרחבים מן הרובע היהודי ההיסטורי. בתי כנסת ומוסדות קהילתיים אחדים נהרסו או הועמדו בסכנה, וגם בית כנסת זה ניצב בפני איום. פעילותו של משה רוזן, יחד עם לחץ בינלאומי, סייעה לשמירתו ולהמשך קיומו כבית הכנסת המרכזי של העיר.
לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי עבר המבנה תהליך ארוך של שיקום ושימור. עבודות מקיפות החלו בשנות האלפיים וכללו חיזוק המבנה ושחזור מרכיביו האדריכליים והאמנותיים. בדצמבר 2014 נפתח בית הכנסת מחדש.
הקהילה כיום
לפי מפקד האוכלוסין של 2021, כ־900 מתושבי בוקרשט הגדירו את עצמם כיהודים, אם כי מספר המשתייכים בפועל לקהילה היהודית עשוי להיות גדול יותר.
כיום ממשיך Templul Coral לשמש אחד המרכזים החשובים של החיים היהודיים בבוקרשט ושל הקהילות היהודיות ברומניה. מתקיימות בו תפילות בחגים ובמועדים, לצד טקסי זיכרון ואירועים ציבוריים.
מעמדו חורג מעבר לתפקידו כבית תפילה והוא משמש גם מקום מרכזי לטקסים ממלכתיים וקהילתיים.
יותר ממאה וחמישים שנה לאחר חנוכתו, ולאחר שפעם אחר פעם נפגע, שוקם ושב לחיים, ממשיך בית הכנסת הכוראלי, כעוף החול, לשמש מחדש מוקד של תפילה, זהות וחיים יהודיים בלב בוקרשט.
קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל. האיורים המלווים את הכתבה נעשו על בסיס צילומים ממקורות שונים שפורסמו ברשת.
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.
יפה מאד תיאר בדקדקנות חברי הידען הד"ר דוד בר און אודות בית הכנסת הכוראלי במדינת רומניה ישר כח לך אדוני וגמר חתימה טובה.