המעון החיפאי של הנציב העליון הבריטי

ברחוב יובל 5 שבכרמל הצרפתי, מאחורי גדר חיה גבוהה וסבוכה, ניצבת וילה מנדטורית צנועה למראה, אשר בשנות ה־30, שימשה כמעונו החיפאי של ארטור ווקופ ( Arthur Wauchope), הנציב העליון הבריטי. מן הבית הזה השקיף נציג השלטון המנדטורי על חיפה בשעתה המכוננת, עיר נמל ותעשייה בתנופה, ערב סערה היסטורית, נקודה אסטרטגית של האימפריה הבריטית.

ארטור ווקופ (Arthur Wauchope)

ארטור ווקופ (Arthur Wauchope) כיהן כנציב העליון של בריטניה בא״י בין  השנים 1931-1938. בהיותו קצין צבא מקצועי שהשתתף במלה"ע הראשונה, נחשב לאחד הנציבים הפעילים והמעשיים ביותר בתקופת המנדט.

בשנות השלושים, כאשר חיפה הלכה ונמתחה בין תנופת מודרניזציה לסערה פוליטית מתקרבת, עמד ווקופ, על רכס הכרמל והביט ממעונו אל הנמל החדש שנפרש מתחתיו. הוא לא היה מדינאי תיאורטי אלא מנהל־ביצועי: האמין בסדר, בתשתית, ביכולת ההנדסה והארגון לעצב מציאות.

כהונתו התאפיינה בפיתוח כלכלי מואץ של חיפה: חנוכת הנמל (1933), הקמת בתי הזיקוק וצינור הנפט (1934), הרחבת מסילות הברזל ותכניות מתאר לחיפה, אשר ידעה תנופת בנייה בעקבות גלי העלייה של העלייה החמישית (יהדות גרמניה). 

הוא ניסה לאזן בין התחייבויות בריטניה לתנועה הציונית לבין רגישויות האוכלוסייה הערבית, בתקופה שבה גל העלייה החמישית, שינה את המאזן הדמוגרפי והמרד הערבי, כבר הלך ונרקם (1936-39).

ווקופ נחשב מתון יחסית: קשוב ליישוב היהודי, אך מודע למורכבות ולמתח הגובר. הוא פעל מתוך תפיסה כי קידמה כלכלית ושגשוג עירוני, עשויים לרכך קונפליקט פוליטי. 

הוא סיים את כהונתו בסמוך לפרסום דו״ח פיל (1937), שהציע לראשונה את חלוקת הארץ בין יהודים לערבים.

בתקופתו, חיפה הפכה ללב האסטרטגי של המנדט הבריטי, בזכות הנמל החדש, מרכז התעשייה והאנרגיה וצומת מסילות רכבות בין לאומיות.

על הבניין

הוילה ששימשה כמעונו החיפאי של ווקופ, נבנתה ב-1937, עבור המסדר הכרמליתי ע״פ תכניותיו של האדריכל האיטלקי, ג׳ובני בורה. 

הבניין בן 2 קומות ועוד קומת מרתף חלקית, בהתאמה לטופוגרפיה. קומת הקרקע, הקומה הייצוגית, היא רחבת ידיים, מכילה חלל מגורים גדול המתפצל למספר חללי משנה, חלל עבודה, מטבח וחדר אוכל. בקומה העליונה נמצאים חדרי השינה. 

הבניין מורכב ממספר מסות קובייתי, גג שטוח וחיפוי אבן בהירה, בעבוד ״מסמסם״. מתקבלת קומפוזיציה מאופקת, שכוללת פתחים מלבניים סדורים, מרפסת הפונה אל הנוף וכניסה שאינה מונומנטלית אך מודגשת. בפינה המזרחית, בולט חלון גבוה המזכיר את החלון הפינתי בבית אגנס ח׳ורי בתכנון מ. גרשטל שבנייתו בוצעה בפיקוחו של ג׳ובני בורה. הוא מעיד על השפעתו של גרשטל על בורה. 

הבניין משדר מודרניזם מרוסן, המשלב שפה בינלאומית עם חומר מקומי, ומבטא את אתוס השלטון המנדטורי: סמכות שקטה, פונקציונליות ונוכחות שאינה צועקת אך ניכרת.

על האדריכל

ג’ובאני בורה (Giovanni Borra) היה מן האדריכלים האיטלקים שפעלו בחיפה בשנות ה־30 של תקופת המנדט, ופועלו נקשר במיוחד למרחב הכרמל הצרפתי ולנוכחות הקתולית בעיר. מלבד תכנון הבית ברח׳ היובל 5, בורה תכנן את המבנים ברחוב אליהו הנביא (ביחד עם האדריכל לוץ) שנבנו עבור המסדר הכרמליתי ולימים כאמור, הוא היה זה שפיקח על בניית ביתה של אגנס ח׳ורי, לאחר המחלוקת שפרצה בינה לבין האדריכל גרשטל.

בניגוד לבאוהאוס התל־אביבי הלבן והקליל, אצל בורה ניכרת תחושת כובד, יציבות ושורשיות מקומית. אף שדמותו הביוגרפית נותרה במידה רבה בצל, נוכחותו במרקם העירוני, מעידה על תפקידו כחוליה חשובה במפגש שבין מודרניזם אירופי, מסדרים קתוליים והאדריכלות המנדטורית המתעצבת של חיפה.

בית אחד- מפגש תרבויות

מאז הקמתו, ידע הבית ברחוב יובל 5 חילופי בעלים, אך לשמחתנו נשמר בקפידה ולא איבד את אופיו המקורי. משנת 1987, מתגורר בו כדייר מוגן עו״ד מיכאל קומיסר, שביצע שיפוץ והתאמות פנימיות נדרשות, אך הקפיד לשמור על חזותו החיצונית ועל איכויותיו האדריכליות וכך נשתמרה היטב “רוח המקום”.

בשנת 2012 הוכרז הבית ״מבנה לשימור״ בעקבות סקר מבנים ואתרים לשימור בכרמל הצרפתי וברמת התשבי, שבוצע על־ידי עיריית חיפה, הכרה רשמית בערכו האדריכלי וההיסטורי של הבניין.

בסופו של דבר, סיפורו של בית זה אינו רק סיפור של אבן, חלון פינתי ומסה קובייתית מאוזנת. זהו סיפור על מפגש תרבויות ואסכולות: איטלקית וקתולית, גרמנית־יהודית ובריטית אימפריאלית, שהתכנסו אל מדרונות הכרמל בשנות השלושים. דרך עבודתו של ג׳ובני בורה, האיטלקי ובהדהוד שפתו העיצובית של משה גרשטל, היהודי, נרקם כאן פרק קטן אך משמעותי באדריכלות המנדטורית של חיפה. הבית נותר עדות שקטה לתקופה שבה העיר הייתה מעבדה חיה של מודרניזם, אמונה ושלטון, פסיפס בנוי שאבן אחת בו מספרת סיפור רחב בהרבה, ממידותיה.

תודות

תודתי לעו״ד מיכאל קומיסר על נדיבותו ועל נכונותו לפתוח בפניי את דלתות הבית, ובכך לאפשר מפגש ישיר עם מבנה יוצא דופן, שבו שזורים זיכרונות ורגעים חשובים בתולדות העיר.

קוראים יקרים

הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.