בית אגנס ח׳ורי – מודרניזם על הכרמל

ברחוב טשרניחובסקי שבכרמל ניצבת וילה משנות ה־30, המשקפת את חדירת המודרניזם לחיפה המנדטורית. וילה אגנס ח’ורי, השוכנת בטרשניחובסקי 29, משלבת סגנון בינלאומי עם התאמות מקומיות, ומהווה עדות שקטה לעיצוב דמותה של העיר באותן שנים.

מי את גב׳ אגנס ח׳ורי?

אגנס ח’ורי הייתה בת למשפחת ח’ורי, משפחה נוצרית-ערבית בורגנית, מן המשפחות הבולטות בחיפה של ראשית המאה ה־20. בני המשפחה היו מעורבים בפיתוח העיר, בבעלות על קרקעות וביוזמות בנייה, הן בעיר התחתית והן בשכונות המתפתחות על הכרמל.
יוזמתה של אגנס ח’ורי להקים וילה עירונית עבורה, משקפת עצמאות כלכלית ותודעה מודרנית, ומעמידה אותה בין אותן נשים מעטות, שפעלו כלקוחות פעילות בתהליך האדריכלי ולא רק כדמויות משניות ברקע.

במקום שבו ניצב בעבר בית ח’ורי, אחד מסממניו של המרחב ההיסטורי החיפאי, מתנשא כיום מגדל הנביאים.

נודה לקוראינו על סיועם בבירור פרטים אישיים אודות גב’ אגנס ח’וירי.

על הבניין

הווילה נבנתה כבית מגורים חד-משפחתי, בעל נפח ברור וקומפוזיציה מאוזנת. המבנה מחופה אבן בעיבוד טלטיש, המקנים לו מראה עדין ומקומי, ומבדיל אותו מבתי הטיח הלבנים המזוהים לעיתים עם הסגנון הבינלאומי.
אחד המאפיינים הבולטים של הבית הוא חלון מעוגל, פינתי,  גבוה של חדר המדרגות. אלמנט אנכי מודגש זה, משמש הן כפתרון תאורה טבעית והן כמרכיב קומפוזיציוני מרכזי בחזית. לצדו ניכרים פתחים מלבניים היוצרים אלמנט אופקי. כמו״כ הבית כולל מרפסות וקווים נקיים, המאזנים בין פונקציונליות מודרנית לבין ייצוגיות של וילה בורגנית.
הבית מדגים מודרניזם חיפאי מאופק, המשלב עקרונות תכנון אירופיים עם חומרים מקומים והתייחסות לאקלים ולנוף.

משה גרשטל – האדריכל הבלתי מתפשר

תכנון הווילה הופקד תחילה בידי האדריכל משה גרשטל, מן האדריכלים בעלי המוניטין שפעלו בחיפה בתקופת המנדט ונטלו חלק בעיצוב פניה של העיר המתפתחת. גרשטל היה שותף למעבר מן האדריכלות האקלקטית של ראשית המאה לשפה מודרנית מרוסנת, תוך הקפדה על פרופורציות, סדר ותפקוד.
על פי שלט השימור המוצב לפני הבניין, הווילה תוכננה בסגנון הבינלאומי ובגמר אבן. במהלך העבודות, בשנת 1936, התגלעו חילוקי דעות בין גרשטל לבין בעלת הבית, אגנס רשיד ח’ורי. גרשטל לא הסכים להתפשר על עקרונותיו התכנוניים ובעקבות חילוקי הדעות הללו, עזב הוא את הפרויקט. את המשך ליווי הבנייה עד להשלמתה, ביצע האדריכל האיטלקי ג’ובאני בורה, אשר פעל באותן שנים בחיפה עבור המסדר הכרמליטי. עם עבודותיו נמנים הבניינים לאורך רחוב אליהו הנביא, בעיר התחתית.

משה גרשטל (1886-1961) מוכר משכבר לקוראי מדור זה. נשוב ונזכיר כאן, גרשטל הוא האדריכל שזכה בתחרות האדריכלית לתכנון בניין שוק תלפיות החיפאי. הוא יליד גליציה (פולין), למד אדריכלות בוינה ושם אף סיים את לימודיו ב-1914. עלה לא״י ב-1933 והשתקע בחיפה. בית עספור, היתה עבודתו הראשונה בחיפה. נודע כאדריכל שתכנן רבות עבור האליטה הערבית. אחד מלקוחותיו הידועים היה חאג׳ טאהר קרמאן. עם עבודותיו נמנים גם בי״ח כרמל הישן, בית התעשיה ברחוב הרצל וכמובן, בית אגנס חורי.

גרשטל, נחשב כאדריכל מודרניסטי שידע לשלב את עקרונות אסכולת הבאוהאוס עם מרכיבי הבניה הערבית המסורתית.

ג’ובאני בורה – השלמת הבנייה (Giovanni Borra)

את המשך הביצוע קיבל לידיו האדריכל האיטלקי ג’ובאני בורה, שפעל בחיפה בשנות ה־30, בעיקר עבור גורמים נוצריים ומוסדיים. הוא תכנן את המבנים לאורך רחוב אליהו הנביא, בעיר התחתית. בורה הביא עמו הכשרה אירופית וניסיון בעבודה עם אבן.
תרומתו ניכרת בגיבוש הסופי של הווילה: בשמירה על נפח ברור, בהדגשת חדר המדרגות כאלמנט אדריכלי ובאיזון בין ייצוגיות לבין פונקציונליות. 

דברי סיום

וילה אגנס ח’ורי, היא יותר מבית פרטי לשעבר; היא מסמך אדריכלי וחברתי מתקופה מכרעת בהתפתחותה של חיפה. הכרזתה כמבנה לשימור מדגישה את ערכה כעדות חיה למודרניזם המקומי, למעמדן של משפחות בורגניות נוצריות בעיר ולתרומתה של האדריכלות לעיצוב זהותה הרב־שכבתית של חיפה.

קוראים יקרים

הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.