בית מיארה: הסגנון הבינלאומי בצומת מרכזי בהדר הכרמל

צומת הרחובות הרצל–ארלוזורוב הוא מן הצמתים המרכזיים והחשובים בשכונת הדר, ומכל עבריו צמחו לאורך השנים בניינים מרשימים בתקופת התפתחותה המואצת של השכונה. בפינת ארלוזורוב 2 ניצב אחד המרשימים שבהם: מבנה בסגנון הבינלאומי, שיועד מראשיתו למסחר ולמגורים, ובעל עבר מרתק משל עצמו.

על היזם

מן העדויות שבידינו עולה כי הבניין הוקם בשנת 1933 ביוזמת אלעזר מיארה, יזם שזיהה בשלב מוקדם את הפוטנציאל העירוני של הדר הכרמל ובחר להשקיע בבניין בצומת מרכזי זה.

על פי מקורות ב״מוזיאון העם היהודי״, השם „מיארה” מעיד על מוצא ספרדי, ככל הנראה מאזור ולנסיה או לחלופין על מוצא ממרוקו. למרבה הצער, לא עלה בידינו לאתר פרטים נוספים אודות אלעזר מיארה, היזם שעל שמו נקרא הבניין.

בהקשר זה מתעוררת שאלה מסקרנת: האם קיים קשר משפחתי בין היזם אלעזר מיארה לבין היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה?

נשמח לעזרת הקוראים בפתרון חידה זו.

על הבניין

הבניין הוקם בשנת 1933 בתכנון האדריכלים בארסקי, חיים הארי ואינג’ ינוביץ, שמות המוכרים לקוראי המדור מכתבות קודמות שעסקו בפועלם בחיפה.

זהו מבנה בסגנון הבינלאומי, המציג אל צומת הרחובות ארלוזורוב–הרצל חזית מתעגלת. המבנה כולל שלוש קומות מגורים מעל קומת קרקע מסחרית. משני צדי חדר המדרגות המרכזי בולטות מרפסות מתעגלות, המדגישות את גרעין המדרגות שמואר באור טבעי באמצעות סדרת חלונות אופקיים הנפרשים לכל גובהו.

החלונות השקועים, המעוצבים בפס תחום בקרניז, מדגישים את הקווים האופקיים של החזית. קרניז נוסף, המפריד בין קומת המסחר לקומות המגורים, משלים את הדגשת אופקיות הבניין, אחד ממאפייני המפתח של הסגנון הבינלאומי. מעל חדר המדרגות המרכזי, בקומת הגג, מותקנת פרגולת בטון מרחפת ומתעגלת, המשתלבת אף היא בשפה העיצובית הכוללת של המבנה.

חומר הגמר העיקרי הוא טיח צמנטי, חומר אופייני לבנייני הסגנון הבינלאומי בארץ.

על מסחר ורפואה בבית מיארה

מעדויות המתועדות בארכיון העמותה לתולדות חיפה, עולה כי בקומת המסחר פעלו לאורך השנים עסקים מקומיים מוכרים ובהם: „מכולת גלז’נסקי”, בית המרקחת „זהר” וכן חנות למחוכים וחזיות בשם „נעומי”.

עוד נודע כי בבניין התגורר ד”ר יהודה בלנקנשטיין, כירורג כללי ומיילד, שלמד רפואה בווינה. בהמשך דרכו מונה לרופא הראשי של בית החולים „בורוכוב” שעל הכרמל, שפעל כבית חולים חירום בימי מלחמת העצמאות. לימים הוא היה חבר בהנהלת בית החולים „אלישע”.

על המתכננים

כאמור, תכנון הבניין הופקד בידי המשרד המשותף של האדריכלים בארסקי, חיים הארי ואינג’ ינוביץ, שפעל בחיפה בשנות ה־30 וה־40 של המאה ה־20 ונטל חלק מרכזי בעיצוב שכונת הדר.

בארסקי – אדריכל שפעל בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בעיקר בשנות ה־30, ונטל חלק בתכנון מבני מגורים ומסחר בסגנון הבינלאומי בחיפה.

חיים הארי – אדריכל פעיל משנות ה־30 ועד שנות ה־50 של המאה ה־20, מן הדמויות הבולטות בזירת הבנייה החיפאית, שתכנן מבני מגורים וציבור בגישה פונקציונלית ומאופקת.

אינג’ ינוביץ – מהנדס ואדריכל, שפעל במחצית הראשונה של המאה ה־20, ושיתף פעולה עם אדריכלים מובילים בני התקופה בתכנון מבנים עירוניים מורכבים, תוך דגש על פתרונות קונסטרוקטיבים.

דברי סיום

בית מיארה, הוא דוגמה מובהקת לאופן שבו אדריכלות הסגנון הבינלאומי, השתלבה במרקם העירוני המתהווה של הדר הכרמל. מיקומו בצומת מרכזי, השפה האדריכלית הברורה והעבר האנושי שנרקם בין קירותיו, כל אלה הופכים אותו לעדות חיה לתקופה של חזון עירוני, יזמות ואמונה בעתידה של חיפה. שימורו המתחייב של המבנה אינו רק שמירה על אבן וטיח, אלא על פרק חשוב בסיפורה של השכונה ושל העיר כולה.

תודות

תודתי נתונה בזאת לגב׳ אמירה קהת, מהעמותה לתולדות חיפה, על המידע המשמעותי שחלקה עמי וסייעה בכך רבות לגיבושה של כתבה זו.

קוראים יקרים

הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.