ל' בכסלו, תשפ"ו
לֹא הָיָה גַּן יָפֶה כְּגַן בִּנְיָמִין בְּהָדָר הַכַּרְמֶל
כְּשֶׁעוֹד הָיָה לוֹ הָדָר.
בְּלֵב הַגַּן נִטַּע מִקֶּדֶם, בֵּית קָפֶה מְהֻדָּר.
קָרְאוּ שָׁם עִתּוֹנִים בְּגֶרְמָנִית, הֲדוּקִים לְמוֹטוֹת,
סֵמֶל קָטָן לְסֵדֶר, נִקָּיוֹן וּרְצִינוּת תַּרְבּוּתִית שֶׁל יֵקִים.
שָׁתוּ שָׁם קָפֶה חָזָק עִם מַבָּט בִּקּוֹרְתִּי וְקַצֶּפֶת
וּבָעֶרֶב רָקְדוּ שָׁם בִּשְׁתִיקָה מְדֻיֶּקֶת.
בְּבֵית הַקָּפֶה מָכְרוּ גְּלִידָה קְפוּאָה
בִּשְׁלוֹשָׁה צְבָעִים.
וְלִפְעָמִים, רַק לִפְעָמִים,
קָנוּ גַּם לִי פִּנּוּק בִּשְׁלוֹשָׁה צְבָעִים.
אִמָּא וַאֲנִי הָלַכְנוּ כָּל יוֹם אַחַר הַצָּהֳרַיִם לְגַן בִּנְיָמִין.
בַּסִּמְטָה שֶׁלְּיַד הָיְתָה אַיָּלָה.
הַיְּלָדִים צָפוּ בָּהּ כְּאִלּוּ הָיְתָה הַמִּפְלֶצֶת מִלּוֹךְ נֵס.
עֵינֵי הָאַיָּלָה הַכְּלוּאָה,
אֲצִילָה שֶׁנֶּעֶנְשָׁה עַל יָפְיָהּ,
בָּהוּ בַּיְּלָדִים בְּמַבָּט מִשְׁתָּאֶה.
אוּלַי חָלְמָה עַל רִיצָה בַּמֶּרְחָבִים?
אוּלַי זָכְרָה אֶת הַתְּנוּעָה הַחָפְשִׁית וְצֵל עֵצִים פִּרְאִיִּים?
אֵלּוּ שֶׁנִּטְּעוּ בַּגַּן נִצְּבוּ בְּהַדְרַת שִׁעֲמוּם,
כְּמוֹ פְּקִידֵי עִירִיָּה עֲיֵפִים, שֶׁחָלְמוּ עַל קִדּוּם.
גַּם הַדֶּשֶׁא נִסָּה
לַשָּׁוְא… לַשָּׁוְא…
לְהַרְשִׁים וַעֲדַת קַבָּלָה לַגִּנָּה הַבּוֹטָנִית.
הָאַיָּלָה לְיַד גַּן בִּנְיָמִין הָיְתָה בּוֹדְדָה.
לֹא הָיָה אַיָּל בַּגַּן,
רַק דַּיֶּרֶת קְבוּעָה שֶׁל הֲוַי עִירוֹנִי שֶׁלָּבַשׁ פְּנֵי טֶבַע.
הִיא הִבִּיטָה בִּי בְּעֵיְנַיִּם שֶׁל גַּעֲגוּעַ.
לְעִתִּים עָמְדָה כְּמוֹ פֶּסֶל שֶׁנִּשְׁכַּח בְּטָעוּת בַּתְּצוּגָה,
דַּקָּה וּשְׁקֵטָה וְעֵינֶיהָ מְלֵאוֹת יָגוֹן.
נָעַלְתִּי נַעֲלַיִם חֲדָשׁוֹת שֶׁמְּאוֹד לָחֲצוּ לִי
וְהָפְכוּ כָּל צַעַד לִשְׂדֵה קְרָב פְּרָטִי.
לֶהָבוֹת קְטַנּוֹת רָקְדוּ לִי עַל הַבְּהוֹנוֹת,
צָרְחוּ וְשָׁרְקוּ שִׁירֵי אֵימָה שֶׁאַף אֶחָד לֹא שָׁמַע.
הָאַיָּלָה לָעֲסָה עֵשֶׂב בְּקוֹל שָׁקֵט וּמָלֵא תּוֹדָעָה
מִבְּלִי לִרְאוֹת שֶׁהַנַּעַל שֶׁלִּי מְנַהֶלֶת מִלְחָמָה נוֹאֶשֶׁת
עַל כַּף רַגְלִי הַכְּלוּאָה.
נִנְעַצְתִּי לְיָדָהּ כְּמֻצָּג נוֹסָף בַּתְּצוּגָה:
זֶה הַטֶּבַע וְזוֹ הַיַּלְדָּה
וּשְׁתֵּיהֶן נִרְאוֹת יָפוֹת יוֹתֵר
כְּשֶׁלֹּא מִתְקָרְבִים לְהָרִיחַ אֶת הַדָּם.
** גן בנימין, על שם הברון בנימין רוטשילד הוא הגן הציבורי הראשון שהוקם בישראל והוא היה שוקק חיים בשנות החמישים והשישים. במקום האיילה נמצא היום תלמוד תורה של חב"ד.
הי, עליזה: מה היה לה ל-א-יילה?
נוסטלגיה על הדר היפה של פעם.
ואנחנו עוד זוכרים כילדים בשנות ה80 את הבריכה בגן בנימין והיינו מגיעים כמעט כל שבת ברגל מיד לבנים עם ההורים והיתה אוירה מקסימה ונהדרת.
לגבי האמירה בסוף השיר וחלק מהמגיבים התרעמו ולא הבנתי על מה ,המשוררת רק ציינה עובדת מיקום ביחס למקום שהיא זוכרת ואין על מה לכעוס גם בשנות ה80 אנחנו זוכרים שכל הילדים כמעט היו דתיים והיו גם חילונים והיתה אוירה כיפית וההאימהות כבר הכירו וכולם כיבדו את כולם ארץ ישראל היפה.
שירה יפה ומרגשת
איזה יופי של תיאור !
תודה לך
דוד בראון
ליד האיילה היה סניף קופת חולים. כילדה הייתי פרחחית לא קטנה ונפצעתי לא מעט. החלפת התחבושות מאד הכאיבה ואמי היתה לוקחת אותי להרגע ליד האילה. מותק.
הם משתלטים. על כל המדינה
קחי לדוגמא את נווה שאנן בחיפה
תגובה של שמאלנים משיחים הזויים שלא משרתים את המדינה
מני תבדוק בבקשה את הנתונים שלך אם התכוונת לחרדים בחיפה.
עפ"י נתוני העירייה מיום 28.4.25 כפי שהם מפורסמים לציבור באתר עיריית חיפה: מכלל התושבים היהודים בחיפה החרדים מונים בעיר רק 3% מכלל תושבי חיפה.
7% מגדירים עצמם דתיים 19% מסורתיים ו66% חילוניים ובסה"כ 72.3% יהודים בחיפה.
תושבי המגזר הערבי בחיפה עפ"י אותו פירסום באתר העירייה מאפריל 2025 מונים 14.7% מתושבי העיר מתוכם 7.7% נוצרים ו7% מוסלמים ולגבי הקבוצה הזו אין נתוני השקפה דתית.
אגב לפי נתוני ויקיפדיה על חיפה שנכונים לסוף 2022 ומבוססים על נתוני הלמ"ס אותה קבוצה של ערבים נוצרים ומוסלמים מנו באותה העת 11.9% ואילו כלל היהודים מנו באותה העת בחיפה 73.1%.
ובנוסף פורסם קבוצה נוספת של 0.2% דרוזים ו14.8% אחרים.
הם היחידים שעוד זוכרים להודות על הטוב הזה.
בשעה טובה ומוצלחת.
נדמה שלא צוין שרושמת המאמר נבחרה בעבר כחברת מפלגת העבודה במועצת העיר.
ששומעים חלק מאמירות של יור הדמוקרטים חיבור של מרצ ועבודה יחד מבינים שאין תהום שהשמאל לא מדרדר אליו אפילו מנרמלים לשבת עם שונאי ישראל מהמשותפת בממשלה אחת.
יש להתייחס אליהם בקונטציה המתאימה וטוב שמגיעות הבחירות ואיתם גם סוף לאשלייה שערוצי הרעלה מפמפמים פה בסקרים המלאכותיים שלהם בכל מערכת בחירות ומתנפצת להם בפנים ביום למחרת הבחירות.
אם היית גם יודע ..
הגברת היא פרופסורית מכובדת,
היתה נשיאת מכללה.
ואפילו – שגרירה של ישראל.
אבל לשפוך המון מילים על שמאל
זה קל יותר.
תיקון לשבת עם שונאי המדינה הציונית
הסייפא של השיר הגם שכביכול נכתבת ללא הבעת דיעה מכערת את תוכנו ומציבה מראה לאנשים שחיים ביננו
שכחת לציין טת הבריכה העירונית לילדים עם הצב האגדי שלפחות אותו לא הורידו. ועדיין מוצב ליד פסלי הפרות מפיברגלס. לצב עם הפסיפס היה ברז שאפשר חשתות ממנו. וכל הברעכה היתה מוקפת עצי ברוש. את הבית קפה שיפצו ושיחזרו. הלוואי שגם את הבריכה במקום המזרקה שכמעט גבצה חייהם של ילדים. וטוב שהתרסקה מהטיל. התפללתי שזה יקרה. כי צינורות ברזל שעומדים כשהמזרקה ריקה וילדים משחקים. ועם קונדס מפילים ילד לאחוריו שחלילה היה נופל עם הראש על אחד הצינורות היה נגמר באסון טראגי. שלט נדע. וזה קרה לבני שילד דחף אותו לאחוריו ביום חורף קפוא וגשום. כשבני רק בן 2.5 בלבוש חמים עם מעיל. בקושי הספקתי לקלוט בני היה טבול במים קפואים כשערפל מפוזר ומקפיא את הדם. טסתי טיתו הביתה מיד עם התאום שלו. מזל שגר קרוב. ישר למקלחת חמה. מה שהציל אותו מלהגחע לרמב"ם. קפוא וחבול. לגבי האיילה אני לא בגיל שהיא כניראה היתה. חבל.. לא יודעת על מה מדובר. הייתי שמחה לראות תמונות אם יש למישהו מהארכיון. או שהצטלמו לידה. נשמע מעניין ומסקרן כאחד. אוח חיפה חיפה עיר שאיבדה את ההדר והעתיד. כואב עד דמעות
ומה עם הבריכה עם הצב שהיתה? מישהו זןכר, כי אני לא שוכחת ולא אשכח לעולם
תודה שהזכרת לי את האילה שתמיד עצרתי לידה. במשך השנים היה נדמה לי שזו איזו פנטזיה שהמצאתי לעצמי ועכשיו אני מבינה שזה לא היה חלום. והבריכה שהיתה בגן והשתכשנו בה והקרוסלה הנהדרת המאסיבית. גן בנימין.
רק שמרוב שנאה ופלגנות לא נקבל עונש שהעיר תהפוך חלילה להיות כמו לוד או עכו.
לומדי התורה וצעירים דתיים שמגיעים לעיר הם הבלון חמצן האחרון לעיר שגם כך סובלת מהגירה שלילית וילודה נמוכה ושגם ככה מהגרים אליה לא מעט מכפרי וערי הצפון והשכונות הותיקות ההומגניות שלה מדרדרות והופכות שכונות מעורבות.
הגירה חילונית שלילית היא תוצאה של הדתה וחוסר השקעה מספקת במה שחשוב לחילונים. הגרעינים התורניים וחב״ד הם עוד צעד בדרך לעיר כושלת ומפגרת כמו בני ברק ומודיעין עילית
הפוך אם החילונים לא יתעוררו חיפה תהפוך לערד וחס וחלילה לירושלים
הפוך אם החילונים לא יתעוררו חיפה הופכת בקרוב ללוד או עכו תראה מי הדומיננטי בבתי חולים, במשטרה,בעירייה בקניונים ובחופים
איפה הבעיה ? בכך שהגן מוזנח או בכך שהיש שם תלמוד תורה ? משום מה יש לי תחושה שהביה של הכותבת הינה תלמוד התורה. כאדם חילוני, אני מציע לראות את הצד החיובי – הזנחה או לא ?? מי מונע מתנועות הנוער בצע שם פעילות ? מי מונע ממגיני מרכז חורב לארגן הפגנה בגן בינימין ?? תחשבו על זה. בואו מאחד.
תלמוד תורה הוא בעיה כי הוא מוסד שמתעלל בילדים ומונע מהם בכוח כישורי חיים נדרשים במאה ה-21 כמו מתמטיקה ואנגלית, בזמן שהוא מחנך אותם לשנוא את המדינה ואת החילונים שבנו רותה וממשיכים לממן אותה ולהחזיק אותה