הכוונה לסלק את קברו של הטרוריסט עז אלדין אל־קסאם מבית הקברות המוסלמי בנשר, כפי שהכריז השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, מעוררת חשש כבד להתלקחות מחודשת בקרב הציבור המוסלמי, ובעיקר בקרב הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית. גורמים בקהילה מזהירים כי מדובר במהלך רגיש העלול להצית מתיחות דתית ולאומית.
עז א־דין אל־קסאם: דמות היסטורית שנויה במחלוקת
עז א־דין אל־קסאם היה מטיף דתי ולוחם מוסלמי שפעל בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. בעיני הממסד הציוני והבריטי הוא נחשב מחולל טרור, ואילו עבור חלקים נרחבים בעולם הערבי והאסלאמי, הוא נתפס כמי שהניח את היסודות למאבק המזוין נגד השלטון הבריטי וההתיישבות היהודית.
אל־קסאם נהרג בשנת 1935 במהלך עימות עם כוחות בריטיים באזור יערות הגליל. מותו הפך אותו לדמות מיתולוגית, סמל להתנגדות, ושמו הונצח לאורך השנים, בין היתר בגדודי עז א־דין אל־קסאם של חמאס, שנקראו על שמו ורואים בו מקור השראה רעיוני.
הקבר בנשר: אתר שקט שהפך לסמל
קברו של אל־קסאם בבית הקברות המוסלמי הנטוש בנשר אינו אתר עלייה לרגל מרכזי, אך עצם קיומו במרחב הישראלי מעניק לו משמעות סמלית עמוקה. כל פגיעה בקבר, גם אם מוצגת כמהלך מנהלי או ביטחוני, עלולה להתפרש כפגיעה בזהות, בזיכרון הקולקטיבי ובכבוד הדתי.
זיכרון של “סיבוב ראשון” בשנות ה־90
עבור רבים מדובר ב״סיבוב שני״ לתסיסה עזה שכבר אירעה בתחילת שנות ה־90 של המאה הקודמת. באותה תקופה טענו גורמים מוסלמיים, ובראשם ראאד סאלח, אז מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, כי קיימת כוונה יהודית להרוס את בית הקברות המוסלמי הנטוש בנשר במסגרת סלילת כביש עוקף נשר, הוא הכביש הקיים כיום.
הכחשה רשמית ופתרון תכנוני
הגוף המתכנן הכחיש אז באופן גורף כל כוונה לפגוע בבית הקברות, והבהיר כי ייבנה גשר מעל השטח, פתרון שאכן יושם בפועל. כך נמנעה פגיעה ישירה במתחם הקבורה, והמשבר נרגע בהדרגה.
עמדת משרד הדתות: אתרים קדושים אינם בני פגיעה
באותה עת היה משרד הדתות שותף לעמדה המוסלמית והבהיר כי אסור בתכלית האיסור לפגוע באתרים קדושים של שלוש הדתות. עמדה זו שימשה גורם ממתן במאבק הציבורי וסייעה בהרגעת הרוחות.
ניקוי השטח והרגעת המתיחות
באותן שנים הצמחייה בבית הקברות המוסלמי הנטוש הגיעה לגובה רב והסתירה את המצבות. מאות בני נוער ערבים גויסו למבצע ניקוי נרחב, ניכשו את הצמחייה העבותה ומשאיות פינו אותה מהשטח. לאחר הפעולה, המתיחות סביב המקום שככה באופן משמעותי.
תקריות עבר שמוסיפות רגישות
לרגישות הרבה סביב האתר תורמת גם תקרית שאירעה לפני עשרות שנים, כאשר פעיל ימין קיצוני השליך ראש חזיר לשטח בית הקברות, אירוע שנתפס כפגיעה חמורה בקדושת המקום והותיר צלקת עמוקה בזיכרון הקולקטיבי של הציבור המוסלמי.
חשש מהשלכות ההחלטה הנוכחית
כעת, על רקע ההכרזה על סילוק הקבר, מזהירים גורמים שונים מפני פגיעה מחודשת בסטטוס קוו והשלכות שעלולות לחרוג מעבר לנשר עצמה. לדבריהם, כל שינוי במעמדו של אתר רגיש כזה מחייב זהירות מרבית, דיאלוג והבנה של ההקשר ההיסטורי והדתי.


ידידי שרון אל תהיה פתטי
אסור להיכנע ולפחד ,ראית איך הצבא ונתניהו הכניעו את חיזבאללה ואת אירן האימתנית והחזקה ביבשת, בשבועיים.
הם כלום ושום דבר כאשר אנחנו פועלים בהחלטיות ,ניתן להעביר את הקבר בצורה מסודרת ומאורגנת אולי לטורקיה אולי לקטאר שיעלו לרגל לשם (תאמין לי ששם לא הרבה יבואו לבקר אותו).
לא כל מה שבן גביר אומר צריך מייד להתמרמר לרוב דבריו נכונים וצודקים.
תתפלא זה לא מקום שעולים לרגל אליו,לא מקום מוכר ולא משהו שהיה בו עיסור בחיפה או בנשר עד שבן גביר החליט שוב לעורר גלים…. מרגיש שהוא פשוט מחפש לעשות נזק ,בלאגן וסכסוך בכל מקום שאין בו סכסוך או כן קיים בו שקט ודו קיום… נתחיל בקברי טרור מוסלמים ונמשיך לקברי טרור יהודים ? די כבר עם צביעות, עזבו את האנשים לחיות יחד
לכתוב ב2025 חשש לתסיסה והפרת סטטוס קוו בגלל פעולה לא משנה בעולם מה היא זה פתטי, אי אפשר לשמוע אתכם כבר
מצחיק
נדמה שהחלטה של השר בן גביר גורמת אפילו לשמאל החילוני שכנראה הדבר האחרון שיעשו יהיה להלחם למשל על קדושת גדולי הדור שלנו או על אלו שנאבקים כדי ללמוד תורה פתאום מזדעקים על קדושת המחבלים אצל אויבינו ועל קדושת קברים?
מרגיש שאם זו היתה החלטה למשל של יאיר לפיד או יאיר גולן היו מוצאים גם מוצאים לה צידוק מוסרי.