תשע שנים אחרי השריפה הגדולה: בניין ברחוב פרויד עדיין עומד שרוף

(חי פה) – תשע שנים חלפו מאז השריפה הגדולה בחיפה, שפרצה ב־24 בנובמבר 2016 והותירה אחריה מאות בתים חרבים, מאות משפחות חסרות קורת גג ומראות קשים של עיר בוערת. למרות השיקום המהיר יחסית של רוב הדירות שנפגעו, בניין אחד ברחוב פרויד עדיין עומד שרוף, כפי שהיה באותו יום נורא. עד היום לא התקבלה החלטה סופית אם ניתן לשקם אותו מבחינה הנדסית או שיש להרוס את המבנה ולהקים חדש במקומו.

בעלי הדירות חיים בשכירות ומחכים לפיתרון

המשמעות של ההמתנה הארוכה היא קשה במיוחד עבור בעלי הדירות בבניין. הם עברו לגור בדירות אחרות בעיר, אך הדירה שבבעלותם אינה ראויה למגורים ואינה ניתנת להשכרה. לאורך השנים ניסתה עיריית חיפה להקל עליהם באמצעות ויתור על תשלום הארנונה, לאחר מספר שנים בהן שילמו ארנונה חלקית, אך בפועל רבים מהם נאלצים לשלם שכר דירה נוסף על אף שיש להם דירה משלהם. מצב זה נמשך כבר תשע שנים, והדיירים מתארים תחושת חוסר אונים מתמשכת.

השריפה הגדולה: מוקדים רבים בעיר

השריפה פרצה במספר מוקדים בו זמנית: בצ'ק פוסט, רוממה החדשה, אחוזה, כביש פרויד, רמות ספיר ועוד. בתי ספר רבים פונו, בהם רוממה ניגונים ברחוב האורן ובית בירם של בית הספר הריאלי. למרות הפגיעה הקשה במאות בתים, לא היו נפגעים בנפש. אחת הסיבות לכך היא שהשריפה פרצה בשעות הבוקר, כאשר רוב הדירות היו ריקות. עם זאת, תושבים רבים מיהרו לשוב לבתיהם כדי להציל את חיות המחמד שלהם.

לוחמי האש פעלו באינטנסיביות, בסיוע צוותים מתחנות נוספות. מי שהיו חסרי מזל במיוחד היו בעלי יחידות דיור בשכונת גבעת אורנים ברחוב זלמן שזר, שם נשרפו הבתים, כמעט לחלוטין.

מראות של עיר אחרת

ביום השריפה השמיים בחיפה נצבעו אדום, והתושבים היו המומים. ביום שלמחרת העיר נראתה אחרת לגמרי, עצים שרופים, בתים חרבים, בתי ספר שנאלצו למצוא פתרונות חלופיים לתלמידים. ראש העיר דאז, יונה יהב, שהיה מנוסה בהתמודדות עם אירועים מורכבים, הבין שהשיקום חייב להיות מהיר. הוא דאג לשיקום הנראות העירונית באמצעות שתילת מאות עצים בשטחים שנשרפו.

שיתוף פעולה עם הממשלה ופיצויים מהירים

יהב, רתם את שר האוצר דאז, משה כחלון, תושב העיר, ואת עוזרו דוד עציוני, כיום חבר מועצת העיר ומועמד לראשות העיר. עציוני, מסר את מספר הטלפון שלו לכל מי שביתו נפגע ודאג להעברת הפיצויים במהירות. בזכות זאת, רוב הדירות שוקמו תוך מספר חודשים והמשפחות חזרו לבתיהן. מי שביתם נפגע, שוכן תחילה בבתי מלון בעיר ולאחר מכן עבר לשכירות עד לסיום השיקום.

נזקים נפשיים לצד החומריים

מלבד הנזקים הפיזיים, רבים מהתושבים חוו פגיעה נפשית קשה. תחושת הביטחון הבסיסית בביתם התערערה, והם תיארו מצוקה ודחק. עבור רבים, הבית, המקום הבטוח ביותר, נעלם ברגע אחד. טראומה זו מלווה חלק מהמשפחות עד היום.

הבניין ברחוב פרויד – מחלוקת משפטית מתמשכת

לפני שלוש שנים דווח כי הבניין השרוף ברחוב פרויד, נמצא בדיונים בוועדת ערר, שאמורה לקבוע האם לשקם חלק ממנו או להרוס את כולו ולהקים חדש. בינתיים הדיירים ממשיכים לשלם שכר דירה כיון שהדירה בבעלותם אינה ראויה למגורים.

בשלב הנוכחי התקבלה החלטה שיש להרוס את הבניין ולבנות בניין חדש במקומו. הבעיה היא שכיום בניין חדש שנבנה חייב לספק לדייריו נגישות וחנייה. עד לשריפה הבניין היה ללא חניות פרטיות וללא מעלית. כל זה אמור להשתנות, ולכן יש קושי להשיג היתר בנייה. הרבה מהנדסים, פקידים, שמאים, עורכי דין ובעלי מקצוע נוספים היו מעורבים בשנים האחרונות בדיונים בוועדות השונות לגבי הבניין, אולם כרגע המצב הוא שאין היתר בנייה כיון שאין הסכמה על איך יראה הבניין החדש ומי יממן את תוספות הבנייה החדשות. הרבה מאוד אנשים מעורבים ומנסים לקדם את קבלת היתר הבנייה על מנת שיהיה אפשר להתחיל לעבוד, אבל בפועל 9 שנים אחרי השריפה, עדיין אין שום אפשרות לדעת מתי הבניין השרוף יהרס ויתחילו לבנות את הבניין החדש.

בעיות תכנוניות – ממ"דים וחנייה

היתר הבנייה המקורי משנת 1963 אינו כולל ממ"דים או חנייה, והקירות בעובי 15 ס"מ בלבד. כיום לא ניתן להוציא היתר בנייה בתנאים כאלה. קרן הפיצויים שכרה אדריכלית לתכנון השיפוץ, שפנתה לפיקוד העורף לקבלת פטור ממיגון. אך הפטור לא אושר, משום שהדירות החדשות חייבות לכלול ממ"דים. האדריכלית ניסתה לטעון שמדובר בהחזרת מצב לקדמותו, אך קיבלה תשובה בתנאים בלתי אפשריים.

המתנה ממושכת להחלטה

מבדיקה מול בעלי הדירות ברחוב פרויד 23 עולה כי תשע שנים אחרי השריפה הם אינם מעוניינים להתראיין. לטענתם, סוף סוף הם קרובים לקבלת האישור שיאפשר להתחיל לבנות מחדש את בתיהם. ייתכן שבעוד כמה שנים יוכלו לשוב אליהם.

הסיפור של הבניין ברחוב פרויד מעלה שאלות קשות על התנהלות הרשויות. מאות יח"ד נשרפו לפני 9 שנים. כל אחד מתושבי העיר עלול היה למצוא את עצמו במקומם של הדיירים בפרויד 23, שנאלצים לשלם שנים שכר דירה, על אף שהם בעלי דירות. מי יפצה אותם על הפסד כספי של מאות אלפי שקלים לכל אחת מ-6 המשפחות בבניין? מי יפצה אותם על עוגמת הנפש והרוגז על כך שהחלטה מנהלית לא מתקבלת 9 שנים?

מעיריית חיפה נמסר:

העיכוב בשיקום המבנה נובע מהליכים המתנהלים בין בעלי הנכסים למס רכוש. לאחרונה הוגשה בקשה לקבלת היתר להקמת מבנה חדש וזו מקודמת על ידי העירייה.
לעניין הארנונה; המבנה פטור כיום לצמיתות מארנונה בהתאם לחוק. נציגי העירייה מלווים את הנושא באופן אישי ונפגשו עם בעלי הדירות מתוך רצון וכוונה להמשיך ולסייע באופן המירבי.

תגובת משרד הפנים תצורף לכתבה כאשר תתקבל.