חיפאים, הכירו את חג הסוכות • מסע בין פירות תלויים, אמונה עתיקה ושירים

הצצה נדירה לעולם עתיק שחי בינינו, טיול אל סוכות השומרונים בחולון

במרחק נסיעה קצרה, בלי דרכון ובלי נתב"ג, ממתינה לכם בחולון קהילה קטנה ומסתורית, השומרונים, שפותחת את בתיה לקהל לרגל חג הסוכות. זוהי הצצה נדירה אל עולמם של צאצאי ממלכת ישראל הקדומה, החיים כאן בינינו כבר אלפי שנים.

מסע בזמן בלב גוש דן

אם אתם חיפאים שכבר טיפסתם על כל פסגות הכרמל, טעמתם מכל נוף, מנזר וכנסייה, ובליבכם עוד מפעמת הסקרנות לעולם אחר, כזה שנטוע באדמת הארץ אך נדמה כיוצא מגבולות הזמן, אולי תתפלאו לשמוע שהתשובה מחכה לכם דווקא בחולון.

שם, בין בנייני העיר הנעימה והשקטה, חיה אחת הקהילות המיוחדות בעולם: קהילת השומרונים.

הם אינם תיירים מהעבר, אלא עם חי, נושם ומאמין, שנושא על כתפיו מסורת בת למעלה מ־3,000 שנה. כששומעים את השפה הארמית העתיקה בבית הכנסת הקטן, קשה שלא לחוש רעד, היות וזה כאילו שנפתח שער נסתר לממלכת ישראל המקראית.

שרידי שבטי ישראל

השומרונים רואים עצמם כצאצאי שבטי מנשה, אפרים ולוי שהינם שרידי ממלכת ישראל הצפונית.

הפילוג בינם לבין אחיהם, בני יהודה, החל כבר בימי עלי הכהן והעמיק בימי המלכים, כאשר סירבו להכיר בירושלים כעיר הקודש והמשיכו לדבוק בהר גריזים שבשומרון כמקום הנבחר לעבודת האל.

“שם בחר ה' לשכן שמו לנצח” הם אומרים, ומצביעים אל ההר שממנו, לדעתם, לא נפרדה השכינה מעולם.

כיום מונה הקהילה כ־750 נפשות בלבד כאשר כמחציתן נמצאת בהר גריזים והיתר בשכונה הקטנה שבחולון.

במאה ה־19 הם כמעט נכחדו וזאת בגין: רדיפות, גזירות והשפלות מצד שלטונות זרים אשר צמצמו את מספרם ל־150 איש בלבד. אך דבקותם בארץ ובעיקר באמונתם, אפשרה להם לשרוד. במאה ה־20, עם ביסוס היישוב היהודי והקמת מדינת ישראל, החלה הקהילה לשגשג מחדש ומספרה הולך וגדל באיטיות.

"סוכה בבית – קדושה בלב"

חג הסוכות הוא פסגת השנה השומרונית, זוהי תערובת של אמונה עמוקה, יופי עוצר נשימה ואירוח לבבי.

אם תיכנסו לבית שומרוני בימי החג, תמצאו סוכה צבעונית, זוהרת, עמוסת פירות עד להתפקע תלויה מן התקרה. רשת ברזל רחבה נמתחת לאורך תקרת הסלון וממנה משתלשלים רימונים, תפוזים, מנדרינות, לימונים, תפוחים, ולעיתים גם גמבות סגולות וחצילים מבריקים.

כל פרי נשטף, ננקב, נקשר בחוט ברזל דק ומוצמד אל הרשת בדיוק מופלא. התוצאה? מיצג טבע חי ונושם מעין גן עדן תלוי באמצע הבית.

“אנחנו לא צריכים לצאת החוצה כדי לחוש את הסוכה,” אומר אחד מנכבדי הקהילה, “אנחנו מכניסים את השמים אל תוך הבית.”

הלכה למעשה המסורת הזאת נולדה מכאב: במשך מאות שנים, כשהשומרונים עוד הקימו את סוכותיהם תחת כיפת השמיים, נהרסו הסוכות בידי שונאים אשר ניפצו, הציתו ואף השליכו לתוכן פגרי חיות.

כך נולד הפתרון: להכניס את הסוכה פנימה, כדי לשמור עליה ועל קדושתה. עם השנים הפך הצורך לביטוי אמונה ייחודי, בבחינת אמנות של ממש.

ארבעת המינים בגרסה השומרונית

גם ארבעת המינים שונים במקצת מאלה של אחיהם היהודים.

לדידם: כפות תמרים ולא לולבים. ערבי נחל הם מענפי שיח אברהם הגדל ליד נחלים. "עץ עבות" לגביהם הינו כל עץ בעל נוף עבות, לעיתים אפילו אקליפטוס ו"פרי עץ הדר" דהיינו כל פרי מהודר, אפילו אם זה חציל סגול או גמבה אדומה.

לסוכה נוספת משמעות עמוקה: היא סמל לגן עדן, וליבה הוא ייצוג של הר גריזים הקדוש.

כשנכנסים אליה, מריחים את ריח ההדר, שומעים את זמירות החג ורואים את האור המשתקף מהפירות, כך שנדמה לרגע שהזמן עצר מלכת.

עלייה לרגל – פסגת האמונה

בחג הסוכות, אחד משלושת הרגלים, נוהגים השומרונים לעלות לרגל להר גריזים.

בליל החג הם עולים בהמוניהם, מתפללים במשך כחמש שעות, שרים בארמית העתיקה ולאחר מכן חוזרים לבתיהם בחולון.

עם שובם, מתכנסת המשפחה לסעודה חגיגית: מנות בשריות מתובלות, ריחות כבש ויין שומרוני מתוצרת בית, שירה, ריקוד וצחוק.

“זה הרגע שבו מרגישים הכי קרוב לאבותינו,” אומר צעיר מהקהילה, “כאילו כל הדורות מתאחדים סביב שולחן אחד.”

בחול המועד השכונה נפתחת לעולם

במהלך חול המועד, הופכת השכונה השומרונית בלב חולון ליעד עלייה לרגל בפני עצמו. (הערה: בימי החג – אסורה כניסת רכבים לשכונת השומרונים!)

דלתות הבתים פתוחות בפני מבקרים מכל רחבי הארץ. השומרונים מקבלים את פניהם בחיוך, מזמינים להתרשם מהסוכה התלויה, מהפסוקים החרוטים על לוחות האבן שבכניסה ומהאווירה הייחודית השורה במקום.

ניתן להגיע לשכונת השומרונים באופן עצמאי לחלוטין, למרות שישנם סיורים מאורגנים המאפשרים להכיר מקרוב את אורח חייהם. המטיילים נחשפים לתפילות הזריחה והערב, ללבוש הלבן המסורתי, לספרי התורה הקדומים ולשפה הארמית שהם שומרים עליה באדיקות רבה.

מי שחפץ להבין את עומק השורשים של הארץ הזו בוודאי שלא ימצא שיעור חי יותר מזה.

שמחת תורה – מעגל של שירה ואור

ביום האחרון של סוכות, בשמיני עצרת, חוגגים השומרונים את שמחת התורה.

עם שחר מוציאים הכוהנים את ספרי התורה העתיקים מבית הכנסת, עטופים בבדי כסף ורקמות זהב.

תהלוכה חגיגית יוצאת לרחובות השכונה: תופים, מחולות, שירים בארמית, וילדים נושאים דגלים.

לזקנים ולחולים, שאינם יכולים להגיע לתפילות במהלך השנה, זו ההזדמנות לראות את ספר התורה  ולגעת במורשתם בעיניים דומעות.

לאחר ההקפות מוחזרים הספרים לבית הכנסת והחג מסתיים בשירת הודיה גדולה, המסמלת את חתימת חגי תשרי.

ואחרי החג… טעם מתוק נשאר

עם תום החג אין משליכים את הפירות; הם נאספים באהבה ובקפדנות, מבושלים לריבות ולשימורים, וזאת כדי לשמר לא רק את טעמם, אלא גם את זיכרון החג לאורך כל השנה כולה.

“כל ריבה כזאת מזכירה לנו את הסוכה,” אומרת השומרונית מרים מרחיב, הידועה בתבשיליה המשובחים, “כמו גם את הצבעים, הריחות והשירים. זהו חג שנשאר איתך גם הרבה אחרי שהוא נגמר.”

איך מגיעים ומתי?

חג הסוכות השומרוני בשנת 2025 יחל ביום ראשון, 5 באוקטובר ויימשך עד ראשון, 12 באוקטובר.

השכונה השומרונית בחולון, פתוחה אך ורק במהלך ימי חול המועד, למבקרים יחידים ולסיורים מודרכים, כולם באירוח לבבי.
תושבי שכונת השומרונים והרחוב הצמוד מציינים היום את ערב חג הסוכות השומרוני, ומחר יחול החג עצמו. זאת בעוד אצל הציבור היהודי רק מחר (שני 6 באוקטובר) הוא ערב החג.

בהתאם לבקשת בני הקהילה, הביקורים וקבלות הפנים לציבור הרחב יתקיימו בימים שלישי עד חמישי השבוע, בלבד.

למי שמעוניין, זו הזדמנות ייחודית להכיר מקרוב את אורח החיים והמסורת השומרונית ולהתקבל בברכה חמה על ידי בני הקהילה.

פרטים מלאים ניתן למצוא באתר עיריית חולון, באתר הקהילה השומרונית ובפרסומים של רשות הטבע והגנים.

במקום לעמוד בתור בנתב"ג – סעו לחולון

חג הסוכות השומרוני הוא לא רק אטרקציה תיירותית; הוא שיעור חי ברוח האדם, בעמידה מול רדיפות וביכולת לשמור אמונה גם כשעולם שלם משתנה סביבך.

מי שמבקר שם, נושא איתו חוויה הנשארת בלב גם זמן רב אחרי שיישמט הפרי האחרון מהתקרה.