(חי פה) – היום הבינלאומי למניעת אובדנות מצוין מדי שנה בחודש ספטמבר מאז 2003, במטרה לאשרר את המחויבות הבינלאומית למאבק בתופעה, להגביר את המודעות ולמנוע התאבדויות. לצד יום זה, מצוין חודש ספטמבר, בכל רחבי העולם ובכלל זה גם בישראל, כחודש המודעות למניעת אובדנות, במהלכו מתקיימות פעילויות הסברה, חינוך והעצמה קהילתית.
על פי נתונים רשמיים שהתקבלו במערכת חי פה ממשרד הבריאות, מספר המקרים החשודים כהתאבדות, שהגיעו למכון הלאומי לרפואה משפטית בשנת 2025 (עד חודש אוגוסט), עומד על 128. מדובר בנתון נמוך בהשוואה לרוב השנים הקודמות, מציינים במשרד הבריאות. אולם במשרד הבריאות מדגישים כי כל מקרה כזה הוא טרגדיה אנושית, כואבת, המחייבת המשך מאמצים למניעת מקרים עתידיים.
גילאים בסיכון גבוה
הנתונים מלמדים כי מרבית המקרים מתרכזים בקרב קבוצות הגיל 25–44 (כ-45%) ובקרב קבוצת הגיל 45–64 (כ-28%). יודגש כי נתונים אלו אינם כוללים את מקרי האובדנות בקרב חיילי צה"ל, מאחר שדיווחים אלו לא נכללו במאגר המידע של משרד הבריאות בעת ריכוז הנתונים.
בחינה של ניסיונות ההתאבדות מצביעה גם היא על מגמות חשובות. בשנת 2024 נרשמה ירידה במספר ניסיונות ההתאבדות שהגיעו למחלקות לרפואה דחופה בבתי החולים:
בקרב בנות, דווחו 4,511 ניסיונות התאבדות, לעומת 5,055 ניסיונות בשנת 2023.
בקרב בנים, דווחו 2,743 ניסיונות בשנת 2024, ירידה לעומת 3,100 ניסיונות בשנת 2023.
גם כאן, מרבית הניסיונות בשתי קבוצות המין התרכזו בגילי 25–44, גילאים בהם ניכרת רגישות גבוהה למצבים של מצוקה נפשית.
ישראל בין המדינות עם שיעור ההתאבדות הנמוך
בהשוואה בינלאומית, ישראל מדורגת במקום חיובי יחסית: מתוך 33 מדינות מערביות, שיעור ההתאבדות בה נחשב לאחד מהנמוכים ביותר, כאשר היא נמצאת בעקביות בשלישייה הראשונה של המדינות עם השיעור הנמוך ביותר.
התוכנית הלאומית למניעת אובדנות
משרד הבריאות מציין כי אובדנות היא תופעה שניתנת למניעה, ולכן מושקעים מאמצים רבים ומשאבים ייעודיים במטרה לצמצם אותה. המשרד מוביל את התוכנית הלאומית למניעת אובדנות, בהשקעה שנתית של כ-16 מיליון ש"ח. התוכנית פועלת בשיתוף משרדי ממשלה נוספים, רשויות מקומיות, מוסדות אקדמיים וארגוני חברה אזרחית.
במסגרת התוכנית מתבצעות פעולות מגוונות:
- הכשרת "שומרי סף" ברשויות המקומיות: עובדים קהילתיים, אנשי חינוך, צוותי רווחה ועוד, שמקבלים כלים לאיתור מוקדם של אנשים בסיכון גבוה ולניהול שיח רגיש ומכוון עזרה.
- הפעלת קווים חמים לעזרה ראשונה נפשית: בהם קווי חירום זמינים 24/7.
- הכשרות מקצועיות למטפלים בתחום בריאות הנפש, רופאי משפחה ורופאי ילדים בקופות החולים, כדי לשפר את היכולת לזהות מצבי סיכון ולהפנות להמשך טיפול מתאים.
מאמצים אלו, התרחבו בשנה האחרונה על רקע אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, שהביאו לגידול ניכר בצרכים בתחום בריאות הנפש, הן בקרב אזרחים והן בקרב משפחות שנפגעו באופן ישיר או עקיף.
מה אפשר לעשות?
במשרד הבריאות מדגישים, אם אדם בסביבתכם מצוי במשבר ועלול להיות אובדני אל תהססו לדבר איתו. שיחה פשוטה, בגובה העיניים, עשויה להציל חיים. יש לעודד אותו לפנות לקבלת עזרה מקצועית ולהדגיש את החשיבות שבפנייה זו. ניתן לסייע לו לפנות לשירותי בריאות הנפש בקופות החולים, לאחד ממרכזי החוסן, או לפנות לגורמי סיוע זמינים:
- ער"ן – עזרה ראשונה נפשית: בטלפון 1201; ווטסאפ 052-8451201; ובאתר
- סה"ר – סיוע והקשבה ברשת: אתר אינטרנט פעיל 24/7
כל מקרה של אובדנות, הוא עולם ומלואו שנגדע בטרם עת. נתוני הירידה מעודדים, אך הם אינם מאפשרים שאננות. על החברה הישראלית כולה מוסדות המדינה, הרשויות המקומיות, הקהילות והמשפחות להמשיך ולפעול מתוך אחריות וערבות הדדית, כדי להציל חיים ולמנוע את הטרגדיות הבאות.
האם הכתבה עניינה אותך?