קולות נפץ יישמעו ממכון דוד של רַפַאֵל בשל ניסוי מתוכנן ומבוקר

מרַפַאֵל נמסר לחי פה - תאגיד החדשות: היום (שלישי ה-11/8/26)...

רחוב שמשון בחיפה ייסגר לתנועה לצורך עבודות קרצוף וריבוד

(חי פה) – במסגרת פרויקט שדרוג הכבישים הנרחב המתבצע...

צו סגירה לחנות אופניים שהופעלה על ידי שוהה בלתי חוקי

(חי פה) – חנות אופניים בשכונת הדר בחיפה, שהופעלה...

לקראת החזרה ללימודים – רן מעדיף מותגים

"אמא בבקשה, אני רוצה את התיק הזה.""רן, התיק הזה...

נוסטלגיה – מי מכיר? מי זוכר? ומי מזהה? את הילדים שבתמונה?

ילדים אלו השתתפו בתיאטרון הילדים "קולנו" שהקים ד"ר אליעזר לובראני בחיפה....

התוכנית: "הכרזת ניצחון" – בלי טיפול בגרעין

למה הדבר דומהלאחד שהלך לרופאושאל אותו האם?לאחר סידרת טיפוליםתוכל...

הכנרת • אגם אחד ומשבר מתמשך

אני כותב דברים האלה מתוך דאגה אמיתית למקום שהוא...

טעם של פעם • בחיפה ובסביבתה

חולים נמלטו בסרט "אקסודוס"

סיפור שסיפר בזמנו מנהל מוזיאון אסירי המחתרות בעכו, ערן מוזס, כיום מנהל מוזיאון העפלה וחיל הים בחיפה: המקום: גג המבצר בעכו. התקופה: המאבק טרום הקמת המדינה.
המבצר שימש בית סוהר שהפעילו הבריטים, בו נאסרו לוחמים יהודים: אנשי לח"י, אצ"ל וה"הגנה". הגג הגדול שימש את האסירים לטיול היומי שלהם.

דילוג לשנת 1960: צילום הסרט הידוע "אקסודוס". סצנה: אסירים יהודים הולכים על הגג, בהם מנהיג המחתרת עקיבא בן-כנען, אותו גילם השחקן דויד אופטושו. עקיבא בן-כנען נדון למוות בתלייה והשאיפה לחלץ אותו היוותה בסרט, טריגר לפריצה לכלא ולשיחרור אסירי המחתרות תוך שיתוף פעולה בין שלוש המחתרות. בין הנמלטים היו גם אסירים פליליים ערביים. זוהי הסצנה. הסרט "אקסודוס" יצא לאקרנים בשנת 1960.

ככתוב, המבצר משמש מזה שנים מוזיאון אסירי המחתרות. מנהל המוזיאון בזמנו, ערן מוזס, סיפר את הסיפור הבא: לקראת צילום סצנת הבריחה מן הכלא, גייסו אנשי ההפקה של הסרט 250 אנשים אשר גילמו את הבורחים. סצינת הבריחה צולמה ובה אנשים נמלטים אל מחוץ למבצר. והנה, לאחר הצילום של הסצנה התברר שלא ברחו רק 250 איש, אלא 253. מאיפה צצו עוד שלושה אנשים?
אז ככה: באותה שנה, 1960, שימש מבצר עכו כבית-חולים לחולי נפש. שלושה חולי-נפש הבחינו במתרחש, ראו אנשים בורחים, והם הצטרפו אליהם וברחו אל מחוץ למבצר. אני אישית לא יודע מה עלה בגורלם. אני מניח שהם נתפסו והוחזרו לבית-החולים.

                                       ==========

אוכל, קדימה אוכל!!!

מנהג ידוע הוא במקומותינו: קנייה ברשתות השיווק השונות. חדשות לבקרים אנו נתקלים ב"מבצעים". אז הנה "לוח מחירים", אך בנתונים אחרים של משקל ומחיר. למשל: המשקל "רוטל". רוטל אחד שווה 2.9 ק"ג.  

הבה נחזור 134 שנים לאחור, לשנת 1891, ואל ספרו של אברהם משה לונץ, "מורה דרך בארץ ישראל וסוריה". וזו לשון הכתוב (איך אומרים? לא נגענו!): "המחיר אשר קצבנו פה הוא המחיר הבינוני הנהוג בירושלם, בארות, חיפה ויפו בשנה בינונית, ובעת מציאותם בשוק.
אולם, כעבור הזמן הזה יקר מחירו לפי ערך מזג השנה ומצב הדרכים. ולכן, מורגלים יושבי ארץ הקודש החיים על הצמצום להכין למו (הכוונה: להם) רוב צרכי הבית בסוף ימי הקיץ, אך בערי הגליל וכן בשאר ערי יהודה כעזה, שכם, חברון וכדומה – מחיר כל דבר כמעט שליש מהמחיר הקצוב".

מן הספר אנו למדים שאבטיח רגיל עולה גרוש אחד ועוד 20 מיל לרוטל; אבטיח צהוב עולה שני גרוש הרוטל. זה גם המחיר למלפפונות (כן: מלפפונות). בצל יעלה לנו שני גרוש ו-20 מיל. טומאט (הכוונה לעגבנייה) המחיר נע בין גרוש ו-20 מיל לשלושה גרוש. מי שרוצה דורה, יצטרך לשלם 11 גרוש לכל סאה. סאה שווה שמונה רוטל (פה, אגב, יש משהו לא ברור: "סאה" היא מידת נפח ששווה לכמעט שמונה ליטר, ולא יחידת משקל. אבל ככה כתוב בספר. לא נגענו).

הלאה: יש גם זיתים חדשים בשני גרוש לרוטל, וזיתים כבושים בארבעה גרוש. ויש עוד הרבה ירקות ופירות. אגב, זוג יונים עולה שלושה גרוש. בר-אווז עולה 10 גרוש. (לא ברווז, אלא בר-אווז).
מוכרים גם עצים להסקה. כל "קנטר" עולה 29 גרוש. מה זה "קנטר"? "קנטר" שווה ל-100 רוטל. ממש כבד. אז צריך מכונית. ומה לעשות שג'יפ המרצדס שלנו נמצא בטיפול 10000? יש פיתרון! לוקחים חמור. ציטוט מן הספר: "עצים משא חמור" עולה תשעה גרוש,  ו"עצים משא גמל" –  18 גרוש. אם מכוניתנו עדיין במוסך – גם לכך יש פיתרון: קונים את החמור. הוא עולה רק 400 גרוש. ממש מחיר מציאה! לא בכל יום מוצאים חמור במחיר כזה. אגב, אם משקל המצרכים ממש כבד – אפשר לקנות גמל. הוא עולה פי שלושה ממחיר חמור יד ראשונה.
ואם כבר קונים בהמות, אז הנה הצעה לחקלאים שבינינו, שקשה לסרב לה: ב-372 גרושים אפשר לקנות "שור אשר לא יוצלח עוד לחרישה".
ואם הצמא גובר? "מים משא חמור" עולים 1.2 גרוש. "שתי  נודות המכילים יחד ערך חמישים ליטר". "מים משא אדם" עולים גרוש אחד ו-10 מיל. והכמות: "נוד אחד גדול, המכיל ערך 80 ליטר" (80 ק"ג!). מי שזקוק להסבר: "נאד" הוא שק עור לנשיאת נוזלים.
כן, כך היה לפני שנים רבות, על פי ספרו של אברהם משה לונץ: "מורה דרך בארץ-ישראל וסוריה".

האם הכתבה עניינה אותך?

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

כתבות קשורות לנושא זה

תגובה 1

  1. אורי איש המילים. לא סתם מילים. מילים חוצבות מילים נוקבות ו….היסטוריה מקומית

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן

כל הכתבות בחי פֹה

פעוט כבן שנתיים טבע בבריכה ציבורית בחיפה

(חי פה) – פעוט כבן שנתיים נמשה מבריכה ציבורית בחיפה כשהוא במצב בינוני ומעורפל הכרה. הדיווח על האירוע התקבל בשעה 21:37 במוקד 101 של...

המתחם מלא עד אפס מקום – פסטיבל האוכל של חיפה יצא לדרך: שלושה ימים של חגיגה קולינרית ענקית בסמי עופר 11/8/26 – צפו

שלישי–חמישי | 11–13 באוגוסט | רחבת אצטדיון סמי עופר | 18:00–23:00 | מאות מנות במחיר של עד 45 שקלים. • מומלץ להגיע לקראת שקיעה,...

אדם נמצא ללא רוח חיים בקריית חיים

(חי פה) – צוות מתנדבי זק"א מחוז צפון טיפל באירוע מב"ט (מוות בלתי טבעי) בשדרות מח"ל בקריית חיים. במקום נמצא אדם ללא רוח חיים,...

לקראת החזרה ללימודים – רן מעדיף מותגים

"אמא בבקשה, אני רוצה את התיק הזה.""רן, התיק הזה מאוד יקר. בוא נבחר תיק אחר, יש כאן תיקים יפים במחירים הרבה יותר סבירים."רן שתק...

חיפה – טעם של פעם • מנהגים ושאר מוזרויות מן העבר: בוטלה תוכנית להקמת שדה תעופה בחיפה!!!;  לא לביזה!; מעקב אחר קומוניסטים; עברית על במת...

בוטלה תוכנית להקמת שדה תעופה בחיפה!!! ממרפסת ביתי אני צופה על נמל התעופה הבינלאומי של חיפה. גם לאחר השעה 10 בערב נוחתים בו מטוסי...