קוֹרְאִים לִי "קוֹצְבָהּ"

אוּרִי שָׁרוֹן מחיפה עֵר לְסִגְנוֹנוֹת שׁוֹנִים שֶׁל אֲחֵרִים, וְעַל כָּךְ כָּתַב כָּךְ:

א
שְׁמִי הוּא "קוֹצְבָהּ" (קִצּוּר שֶׁל "קוֹץ בַּתַּחַת").
כֹּה פָּתֵטִי בַּדֶּרֶךְ הַבּוֹטַחַת.
בֵּין חֲבֵרִים אֲנִי מַסְמֵר הָעֶרֶב.
מִלִּים שֶׁלִּי מַמָּשׁ חַדּוֹת כְּחֶרֶב.
ב
לָשׁוֹן שֶׁלִּי חַדָּה וּמִשְׁתַּלַּחַת.
בְּדֶרֶךְ כְּלָל בּוֹטָה הִיא ומוצלחת.
שֵׂעָר שֶׁלִּי בַּקֶּצֶב הַוֶּרְבָּאלִי.
הוּא מִתְנוֹפֵף מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁבָּא לִי.
ג
שְׁמִי הוּא "קוֹצְבָהּ". אֲנִי כְּבָר הִתְרַגַּלְתִּי.
מֵהַתְחָלָה אֲנִי כְּלָל לֹא נִגְעַלְתִּי:
מִלִּים שֶׁלִּי הֵן שִׁטָּפוֹן צוּנָאמִי
שֶׁנִּשְׁפָּכוֹת בַּקֶּצֶב הַדִּינָמִי.
ד
מַזָּל שֶׁלִּי: עַל זֶה צָרִיךְ לִשְׂמוֹחַ:
מִלָּה שֶׁלִּי עוֹבֶרֶת דֶּרֶךְ מוֹחַ.
הַכֹּל בָּרוּר כָּאן. אֵין סִכּוּיִים שֶׁלֹּא.
מִי לֹא מֵבִין כְּלָל – זֶה בְּעָיָה שֶׁלּוֹ.
ה
מֵהַתְחָלָה אֲנִי כֹּה הִתְלַהַבְתִּי.
סִגְנוֹן בּוֹטֶה אֲנִי נוֹרָא אָהַבְתִּי.
הַגּ'וֹבּ שֶׁלִּי עַכְשָׁו פּוֹלִיטִיקָה כָּאן.
לְהִתְנַגֵּשׁ כָּל יוֹם בָּאֵתִיקָה כָּאן.
ו
סִגְנוֹן שֶׁלִּי כְּמוֹ אֲנִי בּוֹחֵר אֶת
כָּל הַמִּלִּים. אַנְ'לֹא מַכִּיר אַחֶרֶת.
גַּם אֲטַנֵּף כַּמָּה שֶׁרַק אחפוץ לִי.
מִי לֹא מַסְכִּים – מוזמן הוּא שיקפוץ לִי.