אוּרִי שָׁרוֹן מחיפה מְבַקֵּשׁ לָשִׂים לֵב לַדַּקּוּיוֹת וּלְאַמֵּץ וְגַם לָשִׁיר וְגַם לְהָפִיץ אֶת תִּקְוָתוֹ

לְפִי הַלַּחַן הַיָּדוּעַ: הַלְלוּ לָהּ
א
אַרְצִי שֶׁלִּי, אמצי קוֹלֵךְ:
הִנֵּה אֲנִי נִצָּב מוּלֵךְ
וּלְצִדֵּךְ תָּמִיד הוֹלֵךְ
קָדִימָה.
ב
בחום הַיּוֹם, בְּלֵיל קָרָה,
אַתְּ לִי, אַרְצִי, כֹּה יְקָרָה.
אֶת כָּל הָרַע אֲשֶׁר קָרָה
אַחְרִימָהּ.
פִּזְמוֹן
הַלְלוּ לָהּ, הַלְלוּ לָהּ.
הַלְלוּ לָהּ, הַלְלוּ.
ג
כִּי אַתְּ אַרְצִי הַיְּחִידָה.
עִתִּים אַתְּ לִי מַמָּשׁ חִידָה.
פְּרוּעַת מַצָּב. לֹא אֲחִידָה.
אשרני.
ד
מוּל עַנְנֵי הַסְּעָרָה
אַמְתִּין לְטוֹב. אֶלְעַג לָרַע.
אִם תְּבַקְּשִׁי – תָּמִיד אֶקְרָא:
הֲרֵינִי.
פִּזְמוֹן
הַלְלוּ לָהּ, הַלְלוּ לָהּ.
הַלְלוּ לָהּ. הַלְלוּ.
ה
וּבְהַגִּיעַ יוֹם פקודה
אֶת זֹאת אַפְנִים; אֶת זֹאת אֵדַע:
מוֹלַדְתִּי הַיְּחִידָה –
נָבוֹאָה
ו
וְנִתְיַצֵּב כְּאִישׁ אֶחָד
כְּעַם שָׁלֵם ומאוחד,
והמוראל המיוחד –
גָּבוֹהַּ.
ז
דָּבָר אֶחָד כָּאן אֲבַקֵּשׁ,
וְרַק עָלָיו גַּם אֶתְעַקֵּשׁ:
סַלְּקִי מִכְשׁוֹל, סַלְּקִי מוֹקֵשׁ
מרוע.
ח
וּמָה יוֹתֵר שיהלום:
שֶׁיִּתְגַּשֵּׁם כְּבָר הַחֲלוֹם:
בְּאַדְמָתֵךְ זרעי שָׁלוֹם
לִזְרוֹעַ.
פִּזְמוֹן
הַלְלוּ לָהּ, הַלְלוּ לָהּ.
הַלְלוּ לָהּ. הַלְלוּ.
הַלְלוּ לָהּ, הַלְלוּ לָהּ.
הַלְלוּ לָהּ. הַלְלוּ.