״בית אבא חושי״ הוא מרכז תרבות וחברה בשכונת יזרעליה אשר בנוה שאנן, על המדרון הצפוני של נחל הגיבורים, ברחוב אבא הילל סילבר 71.
בית אבא חושי
הבניין שנחנך ב-1969 ניבנה ע״פ תוכניותיו של האדריכל אל מנספלד. חללי הפעילות כוללים אודיטוריום (500 מושבים), אולם הרצאות (100 מושבים), סדנאות למחול, חדרי חוגים וחדר כושר. הפעילות התרבותית במקום כוללת קונצרטים, הצגות, מופעים והרצאות. הפעילות החברתית כוללת חוגים במגוון נושאים לכל הגילים.
אבא חושי ( 1898-1969)
אבא חושי נולד בשם אבא שנלר בטורקה, גליציה (אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, היום באוקראינה). הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1920 במסגרת העלייה השלישית והיה ממקימי גדוד העבודה.
בתחילת דרכו עבד כפועל חקלאי וסלל כבישים, ומהר מאוד הפך לדמות מרכזית בארגוני הפועלים. חושי שימש כמזכיר מועצת פועלי חיפה במשך שנים רבות (1927–1951) והיה אחראי על הקמת מפעלי תעשייה רבים בעיר, שיפור תנאי העבודה והבטחת זכויות העובדים. הוא האמין ביעודה של ההסתדרות ככוח חברתי וכלכלי מוביל.
בשנת 1951 נבחר חושי לראשונה לראשות עיריית חיפה. בתקופתו, העיר חוותה צמיחה ופיתוח חסרי תקדים. הוא הנהיג מדיניות פיתוח נמרצת, שכללה את הרחבת שכונת נווה שאנן, מנהרות הכרמל (יוזמה שנדחתה עשורים רבים ונבנתה לבסוף הרבה אחרי מותו), הקמת הכרמלית ופרויקטים תשתיתיים נוספים. חושי קידם את החינוך והתרבות בעיר, והיה אחראי על הקמת אוניברסיטת חיפה ותיאטרון חיפה, שהיה התיאטרון העירוני הראשון בישראל.
על אף דרישות המפלגות הדתיות בעיר לשמירת השבת במרחב הציבורי, הוא צידד באי- פגיעה באורח החיים החילוניים וכך נקבע ה״סטטוס קוו״ הייחודי בחיפה. חושי יזם משיכת אנשי רוח, סופרים, משוררים ואומנים להתיישב וליצור בחיפה ובתוך כך, ב-1953, הונחה אבן הפינה ל״בית הסופרים״ ברחוב חנה סנש. כמו כן, הוא תמך בהתלהבות ברעיון הקמת בי״ס לרפואה בחיפה אך לא הספיק לראות את מימושו.
אבא חושי נודע בזכות מנהיגותו הכריזמטית, יכולתו לאחד קבוצות שונות באוכלוסייה, והדגש ששם על דו-קיום יהודי-ערבי. הוא פעל רבות לשילוב הערבים בחברה ובמוסדות העירייה, וראה בחיפה "עיר של דו-קיום“.
בניין בית אבא חושי
כאמור, הבניין נחנך ב-1969, חודשים ספורים אחרי מותו של אבא חושי. הוא ניבנה ע״פ תכניותיו של האדריכל אל מנספלד. ע״פ התכנון המקורי, עיקר הבניין לא נראה מהרחוב היות והוא היה ממוקם מתחת למפלסו. גשר רחב ידיים היה מחבר בין הרחוב לבין מרפסת גג גדולה (יותר מ-1000 מ״ר) שהשקיפה אל ואדי רושמיה (נחל הגיבורים). מעל מרפסת זו בלטו שלשה גושי בניין כאשר אחד מהם שירת את הירידה אל חללי המרכז עצמו. הבניין הווה דוגמא לסגנון הברוטליסטי, כאשר הבטון החשוף היה חומר הגימור העקרי. בשנות ה-80, מעל המרפסת החשופה ניבנה גג שיצר מעין אולם כניסה עליון. אך האולם היה מאוד לא נעים, קר בחורף ולוהט בקיץ.
בשנת 2020, בוצע שיפוץ ע״פ תוכניותיהם של זוג האדריכלים מיטל אמסטרדם ואסף בן נון ממושב בן עמי. השיפוץ כלל חידוש הקומה העליונה- החלל על המרפסת המקורה. נוצרו 3 אזורים בחלל המרפסת: מבואת כניסה עם סידורי נגישות נאותים, קפיטריה ואלם גדול להתכנסויות. השיפוץ לא כלל טיפול ביתר חלקי הבניין הסובלים מהתיישנות והזנחה.
האדריכל אל מנספלד (1912-2004)
מנספלד נולד בסנקט פטרסבורג, בירת הצארים. החל את לימודי האדריכלות בברלין ואחרי סילוקו משם ב-1933 ע"י המשטר הנאצי, המשיך בלימודיו בפריז, שם סיימם בהצטיינות. ב-1936 עבר להתגורר בחיפה ובה עבד במשך כ-20 שנה בשותפות עם האדריכל מוניו גיתאי- ויינרויב.
ב-1959 זכה בתחרות לתכנון מוזיאון ישראל (עם אדר' דורה גד). תכנן עשרות רבות של בניינים ברחבי הארץ. עם עבודותיו בחיפה נימנים: מוזיאון טיקוטין (עם Yoshimoro Junzo), בית אבא חושי (בשכ' יזרעאליה), בניין האודיטוריום (יחד עם אדר׳ דני חבקין), בית הכנסת ״בית אל״ ועוד. קיבל פרס ישראל לארכיטקטורה לשנת 1966 (יחד עם דורה גד) עבור תכנון מוזיאון ישראל. עבור תכנון בניין האודיטורים קיבל את פרס רכטר (יחד עם אדר' דני חבקין). כמו כן זכה לתואר ״יקיר חיפה״.
משרדו, שהקים לפני כ-90 שנה, ממשיך ליצור אדריכלות בניהול בנו, אדר' מיקי מנספלד, ושותפו אדר' חיים קהת.
קריאה להנצחה בבית אבא חושי
בית אבא חושי, שנחנך חודשים ספורים בלבד לאחר פטירתו של ראש העיר המיתולוגי, הוא המפעל האחרון שהוקם ביוזמתו. בית זה מהווה את ההנצחה הראויה ביותר למנהיגותו יוצאת הדופן של אבא חושי.
אין מקום ראוי יותר להקים תצוגת קבע שתספר את סיפור הישגיה של העיר תחת הנהגתו, מאשר ב"בית אבא חושי" עצמו. הקמת תצוגה כזו תבטיח שהדורות הבאים יכירו ויעריכו את פועלו ואת חזונו שהמשיך לעצב את חיפה גם עשרות שנים לאחר לכתו.
קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.
לצערי אין מה לשפץ את הבניין הקיים. השטח הזה הוא מדכא. הרחוב סביבו עם השיכונים הענקיים האפורים ברחובות רטנר ואבא הלל סילבר הוא מהמדכאים ביותר בארץ. חושך בעיניים לגור במקום נוראי כזה ועוד תקעו סביבו את המחלפיאדה המכוערת של מנהרות הכרמל.
הדרך היחידה לשקם את המקום זה בולדוזרים.
להקים מגדלי דירות חדשים ומרכז תרבות גדול וחדש עם מרכז מסחרי שיתחרה בגזלני הגרנד קניון ויאפשר לציבור לקבל גם מופעי תרבות גדולים וגם חנויות ומשרדים שחסרים ביזרעאליה
ונוה שאנן כמו מרכזי קופות חולים או סניפי רשתות מזון גדולות (הכל שופרסל..)
הגיע זמן לטפל במקום הזה הוא מדכא ומכוער.
שירים שכתב שנלר-חושי
בגליל בתל חי גיבור נפל…
חושו אחים חושו..
תודה על המידע, שבוע טוב!
בית אבא חושי מבחוץ ומבפנים עושה חשק לעצום את העיניים לתמיד!
מתי כבר נתפטר מכל הבניינים המכוערים של סגנון הברוטליזם ושל שנות החמישים בכללי? מתי נפנים שזה היה ניסוי באמנות – אבל ניסוי כושל, וכמו כל ילד בגן אחרי שהוא מסיים לצייר את ״יצירת האמנות״ שלו – מגיע הזמן לזרוק את הכול לפח? למה העיר צריכה להיראות כמו איזור תעשייה פינת אתר בניה רק בגלל הגחמות ה״אמנותיות״ של אנשים משנות החמישים?
מה רע בסגנון האדריכלי של יוון הקלאסית או של הארמונות בוינה? למה תריך כל הזמן לכער את המרחב עם בניינים מכוערים?
תודה על תגובתך, אך כסטודנט מהטכניון הייתי מצפה שתכבד יותר את מורשת העבר גם אם היא בעיניך ״מכוערת״. ומעל הכל לא להכליל, כי לכל סגנון יש ערך משלו.,
מדוייק כל כך מדוייק
מזל שאבא חושי לא רואה את מצבה של העיר כיום.
תודה על תגובתך, מסכים איתך לחלוטין!
שכונת ענק שאחרי פינוי בינוי תהיה 100 אלף תושבים לא מתאים אולם קטן ישן 500 מושבים
צריך להרוס את הבניין שהוא מהמכוערים ביותר בעיר ולבנות אודיטוריום 1200 מושבים עם מרכז מסחרי ואולמות וסינמטק כמו מרכז רפפורט במרכז הכרמל
כמה קל להרוס ולבנות בעזרת המקלדת! במקום להרוס את הבניין הקיים, הבה נשפץ אותו וניבנה עוד מרכז תרבות ״יפה״. תודה על תגובתך, שבת שלום!
תודה לדוד ידידי וחברי ללימודים
תודה על תגובתך, שמוליק, ידידי וחברי ללימודים, שבת שלום!
כל הכבוד ד"ר דוד , כבר תקופה שעוקב אחרי הפרסומים שלך כאן
תודה רבה על הפרגון, שבת שלום!