(חי פה) – באוניברסיטת חיפה נערך ברבעי, 28/5/25, הכנס השלישי בנושא התוכנית האסטרטגית לפיתוח מפרץ חיפה. בכנס השתתפו בכירי משרדי הממשלה, ראשי ערים מהאזור ואנשי מקצוע, שנפגשו כדי לדון בעתיד המפרץ. דברי הפתיחה והפאנלים עסקו בסוגיות כבדות משקל – מהוצאת בז"ן, דרך תשתיות תחבורה, ועד שיקום הקרקעות והתאמת השטח לבנייה עתידית.
רמי רוזן – מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה
רמי רוזן המנכל למשרד הגנת סביבה
שלומי פוגל – מבעלי מספנות ישראל
שלומי פוגל ממספנות ישראל מסביר שחשוב לבנות מוצר חזק מאוד שיקרא שער למזרח התיכון, שזה יעזור גם למקבלי ההחלטות בירושלים. לתת יכולות ואפשרויות לחברת בין לאומיות שישבו כאן בנושא הזה. אם זה נמלים, אוניות, רכבות, חברות ביטוח שיוכלו לבטח את הסחורות, ולהתחיל להזיז את כל הסחורות מזרחה, וממזרח מערבה.
דר' ליהי ברמן שחר מנכ"לית איגוד ערים להגנת הסביבה
בפאנל שעסק באתגרי התכנון במפרץ חיפה, שכותרתו ״כיצד ניתן להכניס 100000 יחידות דיור בין חיפה נשר והקריות?״ ד”ר ליהי שחר ברמן, מנכ”לית איגוד ערים להגנת הסביבה מפרץ חיפה, התייחסה לסוגיית אמון הציבור. בדבריה הדגישה בעיקר שלשה דברים שצריך לעשות כדי לקבל את אמון הציבור.
נועם פוניה – מנהל תחום קרקעות מזוהמות במשרד להגנת הסביבה
מאבק על עתיד מפרץ חיפה: סגירת בז"ן כעוגן עיקרי
נושא סגירת בתי הזיקוק עמד בלב הדיון. פרופ' אבי שמחון, יו"ר ועדת ההיגוי וראש המועצה הלאומית לכלכלה, הבהיר בנחרצות כי "הניסיון למנוע את סגירת בז"ן לא יצלח". לדבריו, הציבור מבין את הנזק שגורמת התעשייה המזהמת, ודו"חות מקצועיים תומכים בצעד הזה. עוד הוסיף כי במקום בז"ן ניתן להקים מתחם תעסוקה חדש לעשרות אלפי עובדים, וכי לא מדובר רק בסוגיה סביבתית אלא גם ביטחונית – משרד הביטחון תמך בעבר במהלך.
ההיבט הביטחוני שלא התחיל באוקטובר האחרון
פרופ' שמחון דחה טענות לפיהן המצב הביטחוני לאחר ה-7 באוקטובר מחייב את השארת בז"ן על כנה. הוא הדגיש כי חיזבאללה וחמאס אינם איום חדש, וכי גם במציאות המתוחה של ימינו קיימות חלופות אנרגטיות ראויות ובטוחות יותר. לפי דבריו, משרד הביטחון אף צידד בסגירת בז"ן מסיבות ביטחוניות, תוך הבנה שהמשך פעילות המתקן עלול להוות סיכון אסטרטגי.
אחריות כלפי העובדים: קריאה להתייחסות מערכתית
בצד ההצהרות התקיפות, הדגיש פרופ' שמחון גם את אחריות המדינה כלפי עובדי בז"ן. הוא ציין כי דרש להכניס לדו"ח ההמלצות התייחסות ישירה לעתידם התעסוקתי, למרות התנגדות של משרד האוצר. הדברים משקפים ניסיון לשלב חזון סביבתי עם רגישות אנושית, ולהפוך את המעבר לצודק ולא פוגעני.
יובל אדמון ראש המנהלת לפיתוח מפרץ חיפה במשרד ראש הממשלה:
יונה יהב: מפעל מזהם, קרוב מדי לעיר
ראש העיר חיפה, יונה יהב, שב וחיזק את הקריאה להוצאת בז"ן: "אין שום יכולת שבתי הזיקוק ימשיכו להתקיים פה". יהב שיחזר את מאבקו להוצאת מכל האמוניה והזכיר כיצד דליפה קטלנית שינתה את דעת הקהל והממשלה. לטענתו, בז"ן הוא גוף מזהם שהולך ומתקרב לאוכלוסייה העירונית עם התפתחות הערים שסביבו – ולכן יש לסלק אותו מיידית.
אתגרי תחבורה ותעסוקה: מעבר לדיבורים סביבתיים
בפאנל שנגע בתכנון אורבני ומגורים עתידיים, הזהירה מהנדסת העיר חיפה, אורית מרץ, כי ללא השקעה ממשלתית בתעסוקה ותחבורה – לא ניתן יהיה לממש את התוכנית. לדבריה, "הון אנושי לא יגיע למקום שבו אין איכות חיים". הצהרה זו ממחישה כיצד החזון למפרץ חיפה אינו רק סביבתי או ביטחוני, אלא מחייב תשתית תומכת אמיתית שכוללת תחבורה ציבורית, מקומות עבודה וחינוך איכותי.
אורית מרץ מהנדסת העיר חיפה
מפרץ חיפה כ-HUB חדש: חזון או סיסמה?
אחד החלקים המסקרנים בכנס עסק בפוטנציאל להפוך את מפרץ חיפה ל-HUB אזורי משתנה – מרכז דינמי של תעשייה, תעסוקה, תחבורה ומגורים. משתתפי הפאנל, בהם נציגים מחנ"י, נמלי ישראל ותעשיות ספנות, הציגו תרחישים לפיתוח רב-תחומי. אך האתגר המרכזי נותר בעינו: כיצד לגבש תיאום בין כלל הגורמים, ולתרגם את החזון למעשים בשטח.
בלבליי שכל.דיבורים כמו חול.מזל שזה בחינם
קריאה מדוקדקת של הכתבה מעלה תחושה של החמצת הזדמנות ואף התעלמות מגורם מפתח יחיד, קריטי ומשנה משחק לשגשוג חיפה והצפון כולו. בעידן המודרני, שדות תעופה בינלאומיים אינם רק תשתיות תחבורה, אלא מנועי צמיחה כלכליים עצומים. הם מהווים עורקי חיים לכלכלה מקומית, אזורית ובינלאומית, מושכים השקעות, תעשייה, תיירות, ויוצרים עשרות אלפי מקומות עבודה איכותיים – החל משירותי קרקע, דרך תעשיות לוגיסטיקה וטכנולוגיה, ועד למרכזי עסקים ושירותים הנבנים סביבם. זאת דוגמת נתב"ג, שהפך לא רק לשער טיסות אלא למרכז כלכלי עצמאי ותוסס. כשמדברים על "פיתוח מפרץ חיפה", הכיוון הברור והמתבקש ביותר, שלמעשה צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות הלאומי והמקומי, הוא הפיכת שדה התעופה של חיפה לנמל תעופה בינלאומי מלא ומתפקד, יחד עם פיתוח קרית שדה תעופה (Airport City) סביבו. פרויקט כזה ימנף באופן דרמטי את הפוטנציאל של המפרץ, יספק נגישות אווירית חיונית לעסקים ולתיירות בצפון, וישחרר את חיפה מתלות בנתב"ג המרוחק. זהו לא רק פיתוח תחבורתי, אלא מנוף כלכלי-חברתי אדיר שיקרין על אזורים נרחבים ויבטיח את שגשוגה של חיפה והצפון לעשורים קדימה. מדהים שהכנס באוניברסיטת חיפה לא העלה את הנושא הזה כלל. הגיע הזמן להפנות את הפוקוס אל עבר הפתרון האמיתי, הברור והמבטיח ביותר לעתיד האזור.
יש לבצע פינוי מלא של רצועת עזה מטעמים הומניטריים ולקבוע אותה כשטח צבאי סגור לניקוי שטח של 5 שנים לאחריו השטח יהיה שטח תשתיות מים, גז, חשמל, בתי זיקוק ונמל תעופה האב ענק עם שני טרמינלים משותף לישראל ולרש"פ. באזור התעשייה ארז בגבול עזה ניתן יהיה להקים את בתי הזיקוק מחדש, רצועת עזה דרושה כשטח לוגיסטי למפעלים, התפלת מים, הנזלת גז, תעופה וזיקוק דלקים. זאת עקב צפי לצפיפות אדירה מערבית לירדן כבר היום 15 מליון תושבים ובעתיד נגיע ל-30 מליון תושבים
עזה חייבת להיות שטח לוגיסטי, רכבות מהירות מאשקלון ומרמאללה יביאו את הנוסעים והעובדים היוממים אל רצועת עזה לעבודה וחזרה. הכסף של הגז מחופי עזה יילך לניקוי השטח ושיקום המפונים ברשפ, ברפיח המצרית ובמדינות המפרץ. זה האופק היחיד לעזה.