בצעירותי נהגנו לאסוף זרדים למדורת ל"ג בעומר וטעמם המשובח של תפוחי האדמה המפוחמים שנשלפו מהמדורה (בניגוד לפירה של הבית) עדיין עומד בפי. בבית הספר היסודי נהגנו לשיר את שירו של לוין קיפניס: "איש היה בישראל בר כוכבא שמו. איש צעיר גבה קומה, עיני זוהר לו. הוא היה גיבור, הוא קרא לדרור, כל העם אהב אותו הוא היה גיבור".
השיר מגלה הערצה עצומה כלפי בר כוכבא הגיבור למרות שכלל לא ברור האם באמת כל העם אהב אותו.
רבי עקיבא, שהיה מהחכמים החשובים והבולטים בדורו, במאה הראשונה, הצהיר כי בר כוכבא הוא המלך המשיח. הוא השתמש בביטוי "דרך כוכב מיעקב" מספר במדבר, יחס אותו לבר כוכבא ותמך בפומבי במרד (135-132 לספירה), שביקש לשחרר את יהודה משלטון הרומאים.
רבי עקיבא טעה. במסכת סנהדרין אומר רבי יוחנן בעוקצנות: "עקיבא, עשבים יעלו בלחייך ועדיין בן דוד לא בא". גם הרמב"ם הבהיר בהלכות מלכים, כי משנהרג בר כוכבא נודע כי הוא אינו המלך המשיח. חייו של בר כוכבא הסתיימו באסון לאומי נוראי, בתבוסה, בחורבן עצום, בשיעבוד ובמותם של אלפי יהודים. בר כוכבא נהרג בעת חורבן ביתר ולאחר נפילת ביתר והמוות ההמוני החלו החכמים לכנותו בר כוזיבא (מלשון כזב שקר).
כדאי לזכור גם היום ואולי בעיקר היום כי לאחר המרד הביעו חז"ל משאלה להתרחק ככל האפשר ממשיחיות פוליטית-צבאית. האם התרחקנו?
אם כך, מדוע למדנו בבית הספר על בר כוכבא הגיבור שאף הצליח להביס בכוחותיו את האריה כפי שסיפרה לנו האגדה? התשובה לכך היא הצורך של מנהיגי הציונות למצוא במסורת העברית הקדומה אירועים וסמלים שיוכלו לשמש לילדי ישראל דוגמה לחיים של עמידה לאומית ושל גבורה צבאית, למרות העובדה שמרד בר כוכבא כמודל צבאי הוא מודל בעייתי שהרי כשלון המרד הוביל לאובדן התקווה לריבונות יהודית למשך כמעט אלפיים שנה, למעשה עד להקמתה של מדינת ישראל.
ל"ג בעומר הוא חג "צעיר" שאינו מוזכר בתנ"ך ובתלמודים, אלא הוא נוצר יש מאין בימי הביניים ורק בתקופת המקובלים בצפת במאה ה- 16 התעצבה ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר, שהקנתה לו אופי נוסף.
במקומות שונים באירופה היה מקובל חג פגאני עתיק שקדם לנצרות, בתאריך דומה לל"ג בעומר, בו הדליקו מדורות לציון סיום החורף והחום הצפוי של הקיץ, ורקדו סביבן. האם יתכן שגם ל"ג בעומר מציין במקורו יציאה אל הטבע עם בוא האביב ולא רק זיכרון מרד בר כוכבא? הס מלהזכיר.
תודה עליזה, חקרת, בדקת והערת בעניין כל כך חשוב.
לא יוליכנו שולל: יש סמל ודימוי ומאחוריו קיימת אמת עצובה מוסתרת.
חוקרת תרבות יהודית וישראלית, מגדר ורב תרבותיות….
רק מגדרת התואר שלך כבר ברור מה האג'נדה שלך
לכי תלמדי יהדות ואז אולי תכבדי את השורשים שלך
המקורות התלמודיים המוקדמים אינם מקשרים באופן ישיר בין ל"ג בעומר למרד בר כוכבא. התלמוד הבבלי (מסכת יבמות ס"ב ע"ב) מספר על כך שתלמידי רבי עקיבא מתו במגפה בתקופה שבין פסח לעצרת, וביום ל"ג בעומר פסקה המגפה. אין כל אזכור לכך שתלמידים אלו היו לוחמים בצבאו של בר כוכבא או שהפסקת המגפה קשורה למרד.
הקישור בין ל"ג בעומר למרד בר כוכבא הוא מסורת מאוחרת יותר, שהתפתחה ככל הנראה בתקופת הראשונים או מאוחר יותר. ישנן מספר השערות לגבי התפתחות מסורת זו:
* הרומנטיזציה של מרד בר כוכבא: עם השנים, מרד בר כוכבא נתפס כסמל לגבורה יהודית ולמאבק לעצמאות. ייתכן שהקישור לל"ג בעומר נועד להוסיף ממד של שמחה וניצחון רוחני בתוך תקופת האבלות של ספירת העומר, תוך שיוך השמחה לזכר גבורת המרד.
* הדלקת המדורות: מנהג הדלקת המדורות בל"ג בעומר קשור באופן מסורתי לדמותו של רבי שמעון בר יוחאי ולתורת הסוד שהוא גילה. עם זאת, ייתכן שבמהלך הדורות נוצר קישור עממי בין המדורות לאבוקות שהיו מדליקים לוחמים כדי להעביר מסרים, וכך נוצר הקשר למרד.
* הצורך ביום שמחה בתקופת אבלות: תקופת ספירת העומר היא תקופה של אבלות למנהגי אשכנז. ל"ג בעומר מהווה הפסקה בשגרה זו ויום של שמחה. ייתכן שהחיבור למרד בר כוכבא נועד להעניק משמעות היסטורית נוספת לשמחה זו.
הוויכוח סביב הקשר:
הוויכוח סביב הקשר בין ל"ג בעומר למרד בר כוכבא נובע בעיקר מהעדר תיעוד מוקדם. היסטוריונים וחוקרי תרבות יהודית רבים מצביעים על כך שאין ראיות היסטוריות ישירות התומכות בקשר זה בתקופת התלמוד או בתקופות הסמוכות לה. הם רואים בכך מסורת עממית מאוחרת יותר.
לעומת זאת, אחרים רואים במסורת זו ביטוי לזיכרון קולקטיבי ולרצון לקשר את השמחה של ל"ג בעומר עם תקופה משמעותית של גבורה לאומית. הם טוענים כי למרות היעדר תיעוד מפורש, ייתכן שהיו נסיבות היסטוריות שהובילו להתפתחות מסורת זו.
לסיכום:
הקשר בין ל"ג בעומר למרד בר כוכבא הוא מסורת עממית מאוחרת שאינה נתמכת ישירות במקורות התלמודיים המוקדמים. בעוד שהמסורת התפתחה והפכה לחלק מהאופן שבו רבים מציינים את החג, קיימת מחלוקת בקרב היסטוריונים וחוקרי תרבות יהודית לגבי תקפותה ההיסטורית וחלקה נובעת מבורות דתית וקבלית.
גם אני בילדותי גדלתי על המיתוס והאתוס של בר כוכבא, למרות ששמו הנכון היה בר כוזבה. (כוזבה היא עיר בארץ יהודה שמוזכרת בדברי הימים (ספר דברי הימים א פרק ד פסוק כב:
…וְאַנְשֵׁי כֹזֵבָא… ). כפי שכותבת מחברת הכתבה, אכן חיפשו דמות כלשהי (שמשום מה נתקעה בל"ג בעומר) שעליה יוכלו לבנות את הגיבור העברי החדש, השונה כל כך מהיהודים רפי הכח והגלותיים. הוא גם הרג אריה בסיפור האגדה (לא יודע מאיפה המציאו את זה).
ל"ג בעומר הוא אכן חגיגה (לא חג) שכמו ט"ו בשבט נכנס לתוך הפולקלור הדתי היהודי. אבל המציאות העכשוית היא שכל עם ישראל חוגג שני חגיגות אלו. שיהיה לבריאות!
ועל כך נאמר: מאמר אש….
קראתי, התרתקתי, למדתי. תודה לכותבת, תודה לחי-פה
האם גם הלובביצ'ר הוא בר כוזבא?
האם גם הוא יביא לנו חורבן?
האדמו"ר מליובאביץ' כידוע כבר נפטר, נואת תוצאות מעשיו אתה יכול לראות בכל מקום בעולם. בתי חב"ד שבהם אתה יכול לאכול כשר, וסעודות שבת, ועוד. הוא לא היה מורד ולוחם, אלא חיפש רק לעזור ליהודים. זה קצת יותר מציני להשוות אותו לבר כוזבה.
מרתק