חג הפועלים • שיר

אורי שרון מחיפה עושה סדר לאחר ה״סדר״ בסדר החגים:
חג הגועלים, חג המועלים, חג השועלים.
אבל בהתקרב 1 במאי הוא בחר להתרחק מן הנ״ל, ולהתייחס ל:
חג הפועלים

א
קום וזקוף קומתך, הפועל העברי,
והקש ברעדה על מקלדת.
כי אתה, הפועל הגאה, הגברי,
מציין בקרוב יומולדת.

ב
אם תביט לאחור – תיווכח מיידית
שבנית עולם לתפארת
על יסוד עבודה רצינית, יהודית,
שהרי לא יכולת אחרת.

ג
היסוד לא הובא מארצות הגולה,
שם השארת הורים וגם סבא.
כי אותך אידאלים כיוונו כסגולה
כאן לבנות ולשאוף גם להבא.

ד
ואכן, חזונך כאן הפך למציאות
שעליה גדלו ילדיך
על בסיס של שיוויין, הקרבה ורעות,
תוך תיקווה שיילכו אחריך.

ה
ומאז כבר חלפו לא מעט עשורים
שבהם הקמטים בפניך
הם חרשו מזימות ותודה: גם שקרים,
וכמעט אין חריש בשדותיך.

ו
האמת, לא הרוב כאן חוטא ביודעין
בשררה, חמדנות וברוע.
זה נכון, המצב הוא, בעצם, עדין.
לא הכול כאן בכוח הזרוע.

ז
אל תבכה, הפועל העברי הגאה,
על עבר שהיה ואיננו.
גם אינך מחוייב כאן להיות מזוהה
עם הווה שמקצין לעינינו.

ח
אז הבט נכוחה, הוי, פועל יהודי,
והקש ברעדה על מקלדת.
אז יבוא לקראתך מטפל סיעודי
לתפארת עבר ו…מולדת לא!
——-
אם אתה מזדהה עם הכתוב – נא העבר את הנ״ל למכותביך,
כן ירבו.————————-