הפרפר הופיע ועדיין שורד • כמו בכל שנה בחודש מאי

  "נחושתן נמלים גלילי" – יותר נדיר פחות מוגן, נצפה בימים אלו

הפרפר היפהפה עטור פסי הכסף באחורי כנפיו הוא דוגמא מופלאה ליצירתיות במנגנוני ההגנה וכישורי ההישרדות של הפרפרים, יצירי הטבע המסמלים את האביב והחופש.

הוא מוכר מאוד בגליל (מכאן שמו הקודם 'כחליל הגליל'), ללא איום ממשי, והתגלה במקרה, בשנות ה-90 בשכונת חפצי-בה בחדרה.  נאמני הפרפרים עוקבים מאז בקביעות אחר מצבו. בשנים הראשונות בסקרים על מצב הפרפר במסגרת צנועה של חברי "אגודת חובבי הפרפרים",  ומאז 15 שנה בהיקף ארצי במסגרת מיזם מדע-אזרחי "תכנית לאומית לניטור הפרפרים" בסקרי פרפרים שכותב שורות אלו ממשיך ומנהל בשיתוף עם הצוות המדעי של המיזם וחוקרי "מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט" ובתמיכת רט"ג והמארג.

יחד ננצח – חיי שיתוף הם מתכון לביטחון

זחלי פרפר נחושתן נמלים גלילי אשר מגיח פעם בשנה בחודש מאי  מן הגלמים שבאדמה ייצרו פיתיון מושלם ומופלא שמזמין אליהם את הנמלים לחיי שיתוף (סימביוזה) בטבע. הזחל מפריש את "טל הדבש" מפטמות שבאחורי גופו והנמלים מרותקות לחומר וחולבות בשקיקה את הנוזל היקר להם.
לקראת ההטלה, נקבת הפרפר יורדת ומטילה את ביציה קרוב מאוד לקיני נמלת לבובית ירושלים אשר בתוך גזעי עצים רב שנתיים כגון רותם. הנמלים ממתינות לבקיעת הזחלים מן הביצים ומיד עם הבקיעה מובילות ומלוות את הזחלים אל תוך קינן לשמש להם פרה חולבת, כתוסף מזון חשוב להאכלת הרימות, הדור הבא שלהן.

כך זוכים הזחלים להגנה מעולה מפני טורפים בעזרת הנמלים שמאכילות אותם, מגדלות אותם ומגנות עליהן בקנאות מפני מטורפים וצרעות טפיליות. עם תום התבגרותו יוצא הזחל מן הקן ויתגלם באדמה.

מדע אזרחי בפרפרים

היעד: עובדות מדעיות מוצקות מול השתלטות הבטון על הטבע

לנוכח האיום על הפרפר עקב הבנייה המאסיבית שתוכננה במרחב השרון, נערך מחקר מקיף על מצב אוכלוסיות הפרפר בשרון כבר בשנים 2006-7 (ד"ר רון פרומקין וד"ר גיא פאר) ונספרו מאות פרטים בכ-18 בתי גידול שונים.

עם האצת הבנייה נצפתה ירידה דרמטית בכמות הפרפרים עד כדי העלמותם מכמה בתי גידול בשרון.
לפיכך הנהגנו החל מ-2017 סקרים ממוקדים על נחושתן נמלים גלילי, בכל הארץ, שנעשים מאז כל שנה מסוף אפריל ועד אמצע יוני. תוצאות הסקרים הופקו למאמרים ומחקרים על ידי חוקרי מוזיאון הטבע בשיתוף עם הצוות המדעי של תכנית הניטור מומחי הפרפרים של תכנית הניטור ואגודת חובבי הפרפרים.

בפועל, כל נתוני הסקרים הם תוצרי פעילות מדע-אזרחי של מתנדבים רבים, חובבי פרפרים וטבע שסורקים שטחים רחבים בארץ כדי לנטר, לצפות, לספור ולהביא הוכחות בנתונים מן השטח.

כיצד עוזרים סקרים ומחקרים ?

הנתונים שאוספים ושולחים מתנדבי מדע-אזרחי 'תכנית לאומית לניטור הפרפרים' מועברים למחקר וניתוח מדעי. מן המחקרים עולות תובנות, מסקנות והמלצות לנקיטת אמצעי הגנה והן מוגשות, למקבלי החלטות בגופים ממשלתיים, למשל:

• למקבלי החלטות בגופי ממשלה ומנהל.
• לגופים המגישים התנגדויות לתוכניות בנייה עירוניות וציבוריות, בנייה תעשייתית, תחבורה וכד'
• לחוקרים הפועלים עבור גופי שנדרשים לבצע סקרי טבע כדי לזהות סכנות פגיעה בערכי טבע.

כל זאת מתאפשר בזכות פעילות המנטרים המתנדבים וקהילות מנטרי הפרפרים הפזורות בארץ.

האם יש תוצאות למאבק ?

אכן קיימת התחשבות מעץ לעת וזכינו להצלחה בשורה של אתרים בהם הושגו פשרות ביחס לתוואי כביש ושכונות מגורים חדשות שבנייתם הותאמה להתחשב בבתי גידול של מיני פרפרים נדירים ולהמנע מפגיעה ישירה.

גם בשכונת חפצי-בה בחדרה הוסכם על שינויים מספר והקצאת מתחם מוגן שישמש מעין פארק פרפרים בתקווה לשמר את המין ואף לאפשר לתושבים להינות מצפייה בו. אבל ממש בימים אלו התבשרנו על הפקדת תכנית לקראת התנגדויות, הכוללת סלילת כביש וקו רכבת חדש שיחצו ויחסלו כליל את אחד מבתי הגידול האחרונים שנותרו לנחושתן (ננ"ג) באיזור התעשייה של קיסריה.

קצת על איך עושים סקר על פרפר נדיר

פרפר נדיר נחשב מאוים כאשר מספר האתרים ו/או ומספר הפרטים שנצפו באתרים אלו הוא נמוך עד כדי איום על קיומו בהם. אתרים אלו הם בדרך כלל בתי הגידול שבהם קיימים התנאים המיוחדים המתאימים למין, כגון צמחייה ייחודית, או תנאי מזג-אויר. בכל סקר על מין מסויים אנו סורקים את השטח בבית הגידול של המין ועושים ספירה בשיטה מדעית הנקראת פרוטוקול דגימה.

איך סופרים-מדעית פרפרים בסקר ?

נסביר בדוגמא פשוטה: נניח שנרצה לספור פרפרים מעופפים/נחים בשטח של מגרש כדורגל. ברור שמנטר בודד לא יכול לעבור ולספור לאורך כל מטר במגרש. ובעצם גם לא 10 מנטרים, בזמן סביר.
הספירה המדעית מבוססת על שיטה הנקראת פרוטוקול-דגימה:

אין צורך לספור במדויק בכל מטר בשטח. מספיק שכמה מנטרים יספרו באופן אקראי בנתיבים שונים בתוך המגרש למשך זמן, כגון חצי שעה. ומכאן והלאה אפשר להעריך את מספר הפרפרים במגרש בעזרת חשבון לא מסובך שמבוסס על שאלה אחת : כמה שטח (במטרים) כיסה כל מנטר בנתיב שהלך בו בעת שחיפש פרפרים.

המינוח המדעי לערך הזה נקרא "מאמץ דגימה" ולפי זה נדע להעריך כמה פרפרים יש בכל מטר מרובע במגרש. ברור שככל שירבו הסורקים כך ישתפר דיוק ההערכה. ועכשיו לטכנולוגיה:

תן לאפליקציה למדוד בשבילך

את האפליקציה לסקרי פרפרים נדירים ייצרתי כאמצעי לתיעוד בשדה עבור מתנדבי תכנית הניטור הלאומי. טכנולוגיה מתקדמת בכיס, במכשיר שאינו מצריך ידע או אפילו הקלדה ומניח לך להנות מצפייה וספירה בקליקים. האפליקציה מתעדת את מיקומו המדוייק של המנטר כל דקה וכך מתקבל המידע שממנו ניתן לחשב את מאמץ הדגימה. ביציאה מן האתר נשלחים כל הנתונים מן האפליקציה ישירות אל מערכות המידע ומאגר התצפיות של תכנית הניטור שאותן הקמתי פיתחתי וממשיך לנהל.

כך נראית מפת הסריקות שמייצרת האפליקציה וכך מוצג נתיב ההליכה של כל מנטר באתר, כל דקה נרשם ונשמר המיקום בנתיב. נתוני המפה שמורים במאגר-נתונים כולל פרטי הפרפרים. מנתוני המיפוי אנו מקבלים את מרחק ההליכה, הזמנים וקצב התנועה. כאן נספרו שני פרפרי נחושתן נמלים גלילי ובאותו יום שנים נוספים ע"י סורק מנוסה נוסף במיקום שונה באתר.

אם הטבע לא ינצח, אנחנו נפסיד