זעקת הטבע במורדות הכרמל המערביים • אור אדום להר הירוק

שנים רבות אנו חוזרים ושרים בגאווה על ההר הירוק תמיד. הר הכרמל הובלט לאורך דורות של ההיסטוריה הכתובה כסמל ליופי ועושר הטבע, כחבל ארץ עשיר בכרמים וגני פרי, עם מסורת שהוטבעה כבר בשמו מן המקורות "כרם" בצמוד עם "אל" מהיותו בית גידול ומקור מזון, מים ומחיה לאדם, לצומח וליצירי הטבע שחיו בו ושמו נרמז גם כ"כרם אל".

 כבר שנים חלפו מאז ויתרו ראשי העיר על שמירת צללית דמותו של ההר בנוף וההסכמה לקפד את ראשו בצלקת של מגדל האוניברסיטה, נמשכה מאז עם עוד ועוד מגדלים שעיוותו את תדמיתו של ההר, אבל עדיין חווינו את הירוק סביב.

בימים אלו, מי מאיתנו שחרדים לאיכות סביבתם, בהם רבים שנוף ילדותם צבוע בירוק, רואים בזעזוע את פצעי ערמות העפר הבוהקות צועקות למרחוק, שדוחפים הבולדוזרים אל תוך המדרונות. טונות של עפר גירני, הקוטלים תחתיהם באחת, עולמות שלמים. כמחצית משטחו של כל מגרש, נגרפת אל מעבר לשטח המאושר ומכלה את החורש תחתיו לנצח. ומעל קברי הצמחייה נבנית, מאוחר מידי, גדר ולעיתים חומה.    
עובי האדמה הטובה, התחוחה, שמכסה את סלעי הגיר של ההר ושלוחות הכרמל, אינו עולה על חצי מטר והוא נצבר לאורך מאות אלפי שנים בתהליכים של בנייה, התפוררות  ומחזור טבעי  של הצומח והחי על פני ובתוך אדמת ההר. כמה כואבת הקלות שבה נגרף האוצר הזה.

עולם הטבע הוא מארג חיים

את ראיית הטבע כ"מארג החיים", שכל הדברים בו תלויים אלה באלה ואם תתלוש חוט אחד האריג כולו עלול להיפרם, הביא לעולם הגאון האבוד של עולם הטבע, פון הומבולדט (1769-1859 ) שדרווין ייחס לו את עיקר הדחף לחקור את מוצא המינים ולנסח את דפוסי האבולוציה.
"בירוא היער עשה שם את האדמה עקרה וגשמי הזעף סחפו את העפר מעל צלעות ההרים שמסביב" כתב הומבולדט  ב-1800, על נזקי פעילות הכיבוש הקולוניאלי הספרדי בוונצואלה.  

חורשות הכרמל סופגות את מי הגשמים, מחלחלות אותם אל מי התהום ומונעות את גלישתם לים. כך שרדו מעיינות הכרמל המעטות שעוד איתנו. ככל שנרחיב בבטון ונקטין את מרחב החורש נייבש את מקורות המים ואת מעט הנביעות.
מארג הטבע של מורדות הכרמל הוא מכלול רב גוונים, שכבות וחיים.

פגיעה בחורש מורדות הכרמל – היא בגדר אסון אקולוגי

בשטחים הטבעיים שנותרו שבין הים ושלוחות הוודיות במורדות המערביים מתחולל ממש בימים אלו מאבק של אנשי המקום, במאמץ למנוע את ההפרה של האיזון בין האדם לטבע וכדי להקטין פגיעה בוואדיות (אזוב, אחוזה, שיח, לוטם, עמירם, עובדיה), כל עוד נותרה שם פיסת ירק וטבע לתושבי הרופא, לינקולן, אחוזה.

תמוה שעול המאבק על הישרדותה האקולוגית של פיסת הארץ המרהיבה הזו, אחד מסמלי הטבע בארצנו, נופל על אנשי השכונות הנפגעות ולא על מוסדות המדינה, שזה ייעודם. האזור המערבי על מכלול הוואדיות והירוק שנותר בו, מהווה שער כניסה לעיר אבל הולך ומאבד במהירות את ההגנות על קיומו כבית גידול למגוון עצום של יצירי טבע. בדיוק אלו הפחות נראים לעין, שהינם בעלי זיקה מיוחדת לשטחי טבע פתוחים. אלו שנוכחותם היא מרכיב עיקרי בבריאות סביבתנו.
 חסימת המסדרון האקולוגי, הפכה לעובדה קיימת כבר בתהליך הסגירה של האזור הצר, על ידי שכונות הים ללא טיפוח של צמחייה טבעית שומרת טבע. בשטחים הבנויים דלי העצים שבין הים להר, אנחנו נושמים לא מעט אדי דלקי רכב מרעילים וקצת פחות רוח ים, עם כל בנייה חדשה.  

מסדרון אקולוגי זה לא רק מעבר – זה עורק חיים

הקיטוע (סגמנטציה): הינו אחד הגורמים העיקריים המוסכמים כסיבה להכחדת מינים.
חיתוך של שטח טבעי (כגון ואדי או יער) על ידי ערוץ תחבורה (כגון כביש), גורם לקטיעת המעבר בין חלקיו המופרדים עבור קבוצה רחבה מאוד של בעלי חיים (זוחלים, מיני חרקים, צבים, קיפודים) ופוגע קשות במאזן של המגוון הביולוגי לכל אורך המעבר המקוטע, כגון בשרשרות המזון, כושר ההתרבות וההתגוננות. הקיטוע של הרצף גורם להקטנת שטחי המחייה של שוכניו ולהגדלת מקרי הזיווגים בין קרובי משפחה עד כדי נזקים גנטיים המובילים להכחדה של מינים באזורים המקוטעים (ראו דוגמא לדובי הפנדה בסין שזכו להצלה רק אחרי תיקון הקיטוע ביערותיהם).

שטחי טבע פתוחים, כגון אלו במורדות המערביים של הכרמל משמשים עדיין בית גידול למגוון עשיר ביותר של צמחים, בעלי חיים: יונקים (דורבנים, שפני סלע, גיריות, עטלפים), זוחלים מרתקים (סלמנדרות מרהיבות ומיני לטאות), אלפי מיני חרקים ו-60 מיני פרפרים (הספירה עלי), חלקם נדירים ומוגנים. בכל שנה עוברים בשלוחות הכרמל פרפרים נודדים מן הדרום צפונה ומאירופה לישראל ולצפון אפריקה. מן הבולטים שבהם זו ה'דנאית הדורה' בת משפחתו היחידה בארץ של המונרך האמריקני (המלך). במסע השנתי של הדנאית צפונה מן הערבה לכיוון אגמון החולה, עוצר הפרפר לחניית ביניים והטלה על ה'חנק מחודד' בבריכות מעגן מיכאל. משם יעברו ברחיפה אצילית למרגלות הכרמל המזרחי, כיוון שנחסמה דרכם במסדרון שלמרגלות המדרונות המערביים.
בשלוחות הכרמל מחורשת הארבעים וקצת דרומה מעופף הפרפר הגדול והיפה בארצנו 'קיסרית הקטלב', בזכות עצי הקטלב אדומי הגזע המשמשים פונדקאים לזחליו. דרומה משם נמצא הפרפר רק בהר הטייסים ליד ירושלים.
תזכורת: כדי להקל על מעבר בעלי חיים, מקובל בעולם ומיושם גם בארץ (כביש 6 למשל), תקן ונוהל לשילוב של תעלות וגשרי מעבר לבעלי חיים מתחת לכבישים החוצצים שטחי טבע פתוחים.

לחלל הריק מגיעים גם פולשים ומזיקים

הטבע אינו נח והחסר בנוכחות, זו חולשה שמזמנת אורחים שונים ואורחות התנהלות שאינם צפויים ובדרך כלל מפרים את האיזון הקיים.
כריתה, חשיפה ודילול הצומח באזורים שונים בכרמל כמו גם שינויים בהרכב האדמה, עקב חשיפה או שפך של ערמות רגבי סידן, צפויים לחשוף את השטח לחדירת מינים פולשים של צומח וחי. שינויים באופי הצמחייה בבתי הגידול משפיעים במהירות על נוכחות ואופי המגוון הביולוגי עד כדי סכנת הרס והיעלמות של מינים רבים בכל המרחב. כך למשל ה'אילנתה בלוטית', כבר אוחזת בנחל אחוזה התחתון ונמלת האש שנתגלתה בבריכה שם היא ברשימת מאה המינים הפולשים הבעייתיים ביותר בעולם, על פי האיגוד הבין-לאומי לשימור משאבי הטבע  IUCN.
חדירה של מינים פולשים מכל סוג (צמחים, ציפורים, חרקים, שוכני מים), אשר מתחרים על מקורות המזון עד כדי השתלטות, דוחקת מינים קיימים. ראו דוגמת ציפור המיינה שחומסת גוזלים וביצים בקינן ודחקה את מירב ציפורי השיר מאזורינו. כבר שנים שלא חזיתי בחוחית או דרור כאן באחוזה.

זיהום הים, האויר ומניעת מחלות

ללא נוכחות החורש הצפוף, מתגברת הגריפה של מי גשמים מן המורדות ישירות אל הים. זרמי המים ישטפו אל הים כמות אדירה של בוצה עתירת בקטריות, שמשכנן באדמת הכרמל ויזהמו את חופינו. חשיפת הכסות הטבעית של שטחי טבע מן הצומח, תעלה את רמת זיהום האויר באבק מן הקרקע, בתוספת גזי רכבים מנתיבי תחבורה חדשים ובוודאי תקטין את משיכת נציגי הטבע (פרפרים וציפורים) אל חיקו של הכרמל.
כדאי לדעת או להזכיר שעולם החרקים הוא האחראי העיקרי לפירוק ומחזור הפסולת של הטבע, כולל זבל בעלי חיים ופגרים. פגיעה בצמחייה ובחורש, היא הפרה של מאזן אקולוגי שעולם החרקים נושא בו תפקיד מכריע במניעת זיהומים ומחלות, כלוחם עיקרי במקורות של חיידקים פתוגניים, במניעת פגיעה במקורות מים והקטנת פליטת גזי חממה וזיהום קרקע.
הירידה הדרמטית (כ-70 אחוז) בכמות ומגוון החרקים שנכחדו בעולם, נחשבת כסכנה קיומית למין האנושי עקב הגברת הסיכון לקריסה של מערכות אקולוגיות.
אגב: לפגיעה בעולם החרקים שותפה, לא פחות, בעיית זיהום האור.

למה הפרפרים נחשבים כ'מין מטריה'

למי שמחזיק בפטיש, כל דבר נראה כמסמר!
לנוכח מפעל חיי, בפיתוח הכלים לספור, למדוד ולנטר את מצב הפרפרים כאמצעי למדידת מצב הטבע,
אציג מנקודת ראות פרפרית את מה שרואים על שטח טבע פתוח, כגון שדה פרחים וחורש, כאן במורדות הכרמל:
בזכות מעופם הצבעוני הבולט של מספר פרפרים עכשיו מעל השטח, אנחנו מבינים שיש חיים פה, בשדה, דהיינו שהסביבה נושמת ובריאה. כי מה שטוב לפרפרים, טוב לנו.
אבל נוכחותם של פרפרים מעל השדה מעידה על דבר חשוב נוסף: על קיומם של בעלי חיים רבים שנמצאים שם למטה, על פני האדמה, יצורים חיים שאיננו רואים אותם ואולי לא מודעים לנוכחותם וחשיבותם.
לכן, נוכחות הפרפרים משמשת כסמן אקולוגי כ"מטריית הגנה" המעידה ומזכירה לכולנו את קיומם של כל אלה הבלתי נראים: חרקים, זוחלים ויונקים, אשר זקוקים להגנה.

כי כל יצור חי הינו בעל זכות קיום במארג החיים שלפנינו!