(חי פה) – במרכז מזרח חיפה, בלב שכונה מורכבת ורבת פנים, פועלת אישה אחת בעוצמה שקטה ובמסירות אין קץ – אורית זאבי כהן, מנכ"לית מרכז קהילתי נווה יוסף. בת 42, אם לשני ילדים, ובעלת ניסיון של למעלה מעשור ברשת המתנ"סים, כולל ניהול רשת המתנ"סים במגדל העמק – אורית מביאה עמה לתפקיד רוח של שליחות קהילתית, אהבה לאדם, וחזון חברתי עמוק.
מאז שנכנסה לתפקידה לפני כשנה וחצי – בעיצומה של מלחמה – נאלצה אורית להתמודד ולהוביל מערכת בשגרת חירום. המתנ"ס הפך תוך זמן קצר ממוקד פעילות חינוכית ותרבותית – למרכז סיוע קהילתי של ממש: תיקון מקלטים, חלוקת תרופות, הדרכות לזום, סיוע בהשגת מחשבים למשפחות מרובות ילדים, והפעלת מרכזי למידה ובילוי לילדים ולמבוגרים במרחבים מוגנים.
"בחירום, פשוט רואים את התושב ורואים את הצורך שלו," מספרת אורית, "והצוות שלנו – נאמן, יצירתי, וכולו לב ונשמה".

שכונה אחת, קהילות רבות – ומתנ"ס אחד מחבר
שכונת נווה יוסף היא תמצית ישראל כולה: עולים מחבר העמים, יוצאי אתיופיה, קהילת אריתריאה, ותושבים ערבים ויהודים גם יחד. "המורכבות כאן יומיומית," מספרת אורית, "אבל דווקא מהמקום הזה נבנית גם העוצמה שלנו".
המתנ"ס הפך למרחב משותף אמיתי – שמחבר בין דתות, מגזרים, ותרבויות. "אנחנו חוגגים את כל החגים – רמדאן, נובי גוד, חנוכה – מתוך כבוד הדדי. לא מרגישים כאן הבדל בין אחד לשני. זו קהילה אחת – מרובת פנים ולב אחד".
אחד הביטויים לכך הוא ההרכב המעורב של צוות העובדים והמתנדבים, המגיעים מכל שכונות העיר. "כולם מרגישים שייכים – וזה סוד הקסם".

תרבות היא לא מותרות – היא זכות בסיסית
עבור אורית, תרבות היא לא מותרות אלא צורך בסיסי. לדבריה, "אנשים לא הולכים לקולנוע, לא צורכים תרבות – כי היא פשוט לא נגישה להם". לכן, היא חידשה את פעילות אולם התרבות של המתנ"ס, ומובילה סדרות של הקרנות סרטים, הצגות, מופעי מוזיקה, הרצאות ותיאטרון – לכל קשת הגילאים. "כל סרט מושך לפחות מאה צופים. זו הוכחה שיש צמא – רק צריך להביא את זה אליהם".
יצירתיות וגיוס משאבים – כי לקהילה אין זמן לחכות אחד המרכיבים שמייחדים את מתנ"ס נווה יוסף הוא היכולת לגייס משאבים ולהמציא את עצמו מחדש. "כולנו נרתמים – ויוצרים יחד פתרונות," אומרת אורית בגאווה. בזכות שיתופי פעולה עם עיריית חיפה, אגף הרווחה, אגף החינוך, החברה למתנ"סים ותורמים פרטיים, מופעלות תוכניות מגוונות – כולל קבוצות תמיכה להורים לילדים עם מוגבלויות, פעילויות משולבות לילדים עם וללא מוגבלות, קייטנות, טיולים, הפנינגים, ומקהלה קהילתית חדשה שבדרך.

חינוך, מניעה, והזדמנות שנייה
העשייה החינוכית של המתנ"ס אינה מסתכמת בחוגים בלבד. במרכז נווה יוסף פועל מרכז למידה מפותח, המציע חונכות אישית, קבוצות למידה בשפות שונות, לימודי קריאה וכתיבה, והכשרות טכנולוגיות. מתנדבים רבים – מטכניון, אנשי ניהול, ועוד – מגיעים בהתנדבות לסייע. "זו הדרך למנוע הידרדרות לפשיעה או לשוטטות," מסבירה אורית, "לתת לתושבים תחושת שייכות וביטחון." כך למשל, בקיץ האחרון בשכונת חליסה, שחוותה תקופה קשה מבחינה ביטחונית בשיתוף פעולה עם בית הספר ומחלקת החינוך בעירייה, נבנתה תוכנית שלמה לילדים – כדי שלא יישארו משועממים ברחוב. "התגובות היו מדהימות – הילדים הרגישו שיש להם מקום בטוח להיות בו".

צוות של 800 לבבות פועמים
מאחורי כל הפעילות הזו עומד צוות ענק – כ-800 עובדים, בהם גם צוותי צהרונים, רכזים, מדריכים, מתנדבים ועובדי שטח. אורית מדברת עליהם בהתרגשות: "בלי הלב שלהם, בלי האמונה שלהם – כל זה לא היה קורה. הם עובדים בלב ובנשמה, מתוך תחושת שליחות, מתוך אהבה לקהילה".
גם ההנהלה תורמת רבות להצלחה – עם יו"ר הדירקטוריון החדש, יניב בן שושן, שמביא איתו חזון ברור: לחזק את התרבות בשכונות ולתת מקום אמיתי לקהילה. "יש פה אמון – מצד העירייה, מצד החברה למתנ"סים – וזה לא מובן מאליו".
כששואלים את אורית מה מניע אותה, היא משיבה בפשטות: "זו שליחות. לראות את התושב, לראות את העובד, לתת מענה – ולעשות טוב".
אבל זה לא רק חזון – זו דרך חיים. "אנחנו יכולים לחלום חלומות – ולהגשים אותם למחרת בבוקר. יש לנו את הכוח, את הידע, ואת הלב. כל מה שצריך זה להאמין." מתנ"ס נווה יוסף, שהוקם עוד ב-1987, נותר גם היום הרבה יותר ממבנה עירוני – הוא בית. ולבית הזה יש מנהיגה עם לב עצום, עיניים רואות, ואמונה גדולה במה שאפשר – ובעיקר במה שצריך.
אורית מסכמת את הראיון ואומרת: "תקופה זו מזכירה לנו את כוחה של האחדות, את חשיבות הקהילה ואת היכולת לצמוח ולפרוח גם לאחר תקופות של קושי. הערכים הללו הם נר לרגלינו בעבודתנו החשובה ברשת המרכזים הקהילתיים נווה יוסף. מי ייתן וחג הפסח והפסחא יביאו עמם שמחה, בריאות ושגשוג לכם ולבני משפחותיכם. שנזכה כולנו לחירות אמיתית, לחופש מחשבה ולחיים מלאים בעשייה טובה ובחיבורים חזקים. חג פסח ופסחא שמחים ואמן שכל חטופינו יחזרו לביתם".



אישה נהדרת ונדירה
כמה זמן לוקח "להכניס" "תגובה"?????
הנוהג הפטרנליסטי של יהב לשים את ידיו על נשים בחיבוק חד-כיווני מבלי לשאול אותן ומבלי שזה יהיה רצוני חייב להיפסק. איך היה מרגיש אם מישהו גבוה היה גוהר מעליו ומחבק אותו לצילום בלי לשאול אותו?
כ"פמיניסטית-על" אומרת לך יעללללל… את "קטנונית" לאלללללה…!!!!!@ "הב!הב!הב!"
כבוד גדוללללל להיות "מחובקת" ע"י כבוד
ראש העיר: "חיפה היפה" – מר יונה יהב…!
חבל, אחרי שהגיעו לשכונות במזרח העיר בשנות ה2000 גלי עלייה מחבר העמים ואתיופיה שהאירו את השכונות האלה בהרבה חיוניות וציונות התחילה להכנס בשנים אחרונות אוכלוסייה מהמגזר ואט אט המצב מדרדר.עצוב