הטוקבקיסטים ודילמת השועל והחמור • דעה

הקדמה

כמי שמפרסם טורי-דעה כמעט מדי שבוע, אני רוצה לשתף את הקוראים בחוויית הכותב.
כתיבת טורים היא תהליך שמתחיל בבחירת נושא, ממשיך במחקר ועובר לכתיבה וליצירה של חומרים ויזואליים. אחר כך מגיע הפירסום, ולבסוף יש לעקוב אחרי תגובות ולהגיב במידת הצורך.

גורלה של המדינה היחידה שלי

מי שעוקב אחרי הדברים שאני כותב, הבין כבר בוודאי שאני חרד לגורל המדינה היחידה שלי, ושאני מודאג מאוד מן הרמה הערכית, מן היכולות הביצועיות ומן הרמה האנושית של הנהגתה.

להבנתי, העמדנו בראשנו מנהיג מושחת, שמוכן לשרוף את המדינה ובלבד שיתחמק מאימת הדין. האיש בנה סביבו ממשלה חסרת אחריות וחסרת כישורים שחלק מחבריה נעדרי חשיבה עצמאית.

אסונות חסרי תקדים

ה"הנהגה" הזאת הביאה עלינו משברים ואסונות חסרי תקדים, ואם לא נעצור אותה, נגיע לחורבן בית שלישי. להבנתי, היא מסכנת את קיומנו כמדינה יהודית ודמוקרטית, ואפילו את קיומנו בכלל.

למעשה, אני מתקשה מאוד למצוא ולו דבר טוב אחד שהממשלה הזאת עשתה למען אזרחיה (אני מתכוון לאלה מאזרחיה שאינם אנטי-ציוניים).

מסיבה זאת, את ההסברים לכך שישנם עדיין אנשים שתומכים בהנהגה כזאת, אני מחפש בתחום הפסיכולוגי והסוציולוגי.

זהו המקום בו ניתנים ההסברים להתנהגות נשותיו של גואל רצון ששיעבדו למשיחן את חייהן וחיי ילדיהן, ולהתנהגותם של חסידי הרב ברלנד, שהיו מוכנים לפשוע כדי לרצות את מנהיגם המעורער.

על הנושא הזה אני כותב לא מעט וגם זוכה לתגובות רבות.

בוטים עלינו

את כל זה הבאתי כרקע, כדי להציף משהו אחר. חלק מן האירוע של פרסום טור-דעה הוא התגובות שהוא מקבל. זה נכון לפוסט ברשת חברתית כמו פייסבוק, אבל גם למאמר המתפרסם באתר חדשות מקוון ומכובד, כמו חי פֹּה.

טורי-הדעה בחי פה והתגובות שמתלוות אליהם, הפכו למעין "כיכר העיר", והם מושכים אליהם קהל, ומייצרים השפעה.

חלק חשוב מן התגובות לטורי-הדעה הן אכן אותנטיות. בין התגובות האותנטיות ניתן למצוא תגובות ענייניות המכילות תוכן משמעותי (בתמיכה, חיזוק או בהתנגדות לנאמר), וניתן למצוא כאלה שמגיבים תגובות דלות תוכן ולא קוהרנטיות, בהן מתקפות אישיות, קללות, ושאר ביטויי שנאה.

אלגוריתמים ברשתות חברתיות

בשונה מפרסום טור בחי פה, האלגוריתמים של הרשתות החברתיות דוחפים לכך שהמשתמשים ישהו בהן זמן רב ככל האפשר. כיוון שפרובוקציות מטבען מושכות עניין, הן מקבלות דחיפה ע"י האלגוריתמים הללו ולמעשה האלגוריתמים מעודדים פרובוקציות.

התוצאה היא שצורות הביטוי הרעילות המתפרסמות ברשתות החברתיות, "מתנרמלות". עם הזמן, אנשים נחשפים לצורות הביטוי הללו ומתחילים לאמץ אותן. מעקב אחרי הדיבור ברשת יגלה שהוא נעשה קיצוני יותר, מקוטב יותר ושטוף שנאה יותר משנה לשנה.

מכונות רעל

הגידול העצום של הרשתות החברתיות ושל האתרים שמעלים פוסטים המציגים דיעות, נתפס ע"י גורמים שמעוניינים להשפיע על דעת הקהל כהזדמנות אדירה. הגורמים הללו בנו מכונות השפעה, שלובשות לעתים קרובות את הצורה של "מכונות רעל".

מכונות הרעל שולחות "בוטים", או מגיבים-מקצועיים-מטעם, לרשתות כדי למלא אותן בתגובות מתסיסות ופרובוקטיביות, המיועדות להשפיע על דעת הקהל בכיוון ה"נכון". "בוטים" הם פרופילים של משתמשים.

מאחורי הפרופילים הללו יכולים להסתתר אנשים אמיתיים שחלקם מקבל תשלום על פעילותו, ויש גם פרופילים פיקטיביים שנוצרו על ידי מחשב, ומופעלים כדי ליצור מסה בתןך המערכת.

מאחורי מכונות הרעל הללו יכולים לשבת אויבים חיצוניים (במקרה שלנו, איראן ורוסיה למשל) או גופים פנימיים המתמחים במדיה החברתית (יש כמה כאלה היום, בהן כאלה המקורבים מאוד לשלטון בישראל).

בדרך כלל, צריך להיות מומחה כדי לזהות בוט, או מגיב-מטעם, אך לפעמים, בגלל חובבנות או טעות, בוטים עלולים להיחשף.

מלחמת ויטנאם

"בוט" ו"מכונת רעל" הם שני מושגים שעד לפני מספר שנים לא היו מוכרים כלל ויש המתקשים להאמין בבוטים המופעלים על ידי מכונת רעל. לטובת המפקפקים, אביא את סיפור האירוע הבא:

משתמש פייסבוק פרסם לאחרונה פוסט הקורא למשמרת מחאה מול בית ראש הממשלה. הוא סיפר מה קרה מיד אחר כך:
"לפני רבע שעה פרסמתי פוסט לגבי משמרת של מחאת ההייטק היום (חמישי 27.3) ברחוב עזה 35 ירושלים.
מייד התנפלו עלי ״אזרחים״ ״ימנים״ שמתנגדים להפגנות.
רק מה, הדפוקים שכחו לשנות את שמות הפרופילים שלהם.
כולם פרופילים ויטנאמיים למהדרין.
הנה שמותיהם (צילום מסך מצורף) ותגובותיהם:
Quân Phương Đặng אומר:  ״קלגסים שמאלנים״
Binh Binh Yên אומר: ״מחבלים שמאלנים ארורים״
Tùng Hạnh Bùi אומר: ״כמה שנאה יש בכל מחבלים שמאלנים?״
Bằng Vinh Hồ אומר: ״לא מפגינים אלה מחבלים״
Đức Ngọc Lê אומרת: ״מאיפה השנאה הזאת לישראל, שמאלנים?״
Quốc Minh Phan אומרת: ״בוגדים אנחנו עליכם״
ויש עוד…
ואני רק שאלה:
האם פתאום המוני ויטנאמים למדו עברית והפכו לביביסטים?

אנשים או בוטים?

הבוטים האוטומטיים מופעלים באתרים או ברשתות עם תעבורה גדולה במיוחד. הסיכוי למצוא בוטים באתר הפרטי שלי הוא קטן. הסיכוי למצוא כאלה במקומון כמו "חי פה" הוא גדול יותר, אך להערכתי עדיין קטן, לעומת פרופילים מזוייפים המופיעים ברשתות גדולות כמו פייסבוק.

כאן, בחי פה, נמצא בעיקר אנשים אותנטיים. בין אלה ישנם כאלה המספקים תגובות ענייניות ומנומקות, שגם אם מתנגדות לדיעה המובעת, שומרות על רמת השיח.

אין טיעונים לוגיים בקרב המגיבים שלמדו את שיח-השנאה

את מקום הבוטים האוטומטיים מחליפים בזירה הזאת (בחי פה) אנשים שנחשפו לבוטים ברשתות ולמדו שם את שיח השנאה ברשתות או את זה העולה ממוסדות השילטון. כאשר ראש ממשלה מבוהל מעלה סירטונים כאחרון הטוקבקיסטים, ומליאת הכנסת מתפקדת כקברט סאטירי (מבלי להבין את הסאטירה) השנאה זולגת לציבור.

המכנה המשותף לכל התגובות הללו הוא חוסר ענייניות. אין בהן טיעונים לוגיים משכנעים, ואין אפילו ניסיון להציג כאלה. התגובות הללו לובשות צורות שונות, ואמנה כמה מהן.

הפונדמנטליסטים

תגובות אלו מגיעות מציבור שהחשיבה הלוגית שלו מתאפיינת בעירפול כללי עקב הזיות דתיות. למען הסר ספק – זהו ציבור נבחר. לא כל המגדירים עצמם דתיים\מאמינים שייכים לסוג הזה.

דוגמאות:

תגובה פונדמנטליסטית תמימה:

יורם היקר,
מה יעזור לך להתכחש למציאות?
המציאות היא שמצד האויב המלחמה היא דתית. זה ברור לכל אחד.
אז מה יעזור לך לקרוא לזה מלחמה לאומית?
אדרבה ככל שנקרא גם אנו למלחמה מלחמה דתית או אמונית נוכל להכריע אחת ולתמיד את המערכה!
מלחמה דתית אפשר להכריע רק בכלים של אמונה.
אז אם עם ישראל רוצה להכריע את המלחמה זו הדרך.
זו דרך שלא מצריכה הרבה נשק ודם.

תגובה פונדמנטליסטית זועמת:

מאילו עמים ההורים של ההורים שלך ?
האם יש/אין אלוקים ?
האם התורה אמת?
היכן כב' בעניין השתדלות לקיום מצוות התורה וההלכה?

תגובה פונדמנטליסטית הזויה:

הפתרון היחידי למדינת ישראל=מדינה וכוחות הבטחון (צבא ומשטרה ובכלל כוחות הבטחון),יהודים אמיתיים לפי מצוות התורה וההלכה.
לא גם שיש בהם יהודים, אלא הם עצמם יהודים לפי מצוות התורה ההלכה.
זה הפתרון. היחידי.

אגב, ההזוי שבמגיבים הללו בחר להזדהות בשם "ישראלי=רק מי שההורים של שני הוריו מזרע ישראל אבינו". הוא התלהב מאוד מן התגובה שלו עד שפירסם אותה שוב ושוב – סה"כ 26 פעמים בכתבה אחת.

המתריסים

המתריסים מסתפקים בעימות עם דיעה שלא מתאימה להם בעזרת הטכניקה הפשוטה של תקיעת אצבע בעין.

העין אליה נשלחת האצבע יכולה להיות "קפלניסטים" \ אשכנזים \ "סמולנים" \ אחים לנשק וכו'. התגובות הנפוצות ביותר בקבוצה זאת שייכות למחלקת "לא יעזור לכם".

דוגמאות:

לא יעזור לכם כלום לא בג"צ לא פרקליטות ולא היועמ"ש רק ביבי.

תמשיכו לנסות להפיל את נתניהו יה סמרטוטי רצפה. לא יעזור לכם כלום!

לא יעזור לכם ,האלטרנטיבה של ממשלת לפיד גולן כסיף וטיבי היתה כנראה מובילה את ישראל לתבוסה צבאית.
תמשיכו לקשקש ולהתלונן והימין ימשיך להיבחר עם צבא ומדינה חזקים.

חברי הכת

תגובות אלה מתמקדות בעיקר בביטויי הערצה למנהיג העליון, נוסח "1984". המנהיג נתפס כסוג של ישות על-טבעית בנוסח אדמו"ר, אח גדול, דיקטטור בנוסח סטליניסטי וכו'.

לטעמי, התגובות בקטגוריה הזאת מתמודדות על תואר "התגובות המביכות ביותר".

הנה מספר דוגמאות:

• ביבי נתניהו הוא אבי האומה! אסטרטג מהמעלה הראשונה הצרציל של המערב.
• ביבי ענק ההיסטוריה תזכור אותו כמגן מדינת ישראל לטובת המדינה
• ביבי אתה גבור ישראל. אנחנו אתך כל הדרך.
• ביבי, תן להם באם אם אמא שלהם, למשוגעים.

המשתלחים

זאת טכניקת תגובה המבוססת על השלכת בוץ בכותב הפוסט. מדובר בטכניקה פופולרית ונוחה למי שלא מסוגל לנסח תוכן אמיתי.

ספקטרום התגובות הללו נע בין "למה, מי אתה?" לבין האשמות משונות ועד קללות ואיומים.

מספר דוגמאות מהז'אנר:

• מי שם אותך להעביר ביקורת על אנשים רמי מעלה? מי אתה בכלל? 
• שמאל אנטישמי בולשביקי קלאסי.
• כותב הכתבה הוא שונא ישראל, אנטישמי.
• מיזנטרופ שמאל הזוי.

ולקינוח:

אתה נאצי.

ההזויים

מדובר באנשים מוזרים שמעלים תגובות מוזרות שלא ברור מהיכן הגיעו ולאן הן הולכות.

דוגמאות לתגובות הזויות:

• יורם כץ אתם הברחתם מחיפה 50,000 צעירים
  כל הילדים והנכדים שלכם עזבו את העיר
  מה שנשאר לכם זה לצאת במוצ"ש עם משרוקיות למפגש הגמלאים בחורב
  יאללה אולי תעשו ג'סטה ותעברו לילדים ולנכדים אחרי שהרסתם פה את העיר?
• על כל משתמט חרדי, יש 10 משתמטים יאירלפידיים וקיבוצניקים.
• עוד יפה נפש מר כץ בגלל אנשים כמוך איבדנו את העיר חיפה לזרע העמלק אתם אלו שמסכנים את המדינה אתם אלו שמכרתם אותה ב 7.10.

דילמה מעניינת היא כיצד ניתן להגיב לאמירות של בוטים אנושיים מעין אלה, ואם בכלל יש טעם להתייחס אליהן.

פתרון אפשרי נמצא בסיפור על השועל והחמור (קרדיט לחיים שפירא).

השועל והחמור

השועל והחמור נכנסו לויכוח קשה.
החמור אמר: " 5 =  2 + 2, כל תינוק יודע זאת".
השועל אמר : "ידידי החמור, מהיכן הבאת את זה?   4 = 2 + 2"

אחרי שעות של ריב, כאשר כמעט עברו למכות, החליטו השניים ללכת לאריה, מלך היער, שישפוט ביניהם.
האריה הזקן והחכם הקשיב להם רוב קשב, התבונן בשניהם ואז פסק: "החמור צודק!"

החמור חזר ליער בצעדי ריקוד, ואז פנה האריה לשועל ואמר לו:
"והעונש שלך על השטות הזאת יהיה שנה של גלות מהיער!"

"מה?" אמר השועל המסכן וההמום, "אדוני המלך, הרי אתה יודע כמוני ש 4 = 2 + 2. אז מדוע מגיע לי עונש כזה?"

האריה התבונן בו ארוכות ואז אמר:
"העונש מגיע לך לא מכיוון שאינך צודק. הוא מגיע לך כיוון שאתה מתווכח עם חמור!"

להתייחס או לא להתייחס, זו השאלה

האם הלקח העולה מכאן הוא להימנע מכל התייחסות?

חלקתי את הדילמה הזאת בפוסט בפייסבוק, וקיבלתי תגובה מעניינת:
"בימינו חשוב להתווכח עם חמור, אולי תשנה את דעתו ואת דעת רעיו. זה כבר משהו…"
חזרתי והקשיתי: "הנקודה היא שאין טעם להתווכח עם חמור. זה ממילא לא יעזור."

והוא ענה:
"אתה צודק אם מדובר בויכוח של אחד על אחד. במקרה כזה באמת אין טעם. אבל כשזה בפלטפורמה באינטרט… לדעתי כן.

במקרה הזה, קולך שקול להשמעת דעה פומבית, כמו בכיכר העיר של פעם… הרבה פעמים אנשים נחשפים למידע ודעות שונות ואז הם מתחילים לחשוב ולבקר את הדעה של עצמם כתוצאה מכך. ופה מתחילים השינויים הקטנים לדעתי."

יש בזה משהו.
מה אתם חושבים?