הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה.
בטור זה נציג תמיד פרח אחד מפרחי הכרמל, במקביל להופעתו בשטח, ואתם תוזמנו לבקר אותו באחד המקומות בו הוא פורח.
עיריוני צהוב (צמח מוגן)
עיריוני צהוב גיאופיט (*) בעל ציצת שורשים מעובים שגובהו 120-80 ס"מ. שלא כמו שאר מיני השושניים, שפרחיהם בעלי סימטריה רדיאלית. פרח העיריוני הוא בעל סימטריה דו-צדדית ופונה אל החרק המבקר בו. פורח מסוף פברואר ועד מחצית אפריל. בתחילת האביב מגדל הצמח גבעול תפרחת זקוף ובלתי מסתעף, שעלים רבים ערוכים לאורכו בספירלה. צבע הפרחים צהוב-כתום הם פורחים משעות בין הערביים ועד הבוקר שלמחרת. את הפרחים מבקרות דבורים גדולות הלוגמות את הצוף הנאגר בכוסיות של זירי האבקנים.
המין שכיח בכתמים בסלעים ובקרחות חורש אבניות בחבל הים-תיכוני של ישראל, עיקר תפוצתו באזורים הרריים של הגליל, הכרמל והרי יהודה.
(*) איבר אגירה תת קרקעי שצובר חומרים ומים שמאפשרים את התחדשותו.
תעודת זהות
| משפחה: | שושניים. |
| שורש: | ציצת שורשים מעובים. |
| גובה: | 120-80 ס"מ. |
| עלים: | עלי העיריוני ערוכים בשושנת בבסיס הצמח וגם "מטפסים" במעלה הגבעול לכל אורכו, ערוכים בצורה לוליינית, הולכים וקטנים עם הטיפוס במעלה הגבעול. העלה מרצעי, עבה וגלדני מעט, שפתו מחוספסת. |
| גבעול: | גבעול תפרחת יחיד, זקוף וגבוה, כמעט לא מסתעף. |
| פריחה: | באביב, מאמצע חודש פברואר ועד אפריל. |
| פרח: | התפרחת צפופה ומוארכת מרשימה בשפע הפרחים ובצבעיהם : 6 עלי הכותרת שצבעם צהוב-כתום, עם עורק ראשי ירוק. הפרח גדול, קוטרו 25–35 מ"מ, אורך עלה העטיף 12 מ"מ. הפרח נפתח בשעות בין הערביים ונסגר בבוקר שלמחרת. |
| מבנה הפרח: | הפרחים נישאים על ענפי-משנה קצרים, שבכל אחד מהם סדר הפתיחה הוא מלמטה למעלה, אך בכל הענפים מתרחשת הפריחה בו זמנית. |
| פרי: | הלקט כדורי, מקומט, קוטרו 12 מ"מ. הזרע שחור, מצולע, קוטרו 5 מ"מ. |
| ריח: | אין מידע על ריח. |
| צוף: | הצוף מצטבר בספל הנוצר מהבסיסים המורחבים של האבקנים. מואבק על-ידי דבורים גדולות. |
| שימושים: | משמש כצמח נוי בגינות. |
| תפוצה בארץ: | שכיח בכתמים ובבודדים, בבתה יבשה וגם בשולי חורש. עיקר תפוצתו באזורים הרריים בגליל, בכרמל ובהרי יהודה. |
מקום לפגוש את פרח השבוע
כניסה משנית לחורשת הארבעים כ-600 מטר דרום מערבית על כביש 672 מהכניסה הראשית לפארק הכרמל.
- סע על כביש 672 מהאוניברסיטה לכיוון עוספיה.
- צא שמאלה (לכיוון צפון מזרח) לדרך כורכר מכביש 672 כ- 600 מטר דרום מערבית מהכניסה הראשית לפארק הכרמל.
- המשך על שביל הכורכר כ-50 מטר עד חסימת השביל בשקי ענק .
- רד מהרכב והמשך רגלית כ- 400 מטר עד חסימת השביל בשקי חול. המשך בשביל רגלי היורד ימינה לחורשת הארבעים. המשך מחורשת ארבעים בשביל רגלי צר לכיוון דרום מערב ולאחר שעברתם עץ אלון ענק הצומח במרכז המשיכו בשביל עד באר המים. מבאר המים המשיכו עם שביל רגלי לכיוון צפון מערב השביל עובר בשפתו של מצוק התמידו ללכת בשביל לשפת המצוק עוד כ 350 ותראו בצידו השמאלי של השביל מקבצים יפים ושובי עין של העיריוני.
אם תלכו לבקר את הפרח בחברת ילדים, תוכלו לספר להם את האגדה על העיריוני הצהוב.
האגדה על העיריוני הצהוב
פעם, בארץ רחוקה, בעמק ירוק מלא פרחים, צמח לו פרח מיוחד. הוא היה גבוה מכל שאר הפרחים, וגבעולו התמתח אל השמיים בגאווה. עלי הכותרת שלו זהרו בצבעי צהוב וכתום, כמו קרני השמש ברגעי הזריחה.
שאר הפרחים בעמק היו נמוכים וצבעוניים, אבל הם לא הבינו מדוע הפרח הגבוה מתעקש לבלוט כל כך. "למה אתה לא מתכופף כמונו?" שאלו אותו הסיגליות. "למה אתה לא מתחבא בין העלים?" תהו הפרגים. הפרח הגבוה חייך ברוח הקלה והשיב: "אני נולדתי לגעת בשמש. כל טיפה של אור מחזקת אותי, וכל קרן חום ממלאת אותי בשמחה. אני לא יכול להיות נמוך, כי ייעודי הוא להאיר את העמק מגבוה".
יום אחד, ענן כבד הסתיר את השמש, והרוח סערה בעמק. כל הפרחים התכופפו, אבל הפרח הגבוה נותר זקוף, מאיר את דרכו באורו הזהוב גם כשהעולם הפך אפור.
כששוב זרחה השמש, הפרחים הבינו – בזכותו, הם לא איבדו תקווה. הוא לא היה רק פרח גבוה, הוא היה מגדלור של אור, נחישות ושמחה. מאז, הפרח הגבוה הפך לסמל של אומץ, וחבריו למדו שכל אחד צריך לפרוח בדרכו שלו.
וכך, בכל אביב, כשצמחי החמנייה הראשונים מגיחים מן האדמה, מספרים הפרחים את סיפורו של הפרח הגבוה, שחלם לגעת בשמש – והצליח.
מעלה חיוכים :
1. הנושא הבוטני ( בוטניקה ) הקליל
2. הטבלה המפורטת
3. מדריך הטרמפיסט לצ'יזבט: "המשך על שביל הכורכר כ-50 מטר עד חסימת השביל בשקי ענק .(🤨)
רד מהרכב והמשך רגלית כ- 400 מטר עד חסימת השביל בשקי חול (!!).(🤬) המשך בשביל רגלי היורד ימינה".. מי שלא חייך ברגעים שקרא את זה – לא טייל בטבע ובדרכים.