(חי פה) – התושבים הערבים הנוצרים בחיפה מהווים כ-6% מאוכלוסיית העיר, וליתר דיוק 5.8%. בתקופה זו, כאשר החורף מפנה את מקומו לאביב, הם מצטרפים למיליוני נוצרים ברחבי העולם ויוצאים למסע פנימי של התבוננות, טיהור והתעלות רוחנית – תקופת התענית. במשך ארבעים ימים, הם מקדישים עצמם לצום, תפילה ומעשים טובים, כהכנה לחג הפסחא, המציין את תחייתו של ישו ומהווה עבורם רגע של התחדשות אמונה ותקווה.

השנה, תקופת התענית הנוצרית חופפת לחודש הרמדאן, בו צמים המוסלמים, המהווים 6.1% מתושבי חיפה. כך מוצאים עצמם בני שתי הדתות מקיימים את הצום, כל אחד בדרכו ובאמונתו, אך מתוך מטרה משותפת ונעלה – מסע פנימי של התבוננות, טיהור, התעלות רוחנית ומעשים טובים. החפיפה הזו מדגישה את הקשרים העמוקים בין המסורות הדתיות ואת הערכים המשותפים של אמונה, סבלנות ונתינה, המגשרים בין קהילות ומחזקים את המרקם החברתי הייחודי של העיר.
משמעותה של התענית
התענית אינה רק תקופת הימנעות ממזון מסוים, אלא מסע רוחני עמוק. היא משמשת כהכנה לשבוע הקדוש, אותו שבוע שבו נזכרים המאמינים באירועים שהובילו לצליבתו של ישו. בימים אלה, רבים מהמאמינים נמנעים מאכילת בשר ומוצרים מן החי ומקדישים עצמם לתפילה, התבוננות פנימית ומעשים של חסד ונדיבות.
בימי הביניים, התענית הייתה מחמירה מאוד. המאמינים נדרשו להימנע מכל מאכלי החי, בשר, חלב, ביצים ואפילו יין. כיום, כל זרם בנצרות מפרש את מנהגי התענית בדרכו. המאמינים הקתולים נמנעים מאכילת בשר (למעט דגים ופירות ים) בימי שישי, ובימים מסוימים גם מצמצמים את כמות הארוחות היומית. אצל המאמינים האורתודוקסים, הצום מחמיר יותר – נאסרת אכילת מוצרים מן החי, כולל בשר, חלב, ביצים וחמאה. לעיתים גם שמן ויין אסורים בימים מסוימים. אצל המאמינים הפרוטסטנטים, נוהגים לוותר על דבר אחד שהם אוהבים – כמו שוקולד או רשתות חברתיות – כסמל לריסון עצמי.

מסע של הקרבה והתחדשות, של ויתור ושל תקווה
בסיום התענית, לאחר מסע של התבוננות והתעלות, מגיעים המאמינים אל חג הפסחא החג החשוב ביותר בנצרות, המציין את תחייתו של ישו. לאחר ארבעים ימים של איפוק, חוזרת השמחה במלוא עוצמתה, והמאמינים חוגגים את הניצחון על החטא והמוות.
התענית, אם כן, היא מסע של הקרבה והתחדשות, של ויתור ושל תקווה. דרך הצום, התפילה והמעשים הטובים, נוצרים רבים מוצאים משמעות עמוקה יותר באמונתם, ומגיעים אל חג הפסחא מחוזקים, טהורים ושמחים יותר.
הצום אינו רק הימנעות ממזון, אלא בראש ובראשונה תרגול רוחני שנועד לקרב את המאמין אל האל. כאשר המטרות המרכזיות הן היטהרות רוחנית סולידריות וענווה, הכנה לחגים הקדושים , שליטה עצמית והתחדשות רוחנית. הצום הנוצרי גם מלווה במנהגים נוספים שנועדו לחזק את הקשר הרוחני עם האל. תפילה מוגברת, ווידוי וחרטה, תרומה לצדקה והגבלת הנאות אחרות.
בתור נוצריה אהבתי את העומק והפרשנות בכתבה יש רק בעיה אחת שאני מבקשת לתקן. לא אומרים ישו כי זה ראשי תיבות של משפט מעליב. אומרים ישוע يسوع jesus לכן אני מבקשת לתקן.
חג שמח לבני העדה הנוצרית בישראל.