לזכור, לחזק ולא לשכוח
(חי פה) – בוקר של אבל כבד עבר על מדינת ישראל (רביעי 26/2/25), ובכל רחבי הארץ התאספו אין ספור אנשים כדי להביע את השתתפותם בצערה העמוק של משפחת ביבס, שאיבדה את היקר מכל – את הילדים המתוקים אריאל וכפיר, שרק החלו את חייהם, ואת אימם שירי, שנרצחו בידי מחבלי חמאס.
צליל מנדל, מרכזת שכבת ט' בי"ס שקד • צפו
יעל וענבל, מורות בביה"ס מגינים • צפו
צילה ברוך, יו"ר ועד קריית חיים • צפו
תלמידים מקריית חיים
בקריית חיים התאספו תלמידי בית הספר "מגינים" וחטיבת הביניים "שקד", יחד עם ועד קריית חיים, כדי ללוות מרחוק את מסעם האחרון של שירי, אריאל וכפיר ביבס. האירוע נערך מתוך רצון לחזק את האב ירדן ביבס, שנשאר לבדו לאחר שאיבד את אהוביו.
מילים שכואב לומר, תפילות שמבקשות נחמה
במהלך ההתכנסות, נשמעו דברי חיזוק ונחמה לזכרם של בני המשפחה. צליל מנדל, מרכזת שכבת ט' בחטיבת "שקד", וצילה ברוך, יו"ר ועד קריית חיים, הביעו את הכאב ואת הרצון העמוק של הקהילה להעניק תמיכה. הרב אוירכמן בירך את הנוכחים וקרא פרקי תהילים לעילוי נשמותיהם.
תקווה בין הדמעות
האירוע נחתם ברגע מצמרר של שירת "התקווה" ובהפרחת בלונים כתומים, צבע המזוהה עם בני משפחת ביבס, שהפכו לסמל לאומי של כאב ואחדות. הנוכחים הביעו תקווה לימים טובים יותר ולשובם של כל החטופים לביתם.