גשר אינטל במת״מ חיפה – מסמליו של עמק הסיליקון החיפאי

נקבר בתל-רגב בעודו בחיים // סיפור קצר

הטלפון צלצל והעיר אותי מהשנ"צ."תודה לאל. ממש נבהלתי",...

פרח השבוע • ברזילון ריסני

הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה.בטור זה נציג...

זיעה קרה • על חוויות בלב-ים של עכבר יבשה

חבר המביא צרה צרורה, כמוהו כנחשול-ים המכה בסערה. (א.ס.) הזדמנות...

גוף זוכר נפש • גישות חדשות בטיפולי גוף שמשפיעים על נפש פגועה

מעל מיליארד בני אדם בעולם מתמודדים עם הפרעה נפשיות...

המילים שמחיות את המתים

אני בכיתה והילדים הלכו הביתה.כיבוי אורות. פוווו למבער התכלת...

סיפור על בניין – גשר אינטל – חיפה: עבור אלפי העובדים הנכנסים מדי יום בשערי מת"ם, הגשר מעל רחוב אנדריי סחרוב הוא חלק משגרת יומם. עבור חיפה, הפך הגשר לאחד מסמליה של העיר הטכנולוגית שנולדה בדרומה – עיר של חברות עתירות ידע, "עמק הסיליקון החיפאי“.

ראשיתו של פארק מת“ם

ראשיתו של פארק מת”ם בחזונם של ראש עיריית חיפה אבא חושי ושל עוזיה גליל, מייסד חברת אלרון בע״מ ומחלוצי תעשיית ההיי־טק בישראל. יחד עם משרד המסחר והתעשייה, קידמו השניים בסוף שנות ה־60 את הקמתו של פארק התעשיות המדעיות הראשון בישראל. המיזם נועד לחבר בין המחקר האקדמי בטכניון לבין התעשיות המתקדמות של העתיד.

המבנים הראשונים אוכלסו בתחילת שנות ה־70, ובכך הפך מת"ם לפארק ההיי־טק הראשון בישראל. במהלך השנים התרחב המתחם והתפתח למרכז התעסוקה הגדול מסוגו בצפון הארץ. חברת גב־ים בע״מ מילאה תפקיד מרכזי בפיתוחו ובניהולו לאורך עשרות שנים.

אינטל והקשר החיפאי

מרכז הפיתוח החיפאי היה הראשון שהקימה חברת אינטל מחוץ לארצות הברית (1974), והיה לאבן דרך ביחסי החברה עם ישראל. במשך השנים השקיעה אינטל מיליארדי דולרים במרכזי פיתוח ובמפעלי ייצור בארץ והייתה לאחת מחברות הטכנולוגיה הזרות המשפיעות ביותר במשק הישראלי.

הבחירה בחיפה לא הייתה מקרית. הקרבה אל הטכניון סיפקה לחברה מאגר איכותי של מהנדסים וחוקרים, ואילו פארק מת"ם העניק סביבת עבודה מתקדמת שהייתה חדשנית לזמנה.

במהלך השנים צמח המרכז החיפאי והפך לאחד ממוקדי המחקר והפיתוח החשובים ביותר של אינטל בעולם. במעבדות החברה בעיר פותחו טכנולוגיות ומעבדים שהשפיעו על דורות של מחשבים אישיים. כיום מועסקים במרכזי אינטל אלפי עובדים בתחומי המחשוב, התקשורת, הבינה המלאכותית ואבטחת המידע.

גשר אינטל

״האלמנט המזוהה ביותר עם קמפוס אינטל במת"ם הוא הגשר העילי מעל רחוב אנדריי סחרוב, המחבר בין חלקיו השונים של הקמפוס. הגשר, שנבנה בשנת 2005 יחד עם בניין IDC9, תוכנן על ידי משרד מושלי-דגן אדריכלים. המבנה החדשני נועד לתת מענה להתרחבות פעילותה של אינטל במת"ם ולחבר באופן יעיל ובטוח בין מבני הקמפוס משני עברי הרחוב.״

מבחינה מעשית נועד הגשר לאפשר מעבר בטוח ויעיל בין חלקי הקמפוס, אך עם השנים הפך לאחד מסימני ההיכר הבולטים של פארק מת"ם ושל הכניסה הדרומית לחיפה. המבנה השקוף, הנתמך בכבלי פלדה ומרחף מעל הרחוב, מעניק לגשר מראה קליל, המושך את עיניהם של כל הנכנסים למת״ם.

במובן מסוים, הגשר מסמל את ייעודו של פארק מת"ם כולו. כשם שהוא מחבר בין שני מבנים, כך מחבר הפארק בין האקדמיה לתעשייה, בין מחקר ליישום ובין חיפה לבין מרכזי הטכנולוגיה המובילים בעולם.

הרחוב שמתחתיו קרוי על שמו של אנדריי סחרוב, פיזיקאי ומדען סובייטי בעל שם עולמי, חתן פרס נובל לשלום (1975) שנודע גם כלוחם למען זכויות האדם וחופש המחשבה. שילוב זה של מדע, חדשנות וחירות מחשבתית משתלב היטב ברוחו של פארק מת"ם.

גשר אינטל, מת״מ (איור ד״ר דוד בר און)
גשר אינטל, מת״מ (איור ד״ר דוד בר און)

על האדריכל: מושלי־אלדר אדריכלים

מושלי־אלדר אדריכלים, שנוסד בשנת 1972, הוא אחד ממשרדי האדריכלות הוותיקים והמובילים בישראל בתחום תכנון מבני ציבור, מרכזים רפואיים, קמפוסים אקדמיים ומתחמי תעסוקה מתקדמים. במהלך יותר מחמישה עשורים של פעילות תכנן המשרד פרויקטים רחבי היקף בארץ ובעולם, שרבים מהם זכו בפרסים מקצועיים.

בחיפה אחראי המשרד לשורה של פרויקטים בולטים, ובהם מבנים בקמפוס הטכניון, במרכז הרפואי רמב"ם, הטרמינל הימי בנמל חיפה וכן פרויקטים במתחם מת"ם, ובהם בניין IDC9 והגשר המחבר בין חלקי קמפוס אינטל מעל רחוב אנדריי סחרוב.
עבודות המשרד מאופיינות בשילוב בין חדשנות טכנולוגית, תכנון פונקציונלי וראייה מערכתית רחבה. גשר אינטל במת"ם, שהפך לאחד מסימני ההיכר של פארק ההיי־טק החיפאי, משקף היטב גישה זו.״

חיפה – מעידן הלבניות לעידן מת״מ

קמפוס אינטל במת"ם הוא הרבה יותר מאוסף של מבני משרדים ומעבדות. הוא מסמל את אחד השינויים הגדולים שעברה חיפה במאה האחרונה.

בצפון העיר ניצבים עדיין הנמל, בתי הזיקוק ומפעלי התעשייה הכבדה שעיצבו את כלכלתה של חיפה במשך עשרות שנים. בדרומה צמח עולם אחר – עולם של מחשבים, מחקר ופיתוח של טכנולוגיה עילית.

הגשר המחבר בין בנייני קמפוס אינטל, הפך לאחד הסמלים המובהקים של עמק הסיליקון החיפאי.

אם "הלבניות" של מפרץ חיפה סימלו את עידן התעשייה של המאה העשרים, הרי שקמפוס אינטל ומת"ם מסמלים את עידן הידע והחדשנות של המאה העשרים ואחת. בין שני הקטבים הללו משתקפת התפתחותה של חיפה – מעיר של בתי חרושת וארובות לעיר של מחקר, טכנולוגיה ויצירת ידע.

גשר אינטל, מת״מ (איור ד״ר דוד בר און)
גשר אינטל, מת״מ (איור ד״ר דוד בר און)

קוראים יקרים,

הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

ד"ר דוד בר און
ד"ר דוד בר און
אדריכל ואומן, בוגר הטכניון וחבר באגודת הציירים והפסלים בישראל. מצייר את בנייני חיפה ההיסטוריים ומספר את סיפוריהם. משתתף בתערוכות בארץ ובחו״ל. כל הציורים ניתנים לרכישה, פרטים בטל. 052-4642998. ציורים נוספים באתר facebook.com/dbaronarc כתובת מייל: [email protected]

כתבות נוספות מאותו הכתב

15 תגובות

    • תודה על תגובתך. לא מדובר בשכחה אלא בהחלטה מודעת, בגלל הקושי במציאת מידע בנושא. אם במקרה אתה המהנדס, היה מעניין לדעת מה תגובתך לבקורת על מבנה הגשר. שבוע טוב!

  1. בכל אופן אני מוסיפה תודה לד"ר בראון שמעורר שיח ועושה עבודה נפלאה.

  2. בכל אופן אני מוסיפה תודה לד"ר בראון שמעורר שיח ועושה עבודה נפלאה.

  3. יש באדריכלות מה שנקרא "מראה בריא" ו"מראה חולה".
    הגשר נתמך ב-2 צדדים והוא לא קונזולי לכן הכבלים מעניקים מראה לא אמין קונסטרוקטיבית.
    לי אישית הכבלים האלו מפריעים חזותית ונראים כהעתקה ממקומות אחרים.

    • תודה על תגובתך. מסכים להבחנה ביקורתית שלך. אחזור על דברי ואומר שההתייחסות לגשר איננה כאל יצירת פאר אדריכלית אלא כהיותו סמל ל״שער הכניסה״ למת״מ.
      תודה על מילות ההערכה שלך, אני יודע כמה שהתופעה איננה מובנת מאליה. שבת שלום!

  4. הגשר המדובר אינו משקף בהכרח ייחודיות אדריכלית יוצאת דופן המאפיינת אזור הייטק מתקדם. מבחינת אופיו וצורתו, הוא מזכיר יותר גשר בעל מאפיינים תעשייתיים, המתאימים לאזורי תעשייה כדוגמת מפרץ חיפה, ופחות אלמנט אדריכלי בעל אמירה ייחודית.
    גם הכבלים התומכים בגשר אינם מוסיפים ערך אסתטי משמעותי. להיפך – הם יוצרים נוכחות חזותית דומיננטית שאינה בהכרח תורמת למראה הכולל. יתרה מכך, מבחינה הנדסית ניתן היה לתכנן את הגשר כמבנה קונסטרוקטיבי אחר, שהיה מייתר את הצורך בכבלים אלה.
    חשוב לזכור כי אזור מת"ם חשוף למשטר רוחות משמעותי, ולכן ראוי לבחון גם את תחושת הנוחות של המשתמשים בגשר בעת התפתחות משבי רוח חזקים. בהקשר זה, ההשוואה האדריכלית המתבקשת לגשרים בעלי חתימה עיצובית בינלאומית – כדוגמת גשריו המפורסמים של סנטיאגו קלטרווה – מדגישה עד כמה מדובר בשפות תכנון שונות. הגשר במת"ם רחוק מאוד מהגישה הפיסולית והאדריכלית המזוהה עם קלטרווה, אשר הפכה את גשריו לנקודות ציון עולמיות.
    בנוסף, יש לדייק בעובדות: חברת גב-ים מחזיקה ושולטת במתחם מת"ם מזה כ-27 שנים, ולא "עשרות שנים" כפי שנכתב.
    נראה כי בכתבה לא קיבל מקום מספק תפקידו המרכזי של האדריכל הראשי המקורי של מתחם אינטל במת"ם – האדריכל אילן אלדר, שהיה בין הדמויות המשמעותיות בעיצוב המתחם.
    עוד נקודה הראויה לציון: שלושת עמודי האובליסק הנושאים את שם המתחם – מ-ת-ם – אמנם מופיעים באיור בכתבה אך אינם מוזכרים בטקסט. מדובר באלמנט תכנוני בעל חשיבות, שתוכנן על ידי אחד מאדריכלי הנוף המוערכים ביותר בישראל – משה בלום ז"ל.
    דיוק היסטורי ואדריכלי חשוב במיוחד כאשר עוסקים במתחמים בעלי משמעות עירונית כמו מת"ם.

    • תודה על תגובתך. הכתבה אינה משבחת את הערך האסטרטגי של גשר אינטל אלא מציינת עובדה שהפך לסמל, אולי מבלי שמתכנניו התכוונו לכך. אם הכתבה היתה עוסקת בתולדות תכנון מת״מ מבלי להזכיר את אדר׳ אלדר – ביקורתך היתה מוצדקת. במקרה הנוכחי- איננה במקום.

  5. חברים שלמדו תכנון לימדו אותי 3 דברים:
    א. פארק מת"ם חייב להיםתח ולהיות חלק מחיפה, בשום עיר בארץ לא מאפשרים רובע שלם סגור ומסוגר בתוך העיר
    ב. גשרים של הולכי רגל מעל כבישים הם סימן לכשל בתכנון ומייצרים ניתוק.
    ג. גשר מת"ם הענק שמתכננת יפה נוף יהפוך את צומת מת"ם לצ'ק פוסט עוד מקום חשוך רודר לא נעים להליכה בחיפה. שימו לב בתל אביב הוריגו את גשר מעריב ועכשיו זה עיר כייפית ונעימה. בחיפה פועלים הפוך גשר מת"ם למטרונית או תירוץ אחר יהרוס את המקום.

    • תודה על תגובתך. א. פרק מת״מ אינו רובע סגור אלא מחובר היטב למרקם העירוני. גשר אינטל אינו ״כשלון תחבורתי״ אלא ״קשר תפקודי״ בין מבני אינטל. הגשר המתוכנן ע״י יפה נוף אינו מוכר לי ואינו נושא הכתבה.

    • א. ומה תגיד על מתחם הטכניון הגדול פי כמה שפשוט הופקע מתושבי חיפה? בילדותי היינו מטיילים בחורשות שמעל שער הכניסה העליון, בואכה בניין האוניברסיטה (שגם היא מתחם סגור, לפחות לכלי רכב). היום כדי להיכנס לשם לצעידה בשבת בבוקר באיזור מוצל ונעים, עוצר אותך שומר ומבקש ת"ז שבד"כ איננה בנמצא על מישהו שיוצא לעשות ספורט.

      ב. לא מדובר בכשל תכנוני. ההבניין הצפוני נבנה שנים רבות לאחר הבניין הדרומי. הגשר בא לפתור בעיה פונקציונלית של מאות עובדים שהיו חוצים את הכביש מדי יום ולעיתים רבות התעצלו ללכת עד הרמזור, במיוחד כשנאלצו לעשות זאת מספר פעמים ביום.

      ג. צודק. זה יהיה גשר/מחלף שייצר ניתוק.

  6. פארק מת"ם תוכנן ונבנה בחיקוי של המודל האמריקאי (עמק הסיליקון). הבנייה של "קמפוסים" לחברות עם גישה לכבישים רחבים וחניונים ענקיים נלקחה ישירות מהתכנון העירוני האמריקאי ומאז לא השתנתה. בעוד שבתל אביב החכימו כבר לפני 20 שנה לבנות גורדי שחקים ואזורי תעסוקה שכוללים גם מגורים, פנאי ומלונאות, בחיפה מת"ם זה מתחם שמנותק מהעיר, מוקף בכבישים מהירים, מחלפים וחניונים אין-סופיים.
    גשר אינטל אם כך הוא אייקון לאי-עירוניות שכל כך מאפיינת את חיפה ובמיוחד את אזור מת"ם- גשר רגלי ומתחתיו אוטוסטרדה לכלי רכב פרטיים, עם קירות זכוכית שחוצצים בין השניים. לא פלא שעיריית חיפה מפרסמת עכשיו את נאון נבון שבשלבי בנייה כאילו זה פרוור של תל אביב- הרי השכונה צמודה למת"ם ולתחנת הרכבת, אז למי שיגור שם אין סיבה בכלל להיכנס לעיר.

    • תודה על תגובתך. אפשר לבקר את תכנון המת״מ אך אי אפשר לחלוק על תרומתו להתפתחות חיפה. פרדיגמות תכנון נולדות על שולחן השרטוט אך משתנות ע״י המציאות הפיזית- כלכלית כפי שקרה בחיפה. גשר אינטל הפך לסמל לכניסה למת״מ לא בשל עצובו יוצא הדופן אלא בשל מיקומו.

  7. הי, דוד. כגשר המחבר את קמפוס אינטל – כן אתה מהווה גשר עבורנו שמחבר בין עבר לבין הווה הן במובן הגשמי והן במובן הרוחני, ועל כך תודה והוקרה.

    • שלום אורי, עמית יקר, תודה על מילותיך המחזקות . שבת שלום!

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן

כל הכתבות בחי פֹה

גבר טבע בחוף קרית ים, מצבו אנוש

(חי פה) – גבר בן 67 פונה לבית החולים רמב"ם במצב אנוש לאחר שטבע הערב (ה׳, 9 ביוני 2026) בחוף הים בקרית ים, באזור...

קוקאין בשכונת הדר הכרמל בחיפה: כמויות גדולות נתפסו ויש עצורים

(חי פה) – נגע הסמים: שוטרי תחנת חיפה חשפו במהלך היממה האחרונה כמויות גדולות של חומרים החשודים כסמים בשתי פעילויות יזומות נפרדות בשכונות הדר...

המתיחות באזור: רשות שדות התעופה מעדכנת סטטוס ליום 9 ביולי 2026

(חי פה) - על רקע ההתפתחויות הביטחוניות במזרח התיכון והחשש מפני פגיעה בתנועת התעופה, רשות שדות התעופה פרסמה היום (חמישי9/7/26) הודעת הבהרה לציבור, ולפיה...

ביצי חופש אורגניות של חברת גליקסמן • קריאה להחזרה יזומה

(חי פה) – חברת גליקסמן שיווק ביצים (1994) בע"מ מבקשת להודיע לציבור הצרכנים על החזרה יזומה של ביצי חופש אורגניות מתוצרתה, וזאת עקב תחלואה...

ישראל ניצבת מול דור חדש של מעשנים • תמונת מצב מדאיגה לשנת 2025

(חי פה) - מכת העישון: ישראל מתמודדת עם מציאות מדאיגה: שיעורי העישון אינם יורדים כבר עשור, ומוצרי ניקוטין חדשים מושכים ילדים ובני נוער אל...