סיפור על בניין – גשר אינטל – חיפה: עבור אלפי העובדים הנכנסים מדי יום בשערי מת"ם, הגשר מעל רחוב אנדריי סחרוב הוא חלק משגרת יומם. עבור חיפה, הפך הגשר לאחד מסמליה של העיר הטכנולוגית שנולדה בדרומה – עיר של חברות עתירות ידע, "עמק הסיליקון החיפאי“.
ראשיתו של פארק מת“ם
ראשיתו של פארק מת”ם בחזונם של ראש עיריית חיפה אבא חושי ושל עוזיה גליל, מייסד חברת אלרון בע״מ ומחלוצי תעשיית ההיי־טק בישראל. יחד עם משרד המסחר והתעשייה, קידמו השניים בסוף שנות ה־60 את הקמתו של פארק התעשיות המדעיות הראשון בישראל. המיזם נועד לחבר בין המחקר האקדמי בטכניון לבין התעשיות המתקדמות של העתיד.
המבנים הראשונים אוכלסו בתחילת שנות ה־70, ובכך הפך מת"ם לפארק ההיי־טק הראשון בישראל. במהלך השנים התרחב המתחם והתפתח למרכז התעסוקה הגדול מסוגו בצפון הארץ. חברת גב־ים בע״מ מילאה תפקיד מרכזי בפיתוחו ובניהולו לאורך עשרות שנים.
אינטל והקשר החיפאי
מרכז הפיתוח החיפאי היה הראשון שהקימה חברת אינטל מחוץ לארצות הברית (1974), והיה לאבן דרך ביחסי החברה עם ישראל. במשך השנים השקיעה אינטל מיליארדי דולרים במרכזי פיתוח ובמפעלי ייצור בארץ והייתה לאחת מחברות הטכנולוגיה הזרות המשפיעות ביותר במשק הישראלי.
הבחירה בחיפה לא הייתה מקרית. הקרבה אל הטכניון סיפקה לחברה מאגר איכותי של מהנדסים וחוקרים, ואילו פארק מת"ם העניק סביבת עבודה מתקדמת שהייתה חדשנית לזמנה.
במהלך השנים צמח המרכז החיפאי והפך לאחד ממוקדי המחקר והפיתוח החשובים ביותר של אינטל בעולם. במעבדות החברה בעיר פותחו טכנולוגיות ומעבדים שהשפיעו על דורות של מחשבים אישיים. כיום מועסקים במרכזי אינטל אלפי עובדים בתחומי המחשוב, התקשורת, הבינה המלאכותית ואבטחת המידע.
גשר אינטל
״האלמנט המזוהה ביותר עם קמפוס אינטל במת"ם הוא הגשר העילי מעל רחוב אנדריי סחרוב, המחבר בין חלקיו השונים של הקמפוס. הגשר, שנבנה בשנת 2005 יחד עם בניין IDC9, תוכנן על ידי משרד מושלי-דגן אדריכלים. המבנה החדשני נועד לתת מענה להתרחבות פעילותה של אינטל במת"ם ולחבר באופן יעיל ובטוח בין מבני הקמפוס משני עברי הרחוב.״
מבחינה מעשית נועד הגשר לאפשר מעבר בטוח ויעיל בין חלקי הקמפוס, אך עם השנים הפך לאחד מסימני ההיכר הבולטים של פארק מת"ם ושל הכניסה הדרומית לחיפה. המבנה השקוף, הנתמך בכבלי פלדה ומרחף מעל הרחוב, מעניק לגשר מראה קליל, המושך את עיניהם של כל הנכנסים למת״ם.
במובן מסוים, הגשר מסמל את ייעודו של פארק מת"ם כולו. כשם שהוא מחבר בין שני מבנים, כך מחבר הפארק בין האקדמיה לתעשייה, בין מחקר ליישום ובין חיפה לבין מרכזי הטכנולוגיה המובילים בעולם.
הרחוב שמתחתיו קרוי על שמו של אנדריי סחרוב, פיזיקאי ומדען סובייטי בעל שם עולמי, חתן פרס נובל לשלום (1975) שנודע גם כלוחם למען זכויות האדם וחופש המחשבה. שילוב זה של מדע, חדשנות וחירות מחשבתית משתלב היטב ברוחו של פארק מת"ם.

על האדריכל: מושלי־אלדר אדריכלים
מושלי־אלדר אדריכלים, שנוסד בשנת 1972, הוא אחד ממשרדי האדריכלות הוותיקים והמובילים בישראל בתחום תכנון מבני ציבור, מרכזים רפואיים, קמפוסים אקדמיים ומתחמי תעסוקה מתקדמים. במהלך יותר מחמישה עשורים של פעילות תכנן המשרד פרויקטים רחבי היקף בארץ ובעולם, שרבים מהם זכו בפרסים מקצועיים.
בחיפה אחראי המשרד לשורה של פרויקטים בולטים, ובהם מבנים בקמפוס הטכניון, במרכז הרפואי רמב"ם, הטרמינל הימי בנמל חיפה וכן פרויקטים במתחם מת"ם, ובהם בניין IDC9 והגשר המחבר בין חלקי קמפוס אינטל מעל רחוב אנדריי סחרוב.
עבודות המשרד מאופיינות בשילוב בין חדשנות טכנולוגית, תכנון פונקציונלי וראייה מערכתית רחבה. גשר אינטל במת"ם, שהפך לאחד מסימני ההיכר של פארק ההיי־טק החיפאי, משקף היטב גישה זו.״
חיפה – מעידן הלבניות לעידן מת״מ
קמפוס אינטל במת"ם הוא הרבה יותר מאוסף של מבני משרדים ומעבדות. הוא מסמל את אחד השינויים הגדולים שעברה חיפה במאה האחרונה.
בצפון העיר ניצבים עדיין הנמל, בתי הזיקוק ומפעלי התעשייה הכבדה שעיצבו את כלכלתה של חיפה במשך עשרות שנים. בדרומה צמח עולם אחר – עולם של מחשבים, מחקר ופיתוח של טכנולוגיה עילית.
הגשר המחבר בין בנייני קמפוס אינטל, הפך לאחד הסמלים המובהקים של עמק הסיליקון החיפאי.
אם "הלבניות" של מפרץ חיפה סימלו את עידן התעשייה של המאה העשרים, הרי שקמפוס אינטל ומת"ם מסמלים את עידן הידע והחדשנות של המאה העשרים ואחת. בין שני הקטבים הללו משתקפת התפתחותה של חיפה – מעיר של בתי חרושת וארובות לעיר של מחקר, טכנולוגיה ויצירת ידע.

קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.


פארק מת"ם תוכנן ונבנה בחיקוי של המודל האמריקאי (עמק הסיליקון). הבנייה של "קמפוסים" לחברות עם גישה לכבישים רחבים וחניונים ענקיים נלקחה ישירות מהתכנון העירוני האמריקאי ומאז לא השתנתה. בעוד שבתל אביב החכימו כבר לפני 20 שנה לבנות גורדי שחקים ואזורי תעסוקה שכוללים גם מגורים, פנאי ומלונאות, בחיפה מת"ם זה מתחם שמנותק מהעיר, מוקף בכבישים מהירים, מחלפים וחניונים אין-סופיים.
גשר אינטל אם כך הוא אייקון לאי-עירוניות שכל כך מאפיינת את חיפה ובמיוחד את אזור מת"ם- גשר רגלי ומתחתיו אוטוסטרדה לכלי רכב פרטיים, עם קירות זכוכית שחוצצים בין השניים. לא פלא שעיריית חיפה מפרסמת עכשיו את נאון נבון שבשלבי בנייה כאילו זה פרוור של תל אביב- הרי השכונה צמודה למת"ם ולתחנת הרכבת, אז למי שיגור שם אין סיבה בכלל להיכנס לעיר.
הי, דוד. כגשר המחבר את קמפוס אינטל – כן אתה מהווה גשר עבורנו שמחבר בין עבר לבין הווה הן במובן הגשמי והן במובן הרוחני, ועל כך תודה והוקרה.