(חי פה) – יום אחד בלבד לפני הפוגרום באמסטרדם סיירתי ברחובות העיר. המתח והעוינות נגד ישראל והקהילה היהודית ניכרו בבירור ברחבי העיר. דגלי אש"ף ברחובות, הפגנות אנטישמיות והעדר היערכות של המשטרה מעוררים תהיות כבדות על יכולת הזיהוי והמניעה של האירועים. האם ניתן היה לצפות את האירועים ולמנוע את האלימות? בוודאי שכן!
דגלי אש"ף – מתיחות גוברת בעיר
במהלך הביקור באמסטרדם, היה קשה שלא להבחין בנוכחות הבולטת של דגלי אש"ף. הדגלים, שניתלו בחלונות של תושבים רבים, מסמלים תמיכה במאבק ה"פלסטיני" ויוצרים אווירה מתוחה במיוחד. נדמה כי מדובר באות אזהרה שלא זכה להתייחסות ראויה מצד הרשויות.
הפגנות אנטישמיות בלב העיר
בכיכר דאם, הכיכר המרכזית של אמסטרדם, מתקיימות הפגנות אנטישמיות על בסיס שבועי. דגלי אש"ף מתנופפים, ותומכים באינתיפאדה משמיעים קריאות בוטות נגד ישראל. האירועים הללו, שהפכו לשגרה, מחדדים את תחושת האיום כלפי יהודים בעיר.
אפס היערכות מצד משטרת אמסטרדם
למרות המתיחות והאירועים החוזרים, נראה כי משטרת אמסטרדם לא נערכה כראוי למשחק הכדורגל בין מכבי תל אביב לאייאקס, קבוצתה המקומית של העיר. ההתעלמות מהסכנה הפוטנציאלית הנשקפת לישראלים הרבים שפקדו את אמסטרדם, יחד עם היעדר תכנון מקדים ונקיטת אמצעי מנע הולמים, מעוררים תהיות על כשל מערכתי חמור. חוסר ההיערכות מצד המשטרה ורשויות החוק באמסטרדם, לצד היעדר מענה מצד המוסד הישראלי להגנה על אלפי האזרחים, משקפים פער מטריד בהבנת המצב ובטיפול בו.
ההסתה ברורה אך השתיקה רועמת
כל הסימנים היו שם: עוינות גוברת ברחובות, הפגנות אלימות ושיח מתלהם. למרות זאת, הרשויות בחרו שלא לפעול בזמן. הפוגרום הוא תוצאה של אזהרות שהתעלמו מהן, ומשאיר שאלות כבדות על האחריות של כל הגורמים המעורבים.