שלום רב,
להלן ידיעה שקיבלנו מעו"ד בני שגב לגבי האופציה של הליך אכיפה פרטי כנגד מפירי החוק בחסות העיריה.
לידיעה מצורפת דוגמא של כתב תביעה שהוגש לבית משפט השלום בחיפה.
שבוע טוב.
הודעה זו היא מטעם וועד "תושבים להצלת ציר מוריה".
עורך ההודעה: אבי הראל
שלום רב,
נראה לי שיש טעם רב בהפצת מכתב זה.
משתש כוח מרשתי – המתגוררת על הציר – בנסיונותיה – דרך הקרוי "משפט מינהלי" – לגרום לרשויות השלטון האמורות למלא תפקידן לאכוף החוק, פנינו אל דרך המשפט הפרטי.
במסלול זה תובעים ישירות את גורמי המפגעים והמטרדים, דורשים פיצוי כספי בגין העבר וצווי מניעה וצווי "עשה" ביחס לעתיד. זהו מסלול אכיפה פרטי, שלעתים יעיל הרבה יותר – במיוחד עת מדובר ברשות מקומית דוגמת עירית חיפה שלא זו בלבד שאינה אוכפת החוק – היא עצמה משתתפת באופן פעיל בהפרתו.
כל נפגע יכול לתבוע בדרך זו, בלא להיות תלוי באחרים. רצ"ב לעיונכם נוסח התובענה שהוגשה בראשית השבוע לבית משפט השלום בחיפה.
בברכה,
בנימין מ' שגיב, עו"ד.
———————————–
הערת העורך:
כתב התביעה בקובץ המצורף
מאחר ואני לא מתמצא בהליכים המשפטיים, אני מעלה כאן שאלה לגבי היתרונות והחסרונות של משפט פרטי לעומת הליך של פניה לבג"ץ, בבקשה שידרוש מהרשות המקומית להסביר מדוע אינה כופה את החוק, ומדוע היא נותנת חסות למפירי החוק.
השאלה הכי מעניינת בפרשה זו היא מה תהייה התערבות העירייה וכיצד תנמק את התערבותה. אני חושב שאין צורך לפרט לאיזה צד הסיכוי הגבוהה יותר לזכות בתמיכת העירייה.
יש כאן מקרה מעניין ולמיטב זכרוני זהו מקרה ראשון בו אזרחים פונים למסלול של תביעה אזרחית "מעל ראשה" של עיריית חיפה בעניין הפאבים של ציר מוריה.
נכון שחלק מזה הוא עניין של סכסוך שכנים אך יש כאן חלק לא מבוטל שקשור בהחלטות להתיר את פעילות הפאבים במבנים שיועדו במקור למגורים.
אני חושב שהתביעה הזאת עשויה להיות מרתקת בהיבט של המשולש הרומנטי: אזרח – עירייה – עסקים.
נראה לי שהרבה דברים יעלו שם אל פני השטח במהלך המשפט, בדומה למקרה של מטרדי הרעש בעיר התחתית, שם האזרחים פנו לבית המשפט בהיעדר אכיפה מצד העירייה (וניצחו).
בתיק העיר התחתית הגיעו נציגי עיריית חיפה להעיד לטובת מכללת תילתן והפסידו – צו מניעה כנגד קיום מסיבות במכללת תילתן
מעניין גם לראות איזו עמדה תנקוט עיריית חיפה בתיק הזה, אם בכלל תתערב.