החצר האחורית של ביתנו גבלה עם שלושה בניינים, שהשתייכו לרחוב בן-יהודה בחיפה. בבניין הקרוב ביותר אלינו התגוררה משפחה שגידלה כלב בוקסר אימתני שהפיל חיתתו על כל השכונה. הטיולים היומיים אתו היו בעיקר בחצר האחורית שהייתה מגודרת היטב מסביב והיו מוטלים על בתם בת העשר רונית שמה. החדר הקטן של אחותי ושלי היה מרפסת סגורה ולו שני חלונות. אחד מהם היה מעל מיטתי והשקיף על חצר הטיולים של הבוקסר, שכני.
הבילוי העיקרי של חיפה של 1956 היה משחקי חברה וקריאה מרובה, אז באיזה יום, כנראה בהיר, שכבתי במיטה וקראתי כשלפתע נשמעו הנהמות המוכרות של הבוקסר שבא לחצר להשתובב ולחלץ עצמות. נעמדתי על ברכיי במיטה, משעין את ידי על אדן החלון הפתוח ומתבונן. ילדה יפיפייה, מחזיקה בידה רצועה הקשורה לכלב וכך הכרתי אותו ואת רונית שהובילה אותו. בהיותי כבר בן חמש-עשרה הייתי בעל אבחנה דקה ומומחיות של יופי והבנתי מיד שהנערה הזו היא בעלת מראה שהוא בעל משמעות. העובדה שחיכיתי בקוצר רוח לנביחות הכלב על מנת להתבונן ברונית וליהנות מיופייה.
הכלב רץ בחצר מפינה לפינה. מריח, מחפש משהו ומסית את ראשו על כל רשרוש. משתדל לנצל את הדקות שהוקצו לו להשתוללות לפני שיחזור הביתה לרביצה בפינתו. שום בעל חיים לא העז להיכנס לחצר לטרטוריה שלו, למעט מקקים שלא עניינו אותו כלל. ההתמחות שלו הייתה חתולים, שמשום מה סרבו להתרועע אתו ונסו על נפשם כשהוא ירד לחצר לטיול היומי שלו מלא מרץ ובמצב-רוח מרומם. בחצר הסמוכה אני מבחין בחתול לבן גדול, המטייל לכוון החצר האסורה. הבוקסר שהבחין בו, השתתק, נעמד דרוך כולו מודה לאלוהי הכלבים ששלח לו סוף סוף מישהו למשחק. רונית לא ראתה ממקומה את שראיתי אני מחלוני והמשיכה להסתובב תוך צפייה לסיום המטלה שלה לטייל עם הכלב.
החתול שהגיע כנראה משכונה אחרת ולא הכיר את כל החוקים כאן, עשה את טעות חייו ונכנס לתוך החצר האסורה. רציתי לצעוק, להתריע, להזהיר אותו אך משום מה נאלמתי דום. כל שהתרחש ארע תוך כמה שניות בודדות וגורליות. החתול הבחין בכלב שהחל להתנשף כאילו הוא מתכונן לריצה ארוכה, או אולי מרוב שמחה שסוף סוף בא חבר למשחק. החתול לא המתין לברור הסוגיה איזו מחשבות עוברות במוחו של הכלב ופרץ בריצת אמוק לכוון עץ הזית הגדול שהיה בפינת החצר הקרובה אלי. החתול החל לטפס במהירות לענפים הגבוהים תוך שהוא חש בהרגשת הקלה על ביצועו המושלם. הכלב, כאילו נורה מתוך לוע תותח, זינק ממקומו ובקפיצה אדירה באוויר תפש את החתול באמצע
המרוץ לצמרת.
הכלב נחת על הקרקע כשהחתול המסכן בין שיניו והחל לטלטל את ראשו בפראות ימינה ושמאלה תוך שהוא חובט את החתול בקרקע. רונית צעקה, בכתה והתחננה אך הכלב לא הרפה מהחבר שבא סוף סוף לשחק אתו. את הסוף כבר לא יכולתי לראות ולפני שסגרתי את החלון עוד הספקתי לראות את החתול שוכב בצד ללא רוח חיים והכלב תר אחר חבר נוסף למשחק שאולי הגיע יחד עם החתול הזה. מאותו מקרה, כששכבתי לקרוא ונשמעה נהמתו של הבוקסר, פשוט סגרתי את החלון תוך ויתור על התבוננות ביופייה של רונית.
שבע שנים חלפו להן ביעף ונבואתי, נבואת ילדות, מתגשמת רונית נבחרה להיות מלכת היופי של ישראל ולאחר שנה נבחרה לסגנית שנייה של מיס תבל בתחרות שנערכה בפלורידה. כשבגרה נראתה בשבתות בחוף הכרמל, לבושה בבגד-ים מינימאלי וכל החברה' ואני עומדים ללא בושה ונועצים מבטי הערצה. אף לא אחד התפלא שזכתה בתארים הנכספים.
מה עלה בגורלו של הכלב הנשכן איני יודע ומה עלה בגורלה של רונית אני יודע רק מכמה משפטים שפורסמו פה ושם במהלך השנים.
הכלב של היפה לא חי בשלום עם אף אחד.
סיפור נחמד ,
בחצר של השכן מסתובבת הסקי סיבירית, אם חתול במקרה נכנס הוא לא יוצא חי.
לעומת זאת לביתי שני כלבות גדולות וחתולה שחיים יחיד בשלום.
רונית היתה יפהפיה מדהימה.