מניעי מבקר המדינה במאבק מול הרמטכ"ל וראש השב"כ על הביקורת בעת מלחמה • פרשנות

הבוקר (13/5/24) פורסמו פרטים על מחלוקת עמוקה בין הרמטכ"ל וראש השב"כ לבין מבקר המדינה, בנוגע לעיתוי הביקורת על תפקוד צה"ל לפני ה-7 באוקטובר 2023.

הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש השב"כ רונן בר הבהירו כי הם מתנגדים לעמדת מבקר המדינה, לפיה יש להתחיל את הביקורת על התנהלות מערכת הביטחון במלחמת חרבות ברזל באופן מידי, במהלך המלחמה. בקרוב יידון הבג"ץ, אשר הוגש על ידי התנועה לאיכות השלטון בעניין זה.

התנועה לאיכות השלטון מצטרפת לעמדת צה"ל ומודיעה:
הגשנו הבוקר עתירה לבג"ץ לעצור את חקירת מבקר המדינה כדי להקים ועדת חקירה ממלכתית למחדלי השביעי באוקטובר. העתירה היא נגד מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, בדרישה שיעצור את הליך הביקורת שפתח באמצע המלחמה נגד הצבא!

(הכותב שימש כייועצו של מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס והשתתף בצוות ביקורת המדינה למלחמת לבנון השנייה)

מי צודק?

אם יש את נפשכם לדעת מי צודק במחלוקת שפרצה בין מבקר המדינה לבין צהל ושב"כ שהגיעה לשערי בגצ, אז התשובה פשוטה: זהו ההבדל בין הדין לצדק.

מן הדין, מבקר המדינה צודק:
חוק יסוד מבקר המדינה מעניק למבקר בלעדיות לקבוע את תחולת הביקורת ועיתויה.

והצדק?
כאשר צהל והשב"כ בטוחים כי בעת הזאת ביקורת פוגעת בבטחון המדינה הרי שמן הצדק לדחות הדין ולהמתין למועד מאוחר בביקורת.

למה דברים כה פשוטים לא מסתדרים מעצמם? הרי מדובר בגופים ובאישים הכי בכירים במדינה?

התשובה: חוסר מקצועיות!

במשך 4 שנים, מבקר המדינה לא פרסם ולו דו"ח בודד לענין הכשירות והמוכנות של צה"ל אל מול האיום של מחבלי החמאס, זאת למרות הצהרותיהים של מנהיגי החמאס והאימונים המצולמים שלהם על תכניות החטיפה של חיילים ואזרחים, אימונים שפורסמו ברשתות התקשורת בעולם.

וכעת מתוך עודף מקצועיות, אומר המבקר: "יקוב הדין את ההר".

איך, לדעתי, בג"צ יפתור את המחלוקת?

חזקת התקינות המנהלית אומרת שכאשר הרמטכ"ל קובע שמדובר בחשש לפגיעה בבטחון המדינה, כמו גם ראש השב"כ, הרי שבג"צ, על פי סולם הערכים שלו, לא יכול להתעלם מקביעה כה נחרצת והוא ימצא נוסחה לפיה הצבא והשב"כ ימשיכו בהליכים שלהם, תוך כדי לחימה, ללא ביקורת חיצונית.

למבקר המדינה אין כל סיבה שלא לקבל את חזקת התקינות המנהלית, לפיה הרמטכ"ל וראש השב"כ הכריזו שמדובר בפגיעה מהותית בבטחון המדינה ואין לו גם כלים לסתור את קביעת הרמטכ"ל.

מהי המחלוקת האמיתית?

דרישה של מבקר המדינה לקבל חומרי תחקירים צה"ליים ושב"כיים פנימיים לטובת הביקורת המדינה!

ואיך זה קשור לחסינות התחקיר בצה"ל ובשב"כ:

תחקיר צבאי נהנה מחסינות משפטית מוחלטת. הוא מתבצע באופן שמשתתפי התחקיר יכולים ואף חייבים למסור כל פרט, כולל מסמכים או החלטות שיכולות להפליל את המשתתפים בהליכי ביקורת מבקר המדינה ולעיתים גם בהליכים פליליים.

היות שכך, לא חייבים דמיון מפותח כדי לדעת שתחקיר שעלול לשמש כנגדך בהליכים אחרים. אין על הנחקר חובה להפליל את עצמו ולכן התחקיר אינו שלם, קל וחומר כהוא אינו כולל יעוץ משפטי, המגן על הנחקר מפני הפללה.

מדוע התחקיר עקרוני כל כך לשני הצדדים?

לצה"ל ושב"כ ברור כי סוד הצלחתו של התחקיר הצהלי, מתבסס על מספר עקרונות: עצמאות, חסינות מוחלטת וסודיות.

המבקר לא מתחקר, אלא עורך ביקורת פומבית.

האם נגרם נזק למשרד המבקר

ברור שכן!
מדובר בחשיפה מביכה של מחלוקת מיותרת, אשר פוגעת באמון הציבור במשרד המבקר.

די לראות את הצטרפות התנועה לאיכות השלטון ותנועת אומץ כדי לראות כמה הציבור מפקפק במניעיו של מבקר המדינה לקיים בזמן אמת של מלחמה ביקורת מלאה.

מהם מניעי מבקר המדינה?

איך מסביר המבקר לציבור את חוסר פעילותו במשך 4 שנים לעניין ביקורת מול זרועות הבטחון ומה מניע ללהיטות יתר כיום?

לדעתי המבקר דוחף לביקורת בזמן מלחמה, רק כדי לצרוב בתודעה עימות מתוקשר עם כוחות הבטחון, בסגנון של "רציתי לפעול אבל בג"צ בלם אותי"

לדעתי, נכון למבקר המדינה לאמץ האמרה היוונית ששודרגה לכל השפות:
"כשהתותחים רועמים המוזות שותקות"

האינטרס של ראש הממשלה והשרים בדו"ח המבקר על אסון ה-7 באוקטובר

האם ראש הממשלה והשרים מעדיפים מבחינתם ביקורת של מבקר המדינה על ועדת חקירה ממלכתית?

בודאי! זוהי גם טענת התנועה לאיכות השלטון בבג"צ.

למה? כי למבקר המדינה אין כל שיניים מול דרג נבחר.

אוסיף ואומר כי אני בספק רב האם לוועדת חקירה ממלכתית יש יכולת כלשהי להעניש ראש ממשלה או שר.

מסקנה כוללת

אני מעריך כי מבקר המדינה דוחף בכל הכוח לביקורת בעת מלחמה, על מנת לגבש מסקנות שיטילו את מלוא האחריות על הדרג הצבאי ולא על הדרג המדיני.

היות שלמבקר המדינה אין סמכות לבקר את נתניהו ולא את השרים, הרי שהוא מגבש מסקנות וראיות רק נגד הצבא ובכך הוא מכין מראש תשתית לוועדת החקירה.

במילים אחרות, למיטב הבנתי, מהתבוננות במהלכי המבקר אני מסיק שהמבקר מפעיל שיקולים זרים במהלך מלחמה, כדי להגן על נתניהו והשרים. ולפי תשובת המדינה לבג"ץ, המהלכים האלה פוגעים בבטחון המדינה.