לפני שנתיים כתבתי בטור זה על מקטעי הכרמל של שביל ישראל בעזרתם של מטיילים שהפליאו לתאר את החוויה המעצימה ומבלי שצעדתי בהם בעצמי. הפעם, נקרתה בדרכי הזדמנות שלא התכוונתי לפספס והצטרפתי לצועדים אל יומיים של הליכה בדרכם צפונה להמשך מסע חברתי ואישי שהוא מכונן עבור רבים כל כך.
מסע להנצחת חללי מערכות ישראל
רעיה ויוסי אופנר, הוריו של אבי ז"ל שנפל באסון המסוקים יזמו את מסע אב"י (אפשר ביחד) בשביל ישראל ביחד עם קק"ל ומדרשת חנתון, להנצחת 73 חללי אסון המסוקים שנפלו בדרכם לפעילות מבצעית בלבנון ב 4.2.1997 ואשר במהלך השנים הפך למסע להנצחת כל חללי מלחמות ישראל ונפגעי פעולות האיבה והטרור.
היוזמה המרשימה של הוריו של אבי אופנר ז"ל, מתקיימת זו השנה השמונה עשר והפכה למסע שנתי משמעותי לצועדים חדשים וותיקים בשבילי הארץ ונופיה שמתחיל באילת ומסתיים בשאר ישוב להנצחת כל הנופלים במערכות ישראל ובפיגועי הטרור. מסע "נפגשים בשביל ישראל" 2024 יצא השנה לדרך בתאריך 19.2.24 בהרי אילת ויימשך עד לתאריך 17.4.24 עם שינויים המתבקשים בעקבות המלחמה בצפון ובדרום.
יום שלושים ושניים למסע
מסלול היום: מחניון נחל אורן שבפארק הכרמל ועד לעוספיא.
נושא היום: אף על פי כן.
תחילתו של כל בוקר במעגל רחב ופתוח של כל הצועדים ובמהלכו רעיה מקריאה את שמות הנופלים לזכרם נצעד ביום זה. במקטעים רבים מצטרפים בני המשפחה השכולה לצעידה ודברי הבוקר לזכר ילדיהם האהובים חודרים ללב ולנשמה ומלווים אותנו לאורך היום.
אורה לפר מינץ, הצטרפה למסע ביומו השלושים ושלושה ובמעגל הבוקר הקדישה את הדברים לבן רז מינץ ז"ל:
״מה אני עושה פה לבד? מה פתאום נרשמתי לצעידה? השתגעתי?" אלו המחשבות שליוו אותי בפעם הראשונה בדקות לפני ההרשמה, כשהגעתי לצעוד בפרויקט "נפגשים בשביל ישראל" אי-שם באחד מימי 28 במרץ.
אז למה נרשמתי? זו הדרך שבחרתי להיות עם בני ביום בו הוא נולד.
נרשמתי ומיד רעיה שאלה אותי: "תרצי להגיד כמה מילים על רז?"
"בוודאי!"
אז סיפרתי במעגל הבוקר על הילד שלי שהיה שלישי מבין ארבעה ואף פעם לא היה לו את המקום המיוחד של בכור או של זקונים או של בת יחידה במשפחה, ואפילו אחרי מותו "פלשו" לו ונכדתי בחרה להיוולד ביום ובשעה בו נולד, והוא אהב לטייל, ואהב מסלולים קשים, ואהב לעזור לאחרים והיה מאד חכם ואוזן קשבת לחברים והיה אוהד נאמן של הפועל ת"א בכדורגל….. יודעת הרבה על מה אהב ומעט על מה שלא אהב – בוודאי לא יאהב את זה שאני מספרת עליו.
בכל דבר בחיים יש לנו אפשרות לבחור.
יום הולדת לילד מת הוא היום הקשה בשנה, מבחינתי.
אני יכולה להיות ביום הזה בעצב ובכאב, ואני יכולה להיות בטבע הנהדר ובחברת אנשים שאינני מכירה ולצעוד עם רז. אני מודה תמיד לרעיה וליוסי אפנר שהם מזמנים לי להיות ביום ההולדת של רז בצורה מטיבה כזו. רז שירת בגדוד "דוכיפת". הוא סיים בהצטיינות קורס מ"כים, עמד לצאת להכנה לקצונה. בליל שבת 2.11.2001 עשה מחסום פתע בין עופרה לבית-אל כחלק מפעילות שגרתית לחיפוש מבוקשים. הייתה התרעה על חוליה שעומדת לעשות פיגוע במתפללים. מאחת המכוניות שעצר לבדיקה ירו בו מתווך אפס שלושה כדורים בתפר של האיפוד הקרמי, והוא נהרג. בן תשעה עשרה ושבעה חודשים היה במותו.
לטייל עם הנכדים
להפתעתי רבים מאוד מהצועדים הם ותיקים במסע ונוהגים כבר שנים לקחת כמה ימי חופשה מהעבודה או מעיסוקיהם, שאותם הם מקדישים להליכה במקטעי שביל ישראל ביחד עם הקהל הרב. לא אחת פגשתי מטיילים שהתחילו בשביל כשהם סטודנטים וחזרו בשנים האחרונות עם ילדיהם הצעירים כמעין צורך לשמור על המסורת ועל מנהג המקום.
ישי, ותיק הצועדים בן 89 עוקף אותי עם מקלות ההליכה שבידיו, ולצדו ג'ו מצרפת שבקש לבוא ולראות יהודים שמחים, כדבריו. גלעד ונירה גלילי מבית הכרם בירושלים, הם עוד דוגמא לטיילנים ותיקים שמצטרפים בכל שנה למספר ימי הליכה עם מסע 'נפגשים בשביל ישראל' ובכל פעם מצרפים אליהם לחוויה נכד אחר. הם לא מהססים לישון באוהל בשטח ומשאירים את ציוד הלינה ברכב שחונה בנקודת המוצא ואשר אליה חוזרים כל הצועדים בתום ההליכה, באוטובוס של המסע.
חניכי המכינות
בכל שנה שגרתית מתלווה למסע גרעין משמעותי שמקבל את השם 'חבורת כל השביל'. אלו מטיילים שנרשמו להליכה בכל מקטעי שביל ישראל והם לנים בשטח בתום יום הצעידה. חסרונם של הצעירים המגוייסים למילואים מורגש אבל התמהיל הרב דורי עדיין קיים והוא חיזוק משמעתי במעגלי השיח שמתקיימים לפני ארוחת הצהריים. למקטעי הכרמל של שביל ישראל הצטרפו אלינו חניכי השלוחה החיפאית של מכינת 'גל' שנמצאת בעיר התחתית.
אף על פי כן
ייחודה של יוזמת 'נפגשים בשביל ישראל' ביכולת לחבר קהילות לשיח שמתקיים במרחבי הטבע הפתוחים. אולי זו העלייה הקשה שהביאה אותנו לחניון רקית תשושים ועייפים , אבל אין ספק שהמרחב השקט מאפשר גם לאוזן להיות יותר קשובה לאחר ולעין המוקפת בפריחה צבעונית להתנתק מהמכשיר הנייד ולהתרכז בשיח המתפתח.
הטקסט של יוסף חיים ברנר "אותו האף על פי כן שצריך לבוא תמיד בסוף כל החשבונות השליליים…" משנת 1919 נשמע רלוונטי גם לימינו אנו, באותה מידה שהתקווה של ברל כצנלסון "לא תל חי אחד קיימנו, אלא כל הארץ היתה לנו תל חי, תלים חיים" מלווה אותנו במסענו אנו. ההתכתבות של הטקסטים שנכתבו בעקבות מאורעות תרצ"ו, 1936, עם נקודת הזמן בה אנו נמצאים , מצריכה את כולנו לחשוב ולהרהר על הדרך שבה אנחנו צריכים לבחור כפרטים וכעם ובהיותנו יהודים, הדעות לכאן או לכאן רבות.
היום השלושים שלושה למסע
מסלול היום: מהמחורקה לקבוץ יגור דרך נחל שעורה.
נושא היום: אמונה באדם.
דרך נוף כרמל קבלה את שמה בזכות הנוף הנפלא שניבט מכל עבר. בתצפית טייסת העמק לזכר ליאור הררי ז"ל, אנחנו צופים אל עמק יזרעאל, יקנעם ההמושבה שהפכה לעיר גדולה ומצפינים במבט עד להר המוריה ומעברו. ההליכה על דרף נוף כרמל היא חשופה עד להתחברות לשביל נחל שעורה המוצל שמתפתל על רכס ההר עד לקיבוץ יגור.
ארגון למופת
כדי שיוזמה טובה תצמח לאבן דרך בתרבות הישראלית , כפי ש'נפגשים בשביל ישראל' הצליחה להתברג בלבבות ובקהילות המטיילות, צריך אנשים שיודעים לארגן.
דוד גלזנר, אחראי הקבוצה בשטח בחמש השנים האחרונות:
מבחינת התוכן זו שנה יותר רגועה שכן בצל המלחמה יש פחות משתתפים, הצעירים בצבא או במילואים, אבל בכל זאת המסע שלנו מתנהל ברוח של שתוף פעולה והרצון לשמוע את האחר. דני מדור הוא האיש שהקים את סדרי הארגון והניהול שמלווים אותנו גם במסעות עד היום ואני נכנסתי בנעליו לפני כחמש שנים. בחמש השנים האחרונות אני מלווה את הצועדים לאורך כל חודשי המסע מהדרום ועד הצפון, אני איתם בשטח ולאורך כל היום כמו עוד דמויות משמעותיות שמלוות את המסע ומבטיחות את הצלחתו.
אני מאמין
איפה פוגש אתכם שירו של טשרניחובסקי על האדם המאמין והאמנם נוכל להמשיך ולהחזיק באמונה בטוב שבאדם גם אחרי טבח השבעה באוקטובר, אנחנו נשאלים על ידי אילון שמיר שמעביר את הסדנה בבוקר זה ותוך כדי שאנחנו מעיינים במלות שירו הנצחי של טשרניחובסקי "שחקי, שחקי" ולשירה שמלווה בניגון מפוחית מצטרפים עוד קולות.
זה מסע אישי של התמודדויות עם קשיי הדרך, זו דרך ארוכה של מחשבות על המקום של כל אחד מאיתנו ושל כולנו יחד בארץ הזאת וזו הליכה לזכרם של הטובים בבני ובנות הארץ שנפלו במערכות ישראל שסופן עוד לא נכתב. נותר לי רק להמליץ לכם להצטרף למקטע אחד או יותר, כדי לחוות את העוצמה של עם שפתאום קם ומתחיל ללכת, כדי להתחבר לארץ ולשביליה הרבים ובראש בראשונה כדי להרגיש שייכות למשהו גדול יותר מכולנו.
נפגשים בשביל ישראל
חפשו באתר ובפייסבוק את הקבוצה והמסע.
המסע הנוכחי יימשך עד ה 17 באפריל וניתן להרשם לכל אחד מימי המקטעים הבאים דרך האתר.
תודה ענבל,
הכתבה משקפת בדיוק את הרגשתנו והנאתנו מההליכה בשביל עם קבוצת "אבי בשביל ישראל".
הנאה מיוחדת יש לנו בהליכה עם הנכדים המצטרפים.
שנוכל תמיד להיפגש בשבילים
נירה וגלעד גלילי
יוזמה מדהימה וקסומה של רעיה ויוסי אפנר
השנה פעם ראשונה, הצטרפתי למספר ימים ונהניתי מאוד!
מאורגן כהלכה, פוגשים אנשים טובים באמצע הדרך והטבע פורח ומלבלב במלוא תפארתו
תודה לכל המארגנים על חוויה נהדרת
נהניתי מאד לקרוא את הכתבה.
אני צועדת כבר 15 שנים ביום הולדתו של רז. לפעמים מצטרפת לימים נוספים.
ממליצה מאד להצטרף למסע חווייתי ומיוחד זה.
וזיכרו תמיד ובמיוחד בימים אלה: "רז האור – לבחור בטוב!"
(אורה, אימא של רז מינץ)
כל הכבוד לך ענבל חן ברגב