(חי פה) – בעקבות המלחמה בדרום והסבירות הגבוהה להתפתחות בצפון, בתקווה שלא החלטנו בחי פה לרענן לכם את נהלי ההיערכות לשעת חירום והציוד שחשוב להכין במקרה שנצטרך להסתגר בבית למשך זמן ארוך.
דובר צה"ל מבהיר כי אין שינוי בהנחיות לעורף. מדובר בהמלצות כלליות וחידוד מודעות לציבור באשר לשהייה וההצטיידות במרחב המוגן.
לפי הנחיות ההערכות של פיקוד העורף המתפרסמות באתר הרשמי לימים בהן נצטרך להסתגר בבית למשך זמן ארוך או להתפנות ממנו. חשוב להכין מראש חפצים חשובים שיהיו בהישג יד ויאפשרו לנו ולמשפחה להתקיים למשך 24 עד 72 שעות, עד להגעת עזרה.
יש להכין ציוד לשעת חירום ולהניחו במקום נגיש:
רשימת הציוד לחירום:
- מלאי מים (לפחות 3 ליטר לאדם) ומלאי מזון יבש ומשומר שיספיק למשך 72 שעות לפחות.
- אמצעי תאורה או פנס המופעלים על ידי סוללות.
- אמצעים לקבלת התרעות ועדכונים – רדיו המופעל על ידי סוללות, ומטענים ניידים וסוללות רזרביות לטלפון הנייד.
- תרופות.
- ערכת עזרה ראשונה.
- מסמכים חשובים וכסף מזומן – צילום או העתק אלקטרוני של מסמכים רפואיים, מסמכי זיהוי, מסמכים אישיים ומסמכים פיננסיים. כדאי לשמור את המסמכים גם מחוץ לבית לצורך גיבוי.
- ציוד בהתאם למאפייני המשפחה – כמו משקפיים וציוד לתינוקות.
אחסון הציוד
- מומלץ לשים כמה שיותר פריטים בתוך תיק. פריטים גדולים או כבדים במיוחד (כגון בקבוקי מים ותאורת חירום) יש לאחסן בצמוד לתיק.
- יש לאחסן את הציוד לחירום במרחב המוגן שבחרנו בבית מראש. אם יש הכרח להחזיק פריטים מסוימים במקום אחר, חשוב לציין זאת בפני בני הבית ועל גבי התיק.
- יש להכניס לשקיות ניילון אטומות פריטים שצריכים להישאר יבשים, כמו מסמכים וביגוד.
דגשים בעת הכנת הציוד לחירום
- בעת אריזת התיק מומלץ לספק קודם כל מענה לצרכים חיוניים.
- ננסה לחשוב על הציוד, תכולתו ואופן אחסונו בהתאם לתרחיש שבו נצטרך להסתגר למשך זמן מסוים במרחב המוגן ובהתאם לתרחיש שבו נדרש להתפנות מהבית.
- מומלץ לשתף את בני המשפחה בגיבוש רשימת הציוד לחירום, להציג בפניהם את תכולת התיק ואת מקום אחסונו, לוודא שכל אחד יודע להשתמש בפריטים שבו ולמנות אחראי על ביצוע בדיקות תקופתיות ותחזוקה שוטפת של התיק.
מצבי חירום שמחייבים הצטיידות מראש
קיימים מספר מצבי חירום שבהם נידרש להשתמש בציוד שארזנו מראש. כך למשל –
פגיעה בתשתיות – מצבי חירום עלולים להביא לפגיעה קשה בתשתיות כמו כבישים הרוסים, קריעת חוטי חשמל וטלפון ופיצוץ צינורות מים, באופן שעלול לחסום ולעכב את הגעת כוחות החילוץ והסיוע. במצב שכזה, ייתכן שנדרש להסתדר בכוחות עצמנו למשך פרק זמן מסוים ולכן חשוב להחזיק בציוד שאנו צריכים.
אירוע נפגעים המוני – מצבי חירום שגורמים לפגיעה רחבה באוכלוסייה, מגדילים את מספר הנזקקים לעזרת הגורמים המוסמכים. בשגרה, ואפילו במצב חירום מקומי, הטיפול בכל המקרים מתבצע במקביל, אולם ריבוי מקרים יחייב את גופי ההצלה לקבוע סדר עדיפויות לטיפול במקרים ויאריך את זמן ההגעה לכל בית ולכל מטופל.
הסתגרות – במצבי חירום אחדים כמו ירי עוצמתי וממושך או אירוע חומרים מסוכנים, נידרש להסתגר למשך פרק זמן ארוך בבית ולעיתים אף בתוך המרחב המוגן. בשל כך, חשוב להחזיק מראש בציוד, שיאפשר לנו להסתדר בפרק זמן זה.
פינוי – במצבי חירום מסוימים, שהייה באזור מסוים מהווה סכנת חיים וייתכן שתצא הנחיה לתושבים לעזוב את הבתים. הפינוי יכול להיות באופן יזום על ידי כוחות הביטחון וההצלה או ביוזמת המשפחה. לכן חשוב להחזיק מראש בערכת ציוד לחירום, שתכלול את כל הפריטים שידרש להם בעת השהייה מחוץ לבית.
חוץ מלייצר תופעות עדר של בהלה ופאניקה בקרב קשישים שהולכים וקונים חצי סופר בפנסיה התקציבית המנופחת שלהם לא עשיתם כלום. עוד שבועיים הקשישים האלו יזרקו עשרות ק"ג של מזון מקולקל.
תפסיקו את תופעות העדר ותופעות הפאניקה.
פיקוד העורף צריך להיות זה שמנהל מאגרי מים ומזון בחירום ובמיוחד לחיילי המילואים שהפקרתם כרגיל
ההודעות שלכם יוצרות בלבול ומשדרות חולשה. פיקוד העורף צריך להפסיק משלחות חילוץ לכל העולם ולהתרכז בניהול משק חירום במקום לייצר פאניקה בעורף.
להשמע להנחיות פיקוד העורף של צה"ל
בוקר טוב