(חי פה בחופי הים) – חוף הסוסים בעיר עכו, הסמוך לבית הספר לקציני ים, זכה לכינויו על שום שהיה בעברו המקום בו נהגו לרחוץ את הסוסים טרם הכניסה לעיר העתיקה,. החוף היה חולי ונעים לרחצה, פרט לאוניות הטבועות בו, ביניהן האונייה 'תיאודור הרצל' ואוניות נוספות.
סדימנט חולי
כל השטח המערבי בחוף הסוסים הינו בעל סדימנט חולי, עד לדרך העתיקה אשר הובילה אל מסגד שנעלם מתחת למים, וממשיך במשטח סלעי עד למדרון המזרחי.
אורחים מ-ים אחר
הרבה שייטים, שחיינים גולשי סאפ וכיו"ב, עוברים מעל האזור הזה כבר שנים רבות. אלא שבשנתיים האחרונות, ובעיקר השנה, התיישבו במקום פולשים רבים שהגיעו מ-ים סוף, אודותם כבר כתבתי כאן. בין הפולשים שהתיישבו באזור מצויים בין היתר ה"אבו נפחא" הידוע לשמצה, הזהרון הארסי, בינתנים בגרסתם הים סופית ועוד.
'דובדבן' מטיל אימה
אך ה"דובדבן שבקצפת" הוא הדיאדמה הנזרית ארוכת הקוצים – היא "אימת הנופשים באילת". כמעט בכל משפחה שנפשה אי פעם בחופי תמצאו מישהו שזכה "לטעום" את נחת קוציה הארסיים.
חדשות די מפוקפקות
ומדוע אני מזכיר עכשיו? הסיבה לכך היא שקיפודי הים החלו לאכלס את מפרץ עכו בעשרות פרטים, חלקם צעירים מאוד וחלקם האחר מגיע כמעט עד לגודלם המקסימלי. מדובר, למען האמת, בחדשות לא כל כך טובות עבור אנשי הים.
לא הגיעו לבד
נעלי צלילה בעלות סוליה קשיחה ימנעו לרוב פגיעה, אך תמיד קיים הסיכוי שקוצים יחדרו מהצד, לכן כדי להימנע מדריכה מכאיבה, כדאי להביט להיכן שדורכים. כמו המדוזות, הקיפודים כבר פה והם מתרבים וכך הם יוצרים מכה אקולוגית קשה למדי. כאמור, הם לא הגיעו לבד אלא כ"אצילים" המלווים בפמליה.
קוצים שהם בית
הכוונה היא לדגים הקטנים הדרים בין הקוצים האימתניים של הדיאדמה, המכונים בישראל "כילון רב קווי". דג זה התגלה לראשונה בראש הנקרה בשנת 2012. בהיותו מוגן היטב ולא בידי הרשויות אלא בין הקוצים הארסיים, נוכל להבין שהוא ילך ויתרבה.
שומר האלמוגים
קיפוד ים זה (דיאדמה / נזרית ארוכת קוצים – תבחרו) ניזון מאצות והוא בעל מה שנהוג לכנות "תיאבון בריא". הוא נע במהירות יחסית ולצערנו פוגע בשרשרת המזון במקום. באילת הוא שומר על האלמוגים, אך כאן, בים התיכון, נוכחותו מזיקה.
בשלושה ימים של צלילה במקום, בלטה לעיני נוכחותם של הפולשים לעומת זו של היצורים המקומיים.
קיפוד מוגן
קיפוד הים הוא בעל חיים מוגן גם בים תיכון, על אף היותו פולש, וחל איסור להוציאו מהים.
כדאי לדעת – במקרה שדרכתם על קיפוד ים, אל לכם לנסות להוציא את הקוץ, היות שהוא בנוי בצורה "חד סטרית" (ראו מבנה הקוץ בצילום בהגדלה). כל נחיסיון לחטט בפצע עלול לגרום לזיהום ולהחמרה.
הקוץ אינו מסוכן לאדם פרט לכאבים (בלתי נעימים ככל שיהיו) או חלילה אם מתפתחת דלקת (ראו צילום).
היות שנוכחותם כאן היא כבר עובדה מוגמרת, אין הרבה מה לעשות, אלא רק "לרחף" מעליהם.
צריך לאסוף את הקיפודים הנ"ל ולהחזיר אותם לאילת, שם הם כמעט נכחדו עקב מחלה הפוגעת בהם
ראיתי קיפוד כזה גם בחוף הילטון בת"א… 😱😱😱
יישר כוח לך ידידי מוטי מנדלסון
. שבת שלום ומבורך.בשורות טובות.אמן
כל הכבוד לך ידידי מוטי מנדלסון. שבת שלום.
הי מוטי
כתבה מעניינת וחדשה כרגיל אצלך אך כפי שציינת, לא נעימה.
אם כך הפיתיון הוא רק מים חמים? מה לגבי מקרה בו מתפתחת דלקת? האם זקוקים לאנטיביוטיקה?
היי רונן.
הסדימנט החולי בחוף הסוסים שהוא הצפוני ביתר במפרץ חיפה הוא חול בעל גרגר עדין.
מציאה לאי הזבובים נמצאת עכו , וממזרח חוף הארגמן.
ןזיפזיף כמו שקוראים לו בים הוא גרודת של צדפות וקונכית שעברו אירוסיה.
כל הכבוד לך ידידי מוטי מנדלסון. חתימה טובה
ואני ראיתי קיפוד כזה בחוף שדות ים.
החול בחוף הסוסים, שהוא הצפוני מבין החופים במפרץ חיפה, הוא זיפזיף בעוד שמדרומה לו החול הוא דק יותר.
אשמח אם תסבר את עיני בשמות החולות.
וכן, מה זה חוף מערבי וחוף מזרחי?
בוקר טוב יוסי
הצרה שהקיפודים חיים אפילו במים בעומר מטר, אבל רק על סלעים ולא על חול.
כל הכבוד מוטי על הכתבה המעניינת ..באמת שהקיץ הזב שחיתי כמה פעמים בחוף הסוסים ותמיד עם סנדלי שורש ..אז אני מבין שבמים הרדודים אפשר למצוא את היצורים הללו או שאין מה לדאוג והם נמצאים בעומק
מוטי כתבה מאלפת
חוף בת גלים היה משופע בקיפודי ים ובקונכיות
אבל העולים החדשים דאגו לחסל אותם
מה זאת אומרת?זה אכיל?
היי מושיקו…לא זהרון, אלא בינתנים, המקבילים לסולטן איברהים בים תיכון.
תודה על העדכונים,בתור אוהב ים אבל מהחוף
אתה מסביר ומראה דברים שרבים מאיתנו שלא צוללים לא יכולים לראות וגם לאלה שצוללים אתה גורם להם להבין מה הם רואים … .
שאלה- מה הכוונה הזהרון הארסי בגרסתם הים סופית?
מעניין מאד. גם מדאיג….