טליה (62) וירון (63) טובי, שמתגוררים בכפר ביאליק, הביאו את הכבשים שירון יוצר מפח עד לגינה קהילתית בסינגפור. כך טליה מספרת: "יש לנו בן שגר בסינגפור כבר 9 שנים, אורן, בן 33, שנשוי למקומית ויש להם ילד בן 5. אנחנו מבקרים בסינגפור לפחות פעם בשנה, לפעמים שנינו יחד ולפעמים בנפרד.
כשבעלי ביקר שם בפעם האחרונה, ינואר 2023, הבן שלנו, שבדיוק עבר לדירה חדשה, טייל איתו בגינה הקהילתית הסמוכנה לביתו. השכונה החדשה נקראת bukit batoc. הגינה הקהילתית היא לא ריבוע, שכל אחד שותל בו שתיל, אלא מתחם מגודר ומקורה, שטחו כחצי דונם ובתוכו דיירי השכונה שותלים שתילי ירקות ופרחים וגם מציבים פסלונים קטנים, צדפים ומראים תחביבים שונים שלהם.״
צלליות מפח
כך היא ממשיכה לספר: ״בעודם מטיילים בגינה הגיע אחראי הגינה הקהילתית מטעם העירייה, ריצ'ארד אשוורת', והוא ראה שבעלי והבן שלי בעלי עור בהיר לעומת האוכלוסיה המקומית והוא ניגש לדבר איתם. התפתחה שיחה על תחביבים ובה בעלי סיפר שהתחביב שלו זה יצירת צלליות של בעלי חיים מפח.
אותו אחראי גינה ביקש לראות, ובעלי הראה לו תמונות של היצירה שלו מהטלפון הנייד שלו. האחראי מאוד התרשם ואמר לו שכשהוא יגיע לביקור הבא, הוא מבקש ממנו להביא איתו את אחת היצירות והוא ישלב אותן בגינה".
היצירות בכפר ביאליק
"כשבעלי השתחרר מהצבא, הוא היה חקלאי במושב, והיה לו עדר כבשים בחצר בתחילת שנות ה-80. בהמשך הוא נאלץ למכור אותן, מאחר שהוא הרגיש שאין עתיד לחקלאות בארץ והכבשים דורשות הרבה טיפול, גם גזירת צמר וגם דאגה לבריאותן. נשארה לו בלב אהבה לכבשים ובכלל לבעלי חיים כי הוא נולד בכפר ביאליק וכל חייו גדל שם. בגלל אהבתו לכבשים ולבעלי חיים בכלל הוא התחיל ליצור את פסלי הפח. את היצירות הראשונות תלינו על גדר ביתנו בכפר ביאליק".
ירון סיפר שהמראה של הכבשים התלויות על הגדר מסביב לבית גם משמח אותו וגם העוברים והשבים שנעצרים, מתפעלים ואף מצטלמים ליד הגדר המקושטת והוסיף: "משמח אותי לראות את השת"פ בין ישראל לסינגפור בתחום של אמנות ותרבות".
הפעם הראשונה שתולים יצירת אמנות על גדר
טליה ממשיכה: "לפני כמה ימים חזרנו מסינגפור, ארזנו איתנו 3 צלליות (שתי כבשים וחתול) ושני פרפרים קטנים. יומיים אחרי שהיגענו, ירון חיבר באמצעות חוטי ברזל את הצלליות לגדר הגינה הקהילתית לשמחת כל הדיירים. אחת השכנות יצאה עם דגל סינגפור בידה אל הגינה. זה גרם להתרגשות גדולה ולשמחה בקרב תושבי השכונה.
זוהי הפעם הראשונה שתולים יצירת אמנות על גדר, מכיון שבסינגפור יש חוקים קפדנים, ואותו אחראי גינה נתן את הרשות לקשט גם את הגדר ולא רק את הגינה. גינה קהילתית במהותה היא צמחים, ירקות וקישוטים בפנים הגינה. פה מתבטא קונספט חדש של קישוט גדר".
תרומה לכולם
"בגינה יש שלט עם כללים בו מוסבר שהגינה תורמת ללכידות בין השכנים ואנחנו מרגישים שתרמנו מעבר לעניין הבין מדינתי עוד מימד אמנותי לגינה של השכונה בה גר הבן שלנו. בעקיפין, גם תרמנו לבן שלנו, כי זה ממש ליד הבית שלו".
תודה מיכל!
מדהים שם כדי לתלות כל דבר – שלט על מרפסת, שלט על בניין, צלליות על גדר גינה – מבקשים רשות, מסבירים ומקבלים אישור.
עכשיו תחשבו מה קורה אצלנו.
כאן כל בעל מסעדה במושבה הגרמנית הפך אותה למיני-דיסנילנד בתחרות פרועה מי יקשט הכי מכוער, קיטשי, וולגרי ויבזבז יותר חשמל על סינוור הציבור. מי יתלה שלט יותר מכוער, גדול, מסתיר.
הנה קבלתם איך צריכה להתנהל עיר מסודרת מול איך מתנהל אצלנו הג'ונגל החיפאי.
פה משחיתים פסנתר, שורפים פסל בן גוריון, מרססים גרפיטי על בית רוטנברג..
סינגפור אנחנו רק יכולים להצטער שלעולם כבר לא נהיה כמוה מסודרת בטוחה נקייה ועם אכיפה ומשילות.
מקורה, כנראה. לא "מכורה"
בדיוק. הגינה מקורה!