ביתו של ד״ר ויקטור כהן שוכן ברציף מרגולין 51, דרומית לבניין הקזינו, הפיל הלבן (או שמא אפור) של בת גלים.
ד״ר ויקטור כהן, האגרונום
ד״ר ויקטור כהן היה אגרונום ידוע ממוצא מצרי אשר למד חקלאות בפריז בשליחות חברת פיק״א, החברה להתיישבות יהודית בא״י, שהוקמה ע״י הברון אדמונד ג׳יימס דה רוטשילד. עם חזרתו מלימודיו בצרפת הוא הפך למנהל פיק״א בחיפה. זאת ועוד: ויקטור כהן היה יו״ר ועד התזמורת הפילרמונית הישראלית שהוקמה בתל אביב (1936) ע״י משה שלוש והכנר ברוניסלב הוברמן. ויקטור כהן, אשר ביתו היה למרכז תרבותי של חיפה בשנות ה-30-40, זכה לארח בביתו שבבת גלים גם את הנציב העליון הבריטי.
בית ויקטור כהן
הבית הוקם בשנת 1925 ע״פ תוכניותיו של אדריכל י. ברטלר. זהו בית תלת קומתי עם שתי עליות גג ומעין מגדל עם גג מחודד מחופה נחושת. הוא מעוצב בסגנון אקלקטי (לקטני) המנסה לשלב אלמנטים עצוביים אירופאיים ומזרחיים. הבית היה חריג מאוד בנוף הבנוי של בת גלים, בוודאי בימיה הראשונים של השכונה. סביב הבית היתה גינה מפוארת מוקפת גדר אבן.
אדריכל י. ברטלר, מתכנן הבניין
יעקוב ברטלר (1886-1958), יליד פולין, למד בוינה אדריכלות והנדסה. עלה לא״י ב-1924 ופתח משרד תכנון עצמאי בחיפה. בית ויקטור כהן היה כנראה אחד הראשונים שתכנן וניכאת בו אהבתו לבנייה באבן.
הוא תכנן בחיפה מספר בתי מגורים. ידועים לנו שניים: אחד מהם על הכרמל (בית ספיני, 1933) והשני בהדר (בית אסתר טייכר, 1937). שני הבניינים מעוצבים בקווים המאפיינים את הסגנון הבינלאומי. כמו כן, תוכנן ע״י ברטלר גם בית החולים הפרטי בתר ומבנים אחדים ברחוב הנמל.
הפרטים הללו נמסרו לי בשיחה שקיימתי עם האדריכל והצייר רוני מעיין, נכדו של האדריכל י. ברטלר, ועל כך נתונה לו תודתי העמוקה. בשיחה זו הופתעתי לשמוע כי סבא ברטלר הרבה לתכנן מבני מגורים גם באזורי יהודה ושומרון, בערים ג׳נין ושכם.
מתחם לשימור
המבנה הוכרז ״מתחם לשימור״ ע״י עירית חיפה. פרויקט לבניית מבנה מגורים בן 6 קומות בצורת האות ״ר״ שמקיף את המבנה המקורי משני צדדים עורר התנגדות עזה מצד תושבי השכונה והועדה המקומית לתכנון ובנייה דחתה את הפרויקט בהציעה לערוך בו שנויים משמעותיים.
תודה מיוחדת למר עדי שרון, בעבור תרומתו בהבאת מידע משמעותי שסייע להשלמת כתבה זו.
קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
אייל,
תודה על תגובתך.למדתי ממנה משהו שהיום מוסתר היטב שיהודה ושומרון יש אדמות של יהודים ולא הכל "כיבוש" מפוברק…
תודה רבה לך !!!
זה מסוכן לשלוח את ההצעות לראש העיריה. היא יכולה עוד לבצע אותן…
את בית החולים בתר הרסו ושינו ללא זכר לעיצוב המקורי.
לפיכך חובה גם את הבנין הזה להרוס ובאם קשה ויקר להרוס אותו, אפשר גם להקיף אותו בבניה גבוהה כפי שמציעים היזמים. לקינוח רצוי לאשר בריכות שחיה על הגגות. זה מתבקש באזור הרחוק כל כך משפת הים. אפשר גם לחפור מרתפי חניה בכל שטח המגרש, כך בטוח תשאר ותשמר הצמחייה המקורית שבגינה. כל מי שלא מאמין שניתן לעשות את כל זאת – כנראה לא מכיר את עירית חיפה ופעולותיה.
תןדה על תגובתך. רצוי כי הצעותיך המעניינות תשלח לראש/ת העיר.
תודה על תגובתך. אני משתדל לא לנקוט עמדות פוליטיות במדור זה.
ברור שהוא תכנן מבנים בג'נין ושכם. ליהודים גם היו קרקעות בכל יהודה ושומרון. אלפי דונמים נרכשו על ידי יהודים סביב רמאללה. פשוט לא הייתה אז היצירה המפוברקת הנקראת 'west bank' שנולדה אחרי שהסתיימו 19 שנות הכיבוש הירדני של ישראל. העולם הערבי היה צריך ספין חדש – מתאר בספרו פייסל חוסייני: כבר לא היינו ירדנים, לפתע, אז לקחנו את הדגל הירדני הורדנו את הכוכב של בית המלוכה, ויצרנו את עצמנו כערביי פלסטיין, אבל אין את האות הזאת בערבית, ככה נולדה פ'לסטיין, הסיומת לא התאימה זה היה מערבי, אז הפכנו ל'טין'. והמצאנו את פלסטין.. אל תזכירו שיהודה ושומרון תמיד היו חלק מישראל הגרוגרפית ואין כל יכולת להפריד אותם משאר הארץ כי זה פשוט לא ישים – את זה מותר רק לערבים לדרוש ולהזכיר..