באנר גודון 240624

נפרדים משמחה אלאלוף ז"ל: האישה שהקימה מוסד קולינרי בחיפה

(חי פה) - השבוע התבשרנו על פטירתה של שמחה...

ירי מקלעים כבדים מול חופי חיפה

(חי פה) - תושבי חיפה שמעו הלילה, 11/7/24, 22:50,...

״דן כרמל״ מלון היוקרה הראשון בחיפה

המלון הנימצא על רכס הכרמל שמשקיף לנוף המרהיב של...

הציור שנגע בחיים ובשכול

בכתבה קודמת הבאנו את סיפורה של מגי רום, אמנית...

קדישמן קו ראשון לנוף

מנשה קדישמן (צילום: ענבל חן ברגב)
באנר חזית הים רחב
באנר חברה כלכלית 100724
באנר מוזאוני חיפה 230624
באנר גורדון 240624
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר שבוע הספר העברי בקריית ביאליק - רחב
באנר מוזאוני חיפה 230624
באנר קריית אתא קיץ 2024

״דן כרמל״ מלון היוקרה הראשון בחיפה

המלון הנימצא על רכס הכרמל שמשקיף לנוף המרהיב של...

משטחי ענק של צידפת הפרנה פרנה התגלו במפרץ חיפה

(חי פה בים) - רבים הדיבורים על הגירה לישראל...

הציור שנגע בחיים ובשכול

בכתבה קודמת הבאנו את סיפורה של מגי רום, אמנית...

המלון בבת גלים נבנה במהירות הבזק על אף שהוא חוסם את קו החוף

זוהי כתבת המשך לכתבה שפרסמתי לפני כחודשיים בתקופת הבחירות...

ד"ר איל בראון – רופא בכיר, מוסיקולוג מופלא ושוחר תרבות

ד"ר איל בראון, מנהל מחלקה פנימית ח' ורופא בכיר...

מחקר חדש אודות תל שקמונה בחיפה: כאן היה מפעל הארגמן הגדול באזור בתקופת הברזל, בשליטת ממלכת ישראל

פריחתה של ממלכת ישראל באמצע המאה ה: 8-9 לפני הספירה צבוע בצבעי ארגמן:
תל שקמונה היה מפעל הארגמן הגדול באזור בתקופת הברזל, בשליטת ממלכת ישראל וזה שסיפק ככל הנראה את צבע הארגמן היוקרתי לבית המקדש.

סיפורה של שקמונה המקראית

מחקר חדש של אוניברסיטת חיפה משנה לחלוטין את סיפורה של שקמונה המקראית, והופך אותה לאחת מהעדויות הבולטות והמרתקות לפריחתה של ממלכת ישראל וכיבושיה הנרחבים בצפון הארץ בין אמצע המאה התשיעית לאמצע המאה השמינית לפני הספירה.

עתיקות תל שקמונה – חיפה (צילום: יעל הורוביץ)

על פי המחקר, תל שקמונה, החל מתקופת בית עמרי, הוא מפעל לייצור ארגמן תחת שליטה ישראלית, היחיד והגדול מסוגו בכל הלבנט שהתגלה עד כה, אשר סיפק את הצבע היוקרתי והנדיר לממלכות האזור, וככל הנראה גם לאריגת הפרוכת של בית המקדש. "המפעל בתל שקמונה, תחת שליטה ישראלית, סיפק תוצרת ארגמן, כנראה בעיקר חוטים צבועי ארגמן, לקפריסין וללבנון וגם לאליטות חברתיות-פוליטיות ולמקדשים בערי פלשת, יהודה, וכמובן לשמנה וסלתה של ממלכת ישראל. מכיוון שהוא היה מקום ייצור הארגמן הפעיל ביותר והקרוב ביותר לירושלים ולמעשה היחיד הידוע לנו מתקופות אלו – סביר ביותר להניח שהוא שימש כספק הצבע היוקרתי למקדש", אמרו החוקרים פרופ' איילת גלבוע וד"ר גולן שלוי מאוניברסיטת חיפה.

תל שקמונה, תל קטנטן בחוף המערבי של חיפה, הממוקם על לשון יבשה קטנה בין הכרמל לים, היה תמיד אתר מסתורי עבור הארכיאולוגים. התל עצמו, הכולל יישוב מתקופת הברזל שבין המאות ה-11 עד ה-6 לפני הספירה, תקופה המקבילה לתקופת השופטים, הממלכה המאוחדת, פילוג הממלכה ועד חורבן ממלכת ישראל ולאחר מכן יהודה. לאורך כל התקופה היה זה אתר קטן מאוד, בסך הכל כ-5 דונם (בהשוואה ליישוב מהתקופה הביזנטית הצמוד אליו, המשתרע על גודל של 100 דונם); הוא לא נמצא ליד אזורי חקלאות וחוף הים שלמרגלותיו מסולע ואינו מאפשר עגינה בטוחה או יציאה קלה לים, ולכן אינו מתאים למסחר ימי.

ממצאים ארכיאולוגיים תל שקמונה

הבנת היישוב הקדום

לפני כחמש שנים פרסמו פרופ' גלבוע וד"ר שלוי מחקר שהיווה פריצת דרך לגבי הבנת היישוב הקדום: בהתבסס על בחינה ראשונית של ממצאי החפירה משנות ה-60 וה-70 של ד"ר יוסף אלגביש, שכללו בין היתר אגני חרס שבהם מצאו החוקרים שאריות של צבע הארגמן, יחד עם קרמיקה פיניקית רבה, טענו השניים כי המקום היה מפעל פיניקי לייצור צבע הארגמן הנדיר והיוקרתי של התקופה. אומנם באתר נמצאו גם עדויות שניתן היה לשייך לתרבות ממלכת ישראל באותה התקופה – בעיקר חומת הסוגרים ובתי שלושת מרחבים שנמצא באתר, אולם ההערכה שסוד הארגמן היה שמור לתרבות הפיניקית ושרוב הממצאים אותם בחנו התאימו לתרבות הפיניקית הביאה אותם להציע כי האתר השתייך לספרה התרבותית הפניקית.

עתיקות תל שקמונה – חיפה (צילום: יעל הורוביץ)

השתלטות של ממלכת ישראל על אתר ההפקה הפיניקי בתל שקמונה

אלא לאחר מספר שנים של מחקר מעמיק בממצאיו של ד"ר אלגביש, ואף לאחר שסיימו בשבועות האחרונים חפירה חדשה שלהם באזור מצומצם בתל, מציגים כעת פרופ' גלבוע וד"ר שלוי את הסיפור ההיסטורי המלא של התל בתקופה זו.

השחזור ההיסטורי מציע השתלטות של ממלכת ישראל על אתר ההפקה הפיניקי והפיכתו, תחת שלטונם, לאתר ההפקה הגדול והמשמעותי ביותר הידוע באגן הים התיכון. וכך מאיר סיפורו של התל בצבע ארגמני בוהק את ימי הזוהר של ממלכת ישראל בתקופה שבין אמצע המאה התשיעית לאמצע המאה השמינית לפני הספירה, ימי שלטונם של שושלות בית עמרי ובית יהוא.

עתיקות תל שקמונה – חיפה (צילום: יעל הורוביץ)

הפיניקים מקימים אתר קטן להפקת ארגמן.

לדבריו של ד"ר שלוי, המכלול השלם של הממצאים מספר סיפור מורכב ממה שהבנו במבט ראשון. בראשית תקופת הברזל, במאה ה-11 לפני הספירה, מתיישבים פיניקים מקימים אתר קטן להפקת ארגמן. בתקופה זו התרבות החומרית מוגדרת כפניקית בלבד ומתקיימת באתר הפקת ארגמן מקומית בהיקף מצומצם.

בשלב כלשהו באמצע המאה ה-9 לפני הספירה, בערך במקביל לזמן עלייתו של אחאב לכס המלוכה בממלכת ישראל, המפעל ניטש ואולי נהרס. מעל חורבות הכפר נבנה מתחם חדש, מבוצר בחומת סוגרים בסגנון המאפיין אתרים מבוצרים רבים בממלכת ישראל בתקופה זו. ממצאי הקרמיקה, כולל כלי יום יום רבים, וממצא אחר כגון חותמות מתחילים לכלול מאפיינים ישראליים – לצד אלה הפיניקים – וישנן גם עדויות להגברת קצב ייצור הארגמן. התובנות החדשות מאפשרות להבין את הסיפור ההיסטורי הייחודי והמרתק של האתר: מכפר פניקי קטן המפיק ארגמן – למפעל מבוצר ומתוכנן, בשליטה ישראלית, כשהפיניקים נשארים בעלי המלאכה המומחים שאחראים על ייצור הארגמן.

ממצאים ארכיאולוגיים תל שקמונה

ההצעה החדשה של פרופ' גלבוע וד"ר שלוי תואמת את השינויים הגיאו-פוליטיים באותה תקופה באזור: תקופת פריחה של ממלכת ישראל, שבה עמרי ואחריו בנו אחאב מרחיבים את ממלכת ישראל צפונה ומזרחה, בין היתר באמצעות כיבושים צבאיים. "הממצאים בתל שקמונה מראים כי גם, ואולי בעיקר, הפוטנציאל הכלכלי האדיר שבהפקת צבעי התכלת והארגמן הובילו את ממלכת ישראל לבצע מסעות כיבוש גם לכיוון הים במערב, ולהשתלט על מקור העושר האגדי של הפיניקים – תעשיות הארגמן. מכיוון ששליית הארגמונים והפקת הארגמן היו מיומנויות אשר דרשו הכרות עמוקה עם הים, סביר להניח שההפקה נשארה בידי עובדים פניקים אשר עבדו תחת הרגולציה של ממלכת ישראל. מסקנות אלו יכולות להסביר את השילוב יוצא הדופן בין התרבות החומרית הישראלית והפיניקית באותן השכבות", אמרו החוקרים.

עתיקות תל שקמונה – חיפה (צילום: יעל הורוביץ)

עליית בית יהוא שמחסל את בית עמרי הביאה להריסת המפעל

הממצאים באתר המשיכו לספר את הסיפור של ממלכת ישראל עד שקיעתה: עליית בית יהוא שמחסל את בית עמרי הביאה כנראה גם להריסת המפעל. הוא שוקם שוב והגיע לשיא עוצמתו מבחינת גודלו והיקף הפקת הארגמן בימי מלכותו הארוכה של ירבעם השני (בן יואש) במחצית הראשונה של המאה השמינית לפסה"נ.

זו היתה תקופת הפריחה האחרונה בממלכת ישראל, שבה שוב התרחבו גבולותיה, כנראה גם לעמק עמק עכו הסמוך מצפון לתל שקמונה. מתחם הסוגרים התעשייתי הישראלי נחרב כנראה מעט אחרי מותו של ירבעם השני, סביב שנת 740 לפני הספירה – תקופה המסמלת את תחילת שקיעתה של ממלכת ישראל, שנגרמה בשל סכסוכים פנימיים שבאו לידי ביטוי בין השאר בהפיכות שלטון תכופות ורציחות של מלכים.

הפקת הארגמן בשקמונה בקנה מידה גדול החלה שוב רק במחצית הראשונה של המאה השביעית אחרי חורבנה של ממלכת ישראל תחת שליטה אשורית, עד שבשנת 600 לפסה"נ לערך הופסקה הפעילות בעת הכיבוש הבבלי של מערב אסיה.

מפעל לייצור ארגמן המשמעותי ביותר

"סיפורה של שקמונה המקראית הופך למורכב ומרתק פי כמה ממה שחשבנו בהתחלה. זהו המפעל לייצור הארגמן המשמעותי ביותר שנמצא עד היום מאותה תקופה, עם היקף הפקה גדול בסדרי גודל מכל אתר מוכר אחר. מעבר לכך, הוא מספר את סיפור עלייתה ונפילתה של ממלכת ישראל במאות התשיעית והשמינית מזווית לא מוכרת – האינטרסים הכלכליים של הממלכה, ההתפשטות מערבה ומערכת היחסים המורכבת עם הפיניקים. זוהי תקופה שמאופיינת בעוצמה צבאית ופוליטית של ממלכת ישראל – והכיבוש והשליטה בשקמונה ובהפקת הארגמן מהווים בין השאר חלק מהבסיס הכלכלי של עוצמה זו", סיכמו החוקרים.

מחקר תל שקמונה מתקיים מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסטת חיפה ונתמך ע"י נתמך ע"י מיזם שיתוף פעולה של לשכת הנשיא באוניברסיטת חיפה ועיריית חיפה, קרן וייט-לוי באוניברסיטת הרווארד, הקרן הלאומית למדע וקרן הכט. צוות החפירה כולל חוקרים, סטודנטים ומתנדבים: סוניה פינסקי, אדי אברהמי, סנדי כץ, משה דינגוט, מרווה עגנון, ג'ולי מנדלסון, ד"ר נעמה סוקניק, ד"ר פאולה וימן-ברק, ד"ר אודי גלילי, פרופ' דורית סיון והראל שוחט.

בעקבות המחקר המחודש החלה בתל שקמונה חפירה חדשה שהסתיימה זה עתה והחל שיתוף פעולה בין גורמים רבים הפועלים עתה יחד לשיקום האתר ולהנגשתו לקהל: רשות הטבע והגנים, המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, המכון לחקר ימים ואגמים ורשות העתיקות.

צרו קשר עם חי פֹּה: בוואטסאפבמייל

נגה כרמי
נגה כרמי
נגה כרמי - מנהלת תאגיד החדשות חי פה - חדשות חיפה והסביבה - הודעה בוואטסאפ: 052-2410689 שליחת מייל למערכת: [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

2 תגובות

  1. הכנעים שאנחנו רוצים להאמין שהם היברים שלטו שם .

  2. הכנענים שאנחנו רוצים להאמין שהם היברים שלטו שם ותםסיקו להציג מצג שוא היסטרי

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

הפגנה בחיפה בקריאה לעסקה להשבת החטופים – 13/7/24

(חי פה) - בחיפה נמשכות ההפגנות נגד ממשלת נתניהו בקריאה לבחירות עכשיו ולאישור עיסקת החזרת החטופים. אנחנו נשדר כאן את הנאומים. הודעת מטה "מחאת העם...

חברת החשמל בתרגיל מלחמה ראשון מסוגו

חברת החשמל בתרגיל מלחמה רחב היקף שיתנהל לאורך חמישה ימים ובמספר זירות. התרגיל יתחיל ביום ראשון 12/07/24 בשעה 07:00 ויסתיים ביום חמישי, 18/07/24 בערב....

31 נפטרים מקדחת מערב הנילוס

משרד הבריאות מעדכן כי עד כה דווח על 31 נפטרים כתוצאה מקדחת מערב הנילוס. כ-80% מהנדבקים בקדחת מערב הנילוס אינם מפתחים תסמינים כלל. עם זאת,...

בלורות • מי שלא שיחק……סימן שהוא צעיר…. • סיפור קצר

בערבית מדוברת גביש זכוכית נקרא בלורה. שם זה שמור לחיפה רבתי עם ייחוד לעמק-הזיתים, קסל ובן-יהודה. הארץ חולקה לאזורים לא על פי חלוקת "בזק"...

מוצרי בשר של מפעלי אירנה לבצק ממולא בע"מ – קריאה להחזרה (ריקול)

לאחר דיגום שיגרתי של שירות המזון במשרד הבריאות נמצא חיידק סלמונלה במספר מוצרים, וכמשנה זהירות ומתוך חשש להימצאות החיידק וממצאים מיקרוביאלים חריגים נוספים, החברה...