תל שקמונה • אביר טמפלרי אחד מול עיריית חיפה | זהו סיפורו המדהים

כתבתם של ג'יזאל גאנם ושירה סלוצקין

עו"ד תומא הלון, חבר במסדר האבירים הטמפלרי העולמי (ארגון התנדבותי למען הקהילה), יצא למסע לשימור תל שקמונה והנגשתו לציבור כנכס ארכיאולוגי תיירותי. הלון, תושב עספיא, מסביר כי ההזנחה של המקום פוגעת ברגשותיו ופוגעת באינטרס הציבורי הנוצרי, החיפאי והישראלי. מולו עומדים מספר גופים המתקשים להגיב בחיוב לבקשה להצלת התל: עיריית חיפה, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים.
עו"ד הלון פועל באמצעים משפטיים ומחזיק בידיו החלטה של בית המשפט העליון, המורה לגופים אלה לשתף פעולה ביניהם להגנת התל. למרות זאת, כפי שתיווכחו מיד, גופים אלו יחדיו אינם מקיימים את החלטת בית המשפט. הנה סיפורו המדהים של ההליך המשפטי.

בעיריית חיפה אומרים בתגובה לחי פה הבוקר:
"ראש העיר הנחתה את הצוותים המקצועיים לקדם את פיתוח התל כאתר תיירות. השלמנו פרוגרמה לשימור ושיקום התל" (התגובה המלאה בסוף הכתבה).
(בתגובת עיריית חיפה לא נמסר על תקציב או לוח זמנים לביצוע המשימה וכן טרם נחשפה הפרוגרמה המדוברת).


עו"ד תומא הלון מסביר על חשיבות תל שקמונה לנצרות ולתיירות

(צילום ג'יזאל גאנם שירה סלוצקין)

אביר אחד מול עיריית חיפה

הלון עוסק רבות בתרומה לקהילה. היות שהוא משתייך למסדר הטמפלרי, הוענק לו התואר "אביר טמפלרי" בטקס מרגש, שהתקיים ביום 14/12/2019 בירושלים, בנוכחות כ-30 אבירים טמפלרים מרחבי העולם.

טקס הענקת תואר אביר טמפלרי לעו"ד תומא הלון


"מסע צלב" לשימור תל שקמונה

הלון יצא ל"מסע צלב" פרטי, להצלת תל שקמונה. בשנת 2017 הוא הכיר מקרוב את סיפור התל ומאז הוא פועל בדרך המוכרת לו (ההליך המשפטי), על מנת לכפות על שלושת הגופים הקשורים לנושא, את חובתם לשימור התל ואף לטיפוחו. הלון הגיש עתירה מינהלית נגד עיריית חיפה, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים. העתירה התבררה בבית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית דין לעניינים מינהליים ובפסיקה שניתנה בשנת 2019, הורה כב' השופט מנחם רניאל על שימור האתר וגידורו.

עיריית חיפה עירערה על הפסיקה לבית הדין העליון, בשבתו כבית דין לערעורים, בבקשה לביטול הצו והפסידה (שוב) בעתירה, במעמד שלושה שופטים.

ביוני 2020 ניתן פסק הדין הבא:
הצדדים הגיעו להסכמה לפיה עיריית חיפה (המערערת) תגדר על חשבונה ערכים מרכזיים באתר – את הכנסייה ובית ארבעת המרחבים בתיאום עם רשות הטבע והגנים (המשיבה 3) ולפי הנחיות רשות העתיקות (המשיבה 2). בנוסף, הצדדים יפנו למשרד הממשלתי רלוונטי בבקשה לגיוס תקציבים שיאפשרו את שימור האתר לפי הפרוגרמה.


"העירייה לא מקיימת את פסק הדין של בית המשפט העליון"

הלון מספר לחי פה כי להפתעתו, עיריית חיפה לא קיימה את פסיקת בית המשפט העליון. בתאריך 1/8/21, פרצה שרפת קוצים בתל שקמונה, עליה דיווחנו, כהרגלנו, בכתבה הבאה:

עו"ד הלון עותר שוב למחוזי

עו"ד הלון, אשר עוקב אחר אתר חי פה, ראה את הדיווח על השרפה ונחלץ שוב להליך המשפטי. התיק נותר פתוח למעקב את כב' השופט מנחם רניאל, בבית המשפט המחוזי בחיפה וכך הגיש עו"ד הלון שוב את העתירה הבאה, אשר נועדה לכפות על עיריית חיפה לקיים את החלטות בית המשפט העליון. בעתירתו צירף הלון את התמונות שפרסמנו כאן בחי פה


אודות תל שקמונה

אתר תל שקמונה מכיל הריסות היסטוריות בהן פסיפס בעל צבעים עדינים מהתקופה הביזנטית. בין ההריסות, מסביר הלון, קיימת גם כנסיה שגילה כ-800 שנים. למרבה הצער, אדם שלא יודע כי במקום נמצאות ההריסות עלול לחלוף על פניהם. אין שילוט, אין פיקוח, יש רק גדר תיל שניתן לטפס מעליה בקלות ופורצים אותה לרוב. עו"ד הלון, שגילה את המקום ואת ההקשר ההיסטורי שלו לנצרות, קורא לעיריית חיפה להתעורר ולהגן על המקום ההיסטורי הזה.

הריסות עתיקות בתל שקמונה (צילום: ג'יזאל גאנם)
הריסות עתיקות בתל שקמונה (צילום: ג'יזאל גאנם)

תל שקמונה והרקע ההיסטורי שלו

תל שקמונה הוא תל קדום השוכן על חוף הים במערב העיר חיפה מול שכונת עין הים, מדרום לשכונת בת גלים בצמוד לפארק הכט. שטחו של התל כשמונה דונם.

מקור שמו אינו ידוע, אולם מקובל לחשוב שהוא נגזר מעץ השקמה, או מעץ התות השחור שהובא לאזור מאירן ופירותיו נקראים סיקמינה ביוונית. סברה נוספת לשם קובעת כי ייתכן שהאתר נקרא על שמו של האל שׁוּקָמוּנָה, האל הראשי של הכשים ששלטו בבבל במאות ה-12-16 לפנה"ס.

בתל שקמונה ניתן למצוא רצפת פסיפס מרשימה ועתיקה מהמאה ה-5 לספירה ובית קברות הכולל 22 מערכות קבורה חצובות על צלע הכרמל. 21 ממערכות אלו מתוארכות לתקופה הרומית והביזנטית ואחת מתוארכת לתקופת הברונזה המאוחרת.

פסיפס בתל שקמונה (צילום: ג'יזאל גאנם)
פסיפס בתל שקמונה (צילום: ג'יזאל גאנם)

המקום אף מוזכר בכתביו של יוסף בן מתיתיהו שבחר לקרוא לו בשמו היווני סיקמינוס, שם הוא מספר על תולדות הלחימה במקום בין תלמי התשיעי מלך מצרים לבין אלכסנדר ינאי שצר באותה תקופה על עכו. בנוסף, תל שקמונה מוזכר בתלמוד הבבלי בקרב נוסעים נוצריים. ממקורות אלו ניתן להתרשם מהקהילה היהודית הגדולה ששגשגה במקום לצד אוכלוסייה נוצרית. הנוסע הנוצרי אנטונינוס מפלאקנטיה אף מציין את שיקמונה כעיר של יהודים.

חלק מממצאי מהאתר מוצגים לציבור במוזיאון הימי הלאומי בחיפה. סמוך לתל שוכן כיום המכון הלאומי לאוקיינוגרפיה של החברה הממשלתית לחקר ימים ואגמים לישראל.

עו"ד תומא הלון, מספר לחי פה – תאגיד החדשות:

מדובר באתר היסטורי עם רצפות פסיפס של כנסייה ביזנטית עתיקה מהמאה ה-5 לספירה. באזור גם נמצא בית קברות ומקומות היסטוריים נוספים שנוגעים לנצרות וליהדות. זה בעצם מקום בו ההיסטוריה המשותפת שלנו נפגשת שם.

בשנת 2017 הייתי במקום במקרה והוא היה מוזנח מדי. הגשתי עתירה נגד עיריית חיפה בבית המשפט המחוזי, והשופט רניאל נתן פסק דין שחייב את עיריית חיפה לטפל באתר ולשמר אותו. בנוסף קבע השופט שעל העירייה לגייס את המשאבים ולהקצותם כדי לשמור על המקום. כלומר, היה פסק דין שחייב את עיריית חיפה בזמנו לטפל במקום.
פסיפס בתל שקמונה (צילום: ג'יזאל גאנם)
פסיפס שמתפרק בתל שקמונה (צילום: ג'יזאל גאנם)

עו"ד תומא הלון מציין בתסכול:

עד עכשיו ומאז שהתקבל פסק דין בפשרה בעליון לא נעשה שום שינוי או הטבה במצב המקום. בנוסף פרצה שריפה במקום ב-01/08/21 בשל הזנחת המקום.
פניתי לגורמים הרלוונטים שוב אבל כל אחד מפיל את האחריות אחד על השני. מדובר פה על משהו שעד עכשיו לא התנהל כמו שצריך, ולכן הגשתי עתירה נוספת לבית המשפט המחוזי על מנת לקדם את נושא שיקום תל שקמונה לפני שכבר לא יהיה מה להציל יותר.
אני שייך למיעוט הנוצרי. יש כאן במנזר וכנסייה, מדובר באתר ארכיאולוגי שהוא היחידי והאחרון מסוגו בחיפה. יש כמות אדירה של תיירים שעוברים בדרך. במקום לטפח ולעשות אותו מקום עלייה לרגל, במקום לעשות מקום תיירותי כמו בשאר המקומות בארץ המקום עומד מוזנח.
פסיפס בתל שקמונה (צילום: ג'יזאל גאנם)
פסיפס בתל שקמונה (צילום: ג'יזאל גאנם)

מרשות העתיקות נמסר לחי פה – תאגיד החדשות:

רשות העתיקות מייחסת חשיבות רבה לתל שקמונה, אתר המספר את סיפורם של מי שחיו באזור לאורך אלפי שנים. למרות זאת, הרשות אינה אמונה על תחזוקת האתר. האתר המדובר הינו אתר הנמצא באחריות עיריית חיפה ורשות הטבע והגנים.
בשנת 2018 הגיש עו"ד תומא הלון עתירה בקשר לאתר. בפסק הדין שניתן בבית המשפט העליון ביוני 2020 נקבע כי על העירייה לגדר חלקים מרכזיים באתר. בנוסף נקבע כי על העירייה, רט"ג ורשות העתיקות לפנות לשם קבלת תקציבים נוספים עבור שימור האתר.
עד כה העירייה לא גידרה את האזור. ביחס לשימור האתר אפשר לומר שהתוכנית המוצעת ממתינה לאישור ראשת העיר חיפה.

דוברות רט"ג מסרה לחי פה – תאגיד החדשות:

בית המשפט העליון קבע כי על עיריית חיפה, רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות לפעול לאיתור תקציב מגורמים רלוונטיים לשיקום האתר. נערכה פגישה משותפת של שלושת הגופים כדי לייצר מהלך משותף. מכיוון שלא היתה התקדמות משותפת עד כה, רשות הטבע והגנים מצידה פנתה לקרן רלוונטית לבחינת הנושא. לעניין הגופים האחרים יש לפנות אליהם בנושא. בתוך כך יצויין כי במסגרת קורס שימור שהועבר ביצעה רשות הטבע והגנים פרויקט שימור חלקי באתר.

מעיריית חיפה נמסר לחי פה בתגובה:

עיריית חיפה מקדמת מהלך לשיקום האתר ההיסטורי "תל שקמונה"
ראש עיריית חיפה, עינת קליש רותם, פנתה בימים האחרונים למנהל מחוז הצפון ב"רשות הטבע והגנים", דודי ויינר ולמנהל מחוז חיפה ב"רשות העתיקות", כארם סעיד, במכתב, בו ביקשה לקיים עימם פגישת עבודה בהקדם, על מנת להניע מהלך לשיקום האתר
במכתבה כותבת קליש רותם, כי בחודשים האחרונים בחנה עיריית חיפה את האפשרויות לפתח את האתר ההיסטורי "תל שקמונה" כאתר תיירות, הפתוח לציבור הרחב תוך חשיפת הממצאים הקיימים בו, לטובת הציבור.
לצורך קידום המהלך, הכינה מינהלת "חיפה 2030" של עיריית חיפה מסמך עקרונות, בשיתוף עם אדריכל גיורא סולר, אשר נשכר לטובת הפרוייקט, הכולל התייחסות לגבי האתר, הן בפן האדריכלי, כאתר בעל היסטוריה מפוארת והן בפן התיירותי, כמקום שעתיד להוות מוקד משיכה למבקרים רבים בשל רצפות הפסיפס הרבות הקיימות בו וסמיכותו לטיילת הכט וחוף הים.
על-פי מסמך העקרונות שהוכן, תוביל עיריית חיפה, בשיתוף עם "רשות הטבע והגנים" ו"רשות העתיקות", מהלך נרחב לניקוי האתר מפסולת ומעשבייה, חשיפת עשרות רצפות הפסיפס הקיימות בו, גידורן וקירויין, על מנת שלא יינזקו. כמו כן יכלול המהלך הקמת שביל גישה להולכי רגל ויקושר לטיילת הכט וכן הקמת נקודת תצפית נופית במרום התל.
בנוסף, יכלול המהלך שיקום של כמה מהפסיפסים הקיימים במקום, שיקום כנסייה מהתקופה הביזנטית וכן שיקום מבנה "בית ארבעת המרחבים".
אתר "תל שקמונה" נחשב לאתר הארכיאולוגי החשוב ביותר בחיפה בשל היותו בעל ערך תרבותי, חינוכי ותיירותי לעיר ולתושביה. ראשיתו של היישוב בשקמונה כבר במאה ה-16 לפני הספירה, ומאז התקופה הפרסית החלה העיר להתפשט מהתל למישור הסמוך. בתקופה הפרסית התיישבו באזור פניקים, ובאתר נחשפו מתחמי בתי בד. בתקופה הביזנטית הגיע היישוב בשקמונה לשיאו, והשתרע על פני כ-100 דונם. באתר נחשפו שרידי מנזר וכנסייה, ועשרות רצפות פסיפס. במסגרת זו נחשף בתל שקמונה "בית ארבעת המרחבים" מהתקופה הישראלית, ככל הנראה השמור ביותר שנתגלה בארץ. כמו כן נחשפה וילה מהתקופה הביזנטית ובה רצפות פסיפס. רבים מן הממצאים הארכאולוגיים שנתגלו בתל שקמונה, לרבות רצפות פסיפס, מוצגים כיום בתערוכה מיוחדת ב"מוזיאון הימי הלאומי" בעיר.
הגיבו כאן לכתבה

12 תגובות
  1. אהובה גרינמן אמר/ה

    כואב הלב על העזובה. לו היו מכסים את רצפות הפסיפס אשר היו צבעוניות ויפות מאד. איני בטוחה כלל כי לא נבזזו מאז שראיתים לפני מספר שנים.

  2. אבי אמר/ה

    אין מצב שהעירייה מצא תקציב לטיפול באתר שהוזנח שנים רבות. טופל ע"י רשות העתיקות.
    צריך לחבר לאוניברסיטת חיפה שסטודנטים יקבלו נקודות זיכוי על עבודה באתר

  3. עומר אמר/ה

    אתה צודק לגמרי הן רשות העתיקות והן עירית חיפה לא מעניין אותם כלום כפי שאתה אומר . סליחה לחמם את התחת על הכיסא זה כן מעניין אותם ולקבל משכורת

  4. רק ועדה קרואה בחיפה אמר/ה

    עיריית חיפה גם מזלזלת במבני דת כמו בתי כנסת שעשרות מהם נמצאים במצב מוזנח והרוסים
    עיריית חיפה לא שווה את הארנונה שלנו. רק משכורות מנופחות. יועצים בעשרות אלפי שקלים לקדם תיירות במקום לקחת את הכסף ולהפוך אתר כזה לתיירותי.
    תתביישו

  5. דוד אמר/ה

    כל הכבוד לעורך דין תומא הלון יישר כוח על פועלך

  6. אפרים אמר/ה

    כל הכבוד לו. אתר שקמונה מדהים. מלא פסיפסים יפים יותר ממקומות אחרים בארץ, הגיע הזמן שיטפלו ויהפכו אותו לפנינה מטופחת ומפורסמת. כיום לצערי בשל ההזנחה ושאין גידור האתר משמש כשירותים למתרחצים ולמטיילים וחבל.

  7. זהבה פרנס אמר/ה

    אין אצלנו תודעה של שימור. אין אצלנו תודעה של תחזוקה וניקיון ובכלל להזניח כזה משאב שצריך לטפח כדי שכולם יהנו ממנו. חבל, ככה מתנהגת עיריה, ככה מתנהגת ראש עיר? שנבחרה כדי לטפח את העיר והאזור. מה קרה לנו? מה זו ההתנהלות הזו? למה מחכים ששיניי הזמן ינגסו בממצאים האלה ויחבלו בהם? אנא, תתעוררו וכמה שיותר מהר! ההתנהלות שלכם בכל מה שקשור בעיר ולעיר חיפה, נמאסה על כולם, תושבי העיר. תתעוררו לפני שיהיה מאוחר.

  8. ג.ש. אמר/ה

    לרשות העתיקות אין תקציבים כמעט והיא ניזונה בעיקר מפרוייקטים רבי היקף המוקמים על או בסמיכות רבה לאתרים ארכיאולוגים.
    עיריית חיפה בשותפות עם רט"ג אמורות להרים את הכפפה, עם פיקוח של רשות העתיקות כמובן לטובת התיירות בכלל והתיירות הפנימית בפרט.

  9. רונית פיקן שלם אמר/ה

    אני נולדתי בחיפה ולא היה לי מושג אודות האתר .
    בודאי שיש לשמר אותו, אין בכלל ספק.
    אכן כל הכבוד לעו״ד תומא הלון.

  10. ריטה אמר/ה

    לא להאמין לאף מילה של המזניכה ראש העיר את הרחוב העיר היא מזניחה אתם רןצים שתשמר את ההיסטוריה סתם אישה ב ל ה ב ל ה ולא כלום

  11. ערן אמר/ה

    הזנחה נוראית!! לשקם ומייד

  12. מיכאל אמר/ה

    מדהים לגלות כי הגוף היחיד והחוקרים היחדים שפעלו באתר לשם שיקומו, שימורו ופרסומו הממש הקרוב, אינם חלק ממעגל השיקום. טעויות רבות שורשו בעקבות חופר האתר בשנות ה 70. זו פורפיריון הנוצרית ולא שקמונה היהודית שיש לזהותה במקום אחר. גיליון מיוחד של כתב העת מכמנים עתיד לראות אור בחודש הבא כבר וכולו מוקדש למקחרינו על אודות האתר. כיצד העירייה לא יצרה עמנו קשר – הגוף היחידי הדוחף ופעל פיזית לטובת האתר? קשה להשיב על שאלה זו. מקווה שהזיהוי ב=הבלתי נכון יתוקן וכך גם הפסיפסים ששימרנו, אך ךשווא.

הגיבו כאן לכתבה