חיפה עיר בטבע עם אריק דרובוט • מי יציל את הנחל שלי? ○ ענבל חן ברגב

יובלו המוזנח של נחל הקישון

(חי פה בטבע) – נחל סעדיה הוא אחד מיובליו של נחל הקישון (בנוסף לנחלים גדורה, השופט, יוקנעם, נהלל וציפורי) אולם הפחות מוכר מביניהם. זהו נחל איתן, הזורם בתוואי שאורכו 2.5 ק"מ ונשפך למורד הקישון. לנחל מקורות מים צלולים ולאורכו נובעים שמונה מעיינות, אלא שהוא סובל שנים ארוכות מדי מהזנחה שפוגעת באיכות המים, בבעלי החיים ובצמחייה שגדלה במרחב האקולוגי הנדיר שלו.

אריק דרובוט

אריק דרובוט, תושב העיר נשר, גילה את הנחל האיתן שזורם בצומת הכי רועש של חיפה, והתאהב. בשנתיים האחרונות מנהל אריק מאבק ציבורי להצלת נחל סעדיה, ובזכותו הפך הנחל לשם מוכר בקרב חיפאים ואוהבי טבע וסביבה ברחבי הארץ.

לצורך הכנת הכתבה פניתי לאריק, כדי לקבל תשובות לשאלות הבאות:

אתה זוכר את הפגישה הראשונה, את היום שבו הכרתם?
"זה היה בתחילת הקורונה וחיפשתי מקום לא מוכר, או יותר נכון שאני לא מכיר, כי אני מחשיב את עצמי כאדם שמכיר את כל מקורות המים בישראל.
הגעתי, וראיתי מצד אחד מקום שמזכיר לי את נחל דן בצלילות שלו, אבל מוזנח באופן פושע. כל הנחל היה מפוצץ בדליי צבע, פסולת בנייה, צמיגים, אופנועים (בטח גנובים), פסולת רגילה ועוד, אבל בנחל זרמו מים צלולים.

פגשתי רועה צאן שבזמנו גידל את הצאן על הר הזבל, והוא סיפר לי שהמקום סובל מכניסת שפכים באזור הצ'ק פוסט ובנקודה נוספת במורד הנחל. לדברי הרועה, הוא דיווח בעבר לרשות המקומית, אבל לא עשו עם זה כלום.
לא הייתי מסוגל לקבל את זה שיש לי מתחת לבית נחל איתן, עם צלילות נדירה… אבל הוא לא מונגש, מזוהם, לא מתוחזק, בלי אמא ואבא".

מה הפינה האהובה עליך ביותר לאורך הנחל?
"יש בלב המרחב האקולוגי במורד הנחל מספר נקודות שיד האדם לא נגעה בהן. זו פשוט מובלעת טבע שמנתקת אותך מהמציאות וזורקת אותך ללב שמורת נחל דן, עם נוף של עמק המעיינות של בית שאן".

אתה נמצא בנחל כל יום, עוקב אחרי בעלי הכנף שחזרו לדגור בצמחיית הנחל, דואג לגדר ולהגן על פריחתה של הנימפאה הכחולה הנדירה, מתעד את חיות הלילה שמבקרות במרחב האקולוגי. תן לנו דוגמה לצורות חיים שגילית במרחב האקולוגי של הנחל.
"כשאתה נמצא כל יום במרחב האקולוגי שהנחל מספק, אתה לומד לפתוח את העיניים ולהתבונן סביב בדברים שביום יום אתה חולף על פניהם מבלי לשים לב. כשאתה מתרגל לכך, אתה מגלה שבכל מטר מרובע, לאן שלא תסתכל, גדת נחל, סבך, קרקעית הנחל או סלע גדול במים – תמיד תמצא חיים.
לדוגמה, כשמסתכלים על קרקעית הנחל רואים בעיקר בוץ שקוע (גם אשפה כמובן), אבל אם מתקרבים ומתמקדים, רואים המון עקבות של חלזונות וחסרי חוליות שמייצרים כמו מעין ציורים על קרקע הנחל. כך שלמרות הבוץ השקוע, מתקיימים שם חיים מלאים".

לאורך השנתיים האחרונות אתה מוביל, בהתנדבות, מאות קבוצות של מטיילים ומבקרים בנחל. התקיימו אירועי תמיכה בנחל בנוכחות אלפי משתתפים, אירועי אופניים וספורט, ימי ניקיון, ימי פעילות הסברתית, הדלקות נר בחנוכה והרמת כוסית יין בראש השנה. אתה מגיע להרצות בכל רחבי הארץ, בפני תלמידים, אנשי אקדמיה, כנסים ותערוכות. איך אתה מוצא זמן להיות מעורב בכל הפעילויות האלו?

"זמן יש לכל אחד, השאלה איך מנהלים אותו ומה סדר העדיפויות שלך. אני לא שונה מאף אחד, אני לא מיוחד ואין לי זמן עודף. אני אדם עם דאגות חיים כמו כל אדם אחר במדינת ישראל –
משכנתא, עבודה, משפחה בתחילת דרכה. התחביבים שלי סבבו תמיד בטבע ומחוץ לבית, כך שאם יש לי מתחת לבית נחל איתן עם מים צלולים, שזה הטבע שתמיד שאפתי להגיע אליו, אז בסדר העדיפויות שלי יהיה להשקיע כל זמן פנוי שיש לי לטובת הצלתו".

מי הם הגופים והארגונים שפגשת לאורך הדרך, שתומכים במאבק להצלת נחל סעדיה, ומה היתה תגובתם כשנחשפו למרחב האקולוגי הנדיר שנמצא ליד הבית שלנו?
"אשקר אם אספר שבתחילת הדרך קיבלתי תמיכה גדולה מכלל הגופים. להיפך, נחל סעדיה היה "צרה ישנה ומוכרת" שנראה שאף אחד לא רצה להעיר. אבל ככל שהמאבק הציבורי הלך וגדל והציבור הראה ברגליים רצון לשינוי – הגופים שינו את גישתם.

היום ניתן לומר שיש הכרה בבעיה ורצון לפתור אותה, תוך שיתוף פעולה בין הגופים. עיריית חיפה, רשות ניקוז קישון, רשות נחל הקישון, המשרד להגנת הסביבה, החברה להגנת הטבע, איגוד ערים לאיכות סביבה, צלול, אדם טבע ודין ובטוח פספסתי מישהו. מה שבטוח, היום את נחל סעדיה כבר אי אפשר למחוק מהמפה כמו שנעשה עד היום.

יחד עם זה, חשוב לזכור כי בשטח לא נעשו פעולות ממשיות לשיקום הנחל או הפסקת זיהום מי הנחל. כל עוד לא התקבלו החלטות סטטוטוריות שקובעות את מעמדו הרשמי של המרחב האקולוגי , אזי עלינו להמשיך ולהיאבק להצלת הנחל, לוודא שהרשויות מטפלות בזיהום המים והסביבה ומשקמות את האזור".

אלפי המבקרים שממשיכים להגיע לנחל סעדיה אוספים אשפה שנזרקת ללא פיקוח לאורך גדות הנחל ובתוכו, אולם האשפה אינה הגורם המזהם היחידי שפוגע באיכות המים, בדגה ובצומח. מה הם המזהמים העיקריים שניתן לראות במרחב הנחל?

"חיבורי ניקוזים שמעבירים שפכים מאזור התעשייה ותשטיפי כביש בחורף, מכל השכונות הסובבות. יש כמויות אשפה מטורפות מהניקוז שמגיעות לנחל. ישנה בעיה של הגלשת ביוב מקווי הביוב הראשיים של חיפה, המנוהלים על ידי תאגיד מי כרמל וגם קבלנים שמגיעים לכאן לשפוך פסולת. מרחב הנחל מלא בפסולת שנשארה כאן משנים קודמות. במקום ישנה השתלטות של דיירים שהשתלטו, שלא באופן חוקי, על 15 דונם מהמרחב והקימו מבנים בחלק גדול מגדת הנחל. הם מנהלים שם תחנה פיראטית למיון פסולת בנייה".

מה היתה תגובת עיריית חיפה כשפנית אליה בשם נחל סעדיה?
"בהתחלה תגובתם הייתה לא טובה והייתי אומר מתחמקת מאחריות ומהרצון לטפל או לפעול לטובת קידום הטיפול. אבל באמת, עם הזמן ובזכות הלחץ שהגיע מכל כיוון, הגישה השתנתה. עדיין יש אנשים שלקחו את הביקורת שלי כאישית עליהם במקום לראות אותה כביקורת עניינית על הארגון בו הם עובדים ועל התנהלותו, אך אני מקווה שעם הזמן גם הם יבינו שיש לי אינטרס אחד בלבד – להציל את נחל סעדיה".