באנר גורדון 240624
באנר החברה הכלכלית 171124
באנר מנו 131224
באנר כללית 050924
באנר חזית הים רחב
באנר טירת כרמל
באנר מוזאוני חיפה 081024
באנר קריית אתא 011024
באנר קריית ביאליק שנה טובה 031024
באנר מוזאוני חיפה 081024
באנר כללית 050924
פרסום בחי פה - רחב - מונפש

פרח השבוע • סיתוונית היורה

הקדמה הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה. בטור זה...

בני הזוג קעקעו על גופם את מפת ארץ ישראל • סמל לאהבת הארץ ולצדקת הדרך

בתקופה המורכבת שעוברת משפחת רז, מקרית ביאליק, בחרו בני...

"מיהו פלשתינאי?" • פרק 8 • הבעיה עם הפלשתינים

הקדמה בפרק הקודם ראינו כיצד התרחשה התבוסה הכל-ערבית. ראינו שהיא...

בית קלר • ארכיון הטמפלרים בחיפה

בהתקפת הטילים של חיזבאללה על חיפה מיום שבת 16/11/24, נפגע...

'חג של הגשמת חלום' • אלצ'ין מספרת על 'הסיגד' של ילדותה באתיופיה ועל החג מאז שעלתה לחיפה

(חי פה עם הקהילה האתיופית) היום (23/11/2022) מציינת הקהילה האתיופית את חג הסיגד, הייחודי לבני הקהילה. לרגל החג שוחחנו עם אלצ'ין, בת העדה האתיופית שעלתה לישראל בילדותה וגדלה והתחנכה בחיפה.


מדי שנה מציינת הקהילה האתיופית את "חג הסיגד". חג הסיגד נחגג 50 יום לאחר יום הכיפורים, ומטרתו לאזכר את חידוש הברית בין האל לעמו. החג נחגג בעליה המונית להר באתיופיה, בתהלוכה גדולה. את התהלוכה הובילו ה"קייסים", מנהיגיה הרוחניים של העדה, כשבידיהם "אורית", ספר תורה. בראש ההר גזרו על עצמם המאמינים צום ונשאו תפילות לשוב לירושלים ולארץ ישראל. הבחירה לציין את החג דווקא בראש ההר נועדה להקנות לחג את הדמיון למעמד הר סיני, בו ניתנה התורה.

מאז עלייתם ארצה, נוהגת הקהילה לציין את חג הסיגד מדי שנה בעליה לירושלים, שם מתכנסים כולם ביום החג בטיילת ארמון הנציב, חלקם כשהם פונים לכותל. החל מ-2008, הוכר חג הסיגד כחג רשמי במדינת ישראל. בחיפה מצוין החג בבתי הספר ובמתנ"סים הקהילתיים.

חג הסיגד (צילום: Mark Neyman עבור לשכת העיתונות הממשלתית)
חג הסיגד (צילום: Mark Neyman עבור לשכת העיתונות הממשלתית)

לכבוד החג, שוחחנו עם אלצ'ין, בת העדה האתיופית, שעלתה לארץ מאתיופיה בגיל שמונה, גדלה ולמדה בחיפה, והיום לומדת בוונקובר, קנדה.

אלצ'ין, מה את זוכרת מהחג כילדה באתיופיה?
אלצי'ן: "בתקופה שלי כילדה באתיופיה היה פחות מקובל לציין את החג. החג נחשב לחג עתיק, שנחגג בכפרים, שבהם יכלו לעלות להר גבוה ולהתפלל. כשעברו בעקבות תחילת העליה לגונדר, לעיר בה נולדתי, החג היה פחות מקובל בתרבות העירונית. בנוסף להתרחקות הפיזית מההר, גם מגמת העליה לארץ גרמה לחג לדעוך. החג מבטא את השאיפה להגיע לארץ, וברגע שהיא נעשתה מוחשית וממשית, הצורך בחג כדי לבטא את זה ירד".

"בארץ, ממשיכים לציין את החג למרות שהוא לא צוין בעיר גונדר, בגלל שההגעה לארץ מסמלת את סופו של התהליך, שהתחיל בתפילה בהרים באתיופיה. החג היום נועד כדי להיזכר בחלום שמומש".

מה מקורו של חג הסיגד?
"הבסיס לחג לקוח מספר עזרא ונחמיה, שהבינו את הצורך בתיקון כללי, ציבורי. יום כיפור מסמל חשבון נפש אישי, אבל עזרא ונחמיה ראו את הצורך בתיקון חברתי-ציבורי. לכן, נקבע החג בכ"ט בחשוון, 50 יום לאחר יום הכיפורים. בספר עזרא ונחמיה מתואר כיצד הם עלו להר גבוה במקום בו הם התגוררו, עשו תיקון ציבורי והתפללו לשוב לירושלים. העדה אימצה את המנהג הזה".

איך את נוהגת לציין את החג מאז שעלית לארץ?
"כבר מהיסודי היה לי חשוב מאוד לקחת חלק בטקסים המציינים את היום הזה. חשוב לי שידעו שזה חג לא פחות חשוב מכל חג יהודי אחר שאנחנו מציינים. משנות התיכון, כבר הייתי עולה להשתתף בטקס של כל העדה בירושלים, כדי להשתתף בטקס המרגש של הקייסים, מנהיגיה הרוחניים של העדה, ולפגוש את הדור החדש שעולה לרגל וממשיך את המסורת".

"כפי שמקובל להגיד שכשיבנה בית המקדש, יום הכיפורים יהיה שמח כמו חג הפורים, כך נראה החג בקרב בני העדה. בבוקר צמים עד השעה שתיים עשרה, כמו ביום כיפור, ואז מתחילה חגיגה גדולה, כמו בפורים, עושים סעודה ויורדים לכותל".

את מרגישה שהחג מקבל מספיק מקום בקרב מי שאינו בן העדה?
"בשנת 2008 מדינת ישראל הכירה ביום הזה כחג רשמי, שהעדה האתיופית לא חייבת לעבוד בו. אבל עדיין לא כל היהודים יודעים מה פשר החג הזה. מי שגדל עם אתיופים בבית הספר ובקהילה בוודאות מכיר את החג, אבל מי שלא למד עם בני הקהילה במוסדות החינוך לא יכיר אותו".

מה דעתך על כך שבחלק ממוסדות החינוך מציינים את החג בעיקר לצורך פעילויות היכרות עם העדה האתיופית, ופחות להיכרות עם החג עצמו?
"זה אומר דרשני. זה מראה שיש ציבור שעדיין לא מכיר את העדה מספיק על מנת שבכלל יוכל ללמוד על מנהגיה".

לסיכום, מה תרצי לאחל לכבוד החג?
"אני רוצה לאחל שיהיה יום של זיכרון טוב, יום של תפילה לקדוש ברוך הוא בכוונה ברורה להגשים את חלומותינו. זה שהגענו לישראל זו הגשמת חלום. אני רוצה לאחל שנרבה אהבת חינם, נכבד את השני, ולא ננהג בגזענות. בסוף, הארץ הזו היא קיבוץ גלויות גדול".

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

כתבות קשורות לנושא זה

כל הכתבות בחי פֹה

פרח השבוע • סיתוונית היורה

הקדמה הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה. בטור זה נציג כל פעם פרח אחד מפרחי הכרמל, במקביל להופעתו בשטח, ואתם תוזמנו לבקר אותו באחד...

נקודת משטרה עירונית חדשה בקריית ביאליק

בימים אלו (נובמבר 2024) בעיצומן עבודות הקמתה של נקודת המשטרה העירונית החדשה בשכונת צור שלום, בקריית ביאליק. התחנה ממוקמת בפארק אריאל שרון, במבנה שבו...

בני הזוג קעקעו על גופם את מפת ארץ ישראל • סמל לאהבת הארץ ולצדקת הדרך

בתקופה המורכבת שעוברת משפחת רז, מקרית ביאליק, בחרו בני הזוג מיטל ושמי רז לקעקע על גופם את מפת ארץ ישראל כסמל לאהבת הארץ ולצדקת...

שלוש חברות סלולר גובות עמלה ללא זכות חוזית

(חי פה) - המועצה הישראלית לצרכנות הגישה בקשה לתובענה ייצוגית נגד 3 חברות סלולר. מהמועצה הישראלית לצרכנות נמסר לחי פה תאגיד החדשות: הבקשה לתובענה הוגשה כנגד...

פגיעת הטיל בכרמל הוותיק • כוחה של התארגנות אזרחית חיפאית • "ברגעי החושך ראינו אור"

פגיעת הטיל במבנה הטמפלרי ברחוב קלר בחיפה במוצ"ש 16/11/24 היה התרחיש לו התכוננו צוותי החירום של שכונת הכרמל הוותיק, אזרחים מן השורה שנפגשו לראשונה...