מעל 100 כתבי אישום נגד מתפרעים ב׳שומר החומות׳ באזור חיפה

118 כתבי אישום הוגשו במחוז חיפה נגד מתפרעים במבצע "שומר החומות"

במלאת שנה למבצע "שומר החומות״ הפרקליטות מפרסמת את הנתונים אודות טיפולה עד כה באירועים. 118 כתבי אישום הוגשו במחוז חיפה נגד מתפרעים. 2 נאשמים ממוצא יהודי ו-116 נאשים ממוצא ערבי.

כשנה לאחר תחילת מבצע "שומר החומות" והמהומות שקדמו לו בירושלים במהלך חודש הרמדאן 2021, מפרסמת פרקליטות המדינה נתונים אודות טיפולה עד כה באירועים. מהנתונים עולה כי מאז אפריל 2021 ועד לימים אלו הגישה הפרקליטות כתבי אישום נגד כ-616 נאשמים.

בפרקליטות מסבירים כי כשהתברר כי מדובר באירוע ייחודי רחב-היקף, הוחלט בפרקליטות על היערכות מיוחדת שכללה, בין היתר, החלטה כי כל ייחוס עבירת "מעשה טרור" תאושר ע"י ראש תחום ביטחון בפרקליטות או מ"מ המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים), כדי לשמור על מדיניות אחידה, קביעת מדיניות מחמירה בנושא מעצרים ועררים על החלטות שחרור ממעצר, לרבות בעניינם של קטינים, הגדרת ממונים ייעודיים במחוזות כדי לוודא אחידות בטיפול, דיווח שבועי למטה הפרקליטות על מצבת התיקים בכל המחוזות, הקמת קבוצת התקשרות ייעודית לממונים במחוזות השונים וכן לגורמי מטה, וזאת לצורך שיתוף, התייעצות ועדכונים בזמן אמת, תיאומים שונים בין הפרקליטות לבין חטיבות החקירות והתביעות במשטרת ישראל, בהמשך, קביעת מדיניות ענישה ביחס לתיקים שהושגה בהם הרשעה.

ניהול האירוע בהכוונת המטה, תוך שיתוף פעולה וסיעור מוחות עם המחוזות, ותוך שיפור והפקת לקחים תוך כדי תנועה, הביאו לעמידה של הפרקליטות במשימה חשובה ולאומית זו.

בכתבי האישום יוחסו לנאשמים מגוון עבירות: רצח (אירוע יגאל יהושע ז"ל), ניסיונות רצח, חבלה חמורה בכוונה מחמירה, הצתה, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, עבירות נשק, תקיפות שוטרים, ועבירות מתחום הסדר הציבורי, ובכלל זה עבירות התפרעות, הפרעה לשוטר ועוד.

במקרים המתאימים, וכאשר ניתן היה להוכיח זאת, יוחסה נסיבה מחמירה של מניע גזעני לעבירות אלימות ורכוש שבוצעו על רקע מוצאם וזהותם של מושאי התקיפה. המשמעות המעשית של ייחוס המניע היא שהעונש המירבי שניתן יהיה לגזור על הנאשם הוא כפל העונש הקבוע לאותה עבירה או 10 שנות מאסר (הקל מביניהם). בהקשר זה יצוין, כי מניע גזעני ניתן לייחס רק לעבירות שהעונש המירבי בגינן אינו עולה על 10 שנות מאסר.  

בנוסף, במקרים החמורים יותר שכללו בין השאר, אירועי לינץ', ירי לעבר שוטרים או אזרחים, פגיעה בתשתיות ובשירותים חיוניים, השלכות בקבוקי תבערה לעבר כוחות הביטחון או אזרחים ועוד, הוחלט לייחס לנאשמים עבירות מכוח חוק המאבק בטרור. חוק המאבק בטרור קובע אף הוא עונש מקסימלי בדמות כפל העונש הקבוע לאותה עבירה, אך לא יותר מ-25 שנים. כן קובע החוק החמרת ענישה ביחס לעבירות שעונשן מאסר חובה, וענישה מחמירה גם כלפי קושרי הקשר והמסייעים, כלפי מי שמבצע מעשה טרור המוני ועוד.

בתקופה האמורה הוגשו כתבי אישום הנוגעים ל-108 אירועים נגד 239 נאשמים בעבירות בנסיבות המחמירות של מעשה טרור או מניע גזעני, 85% מהם ממוצא ערבי ו-15% ממוצא יהודי. חמישית מהנאשמים היו קטינים.

עד כה, בכ-80 תיקים שהוגשו בכל רחבי הארץ, שבהם הסתיימו ההליכים המשפטיים, נגזרו על הנאשמים מאסרים בפועל לתקופות משתנות, בהתאם לחומרת העבירות. בחלק מהמקרים אף הגישה הפרקליטות ערעורים לבית המשפט העליון על קולת העונש, ואלה התקבלו והובילו להחמרת הענישה.