אהבה חיפאית • חיפאים, אל תתנו לרעל להרוס את העיר המיוחדת שלנו

גל של שנאה שוטף את חיפה, גל עיוור של גזענות, חשד באחר ופחד. חזרנו מאה שנה אחורה – ברגע אחד.

"חבר'ה, אתם לא מבינים מה הולך פה על הבוקר! אני מסתובב פה לראות… מה עשינו להם אתמול! ותתפלאו, אבל רוב הרכבים ששברנו אתמול ללא אנשים בפנים, היו כן של ערבים, חברים (צחוק) והעובדים שניקו פה הבוקר, גם ערבים, ואלה שהולכים לסבול פה הלילה – גם ערבים. אנחנו צריכים היום, מעשר בבוקר, אחת עשרה לפני הצהריים, להתחיל להפחיד אותם, שייכנסו לבתים שלהם ולא יצאו. כבר בשעה הזאתי ולא כשהם מסיימים עבודה ואומרים יאללה כבר סיימנו את היום שלנו".

הוואטסאפ הזה שקראתם עכשיו, הועבר ביום חמישי בבוקר (13/5/21), מופץ כאש בשדה קוצים, וכך המשכנו ללילה שני של בלהות בעיר חיפה. אני מניח שהיו עוד הודעות רבות מהסוג הזה, ובשפות שונות.

גל של שנאה שוטף את חיפה, גל עיוור של גזענות, חשד באחר ופחד. חזרנו מאה שנה אחורה – ברגע אחד.

האינסטינקט הראשוני של האדם הוא השימוש בכוח. האינסטינקט השני הוא כנראה ההישרדות. אחר כך מגיעה האינטליגנציה. אם האירועים שחווה חיפה לאחרונה הם פשע או היעדר שפיות, על כך תכריע הפסיכולוגיה, אך הניצול הפוליטי הציני אשר מצלק את הנפש החיפאית, הוא שהכעיס אותי יותר מכל.

אלימות חיצונית שמחלחלת פנימה

ההיסטוריה מראה, שוב ושוב, שבכל מצב של אלימות חיצונית, היא גם זולגת פנימה, אם זה במצב של מלחמות בין מדינות, או במצב של שכונות בהן הפשע משתולל ונכנס אל תוך הבתים. שלטון חוק וכל שלטון אחר מודעים היטב לעובדה זו, ועל כן מטרת השליט ההוגן היא להימנע ממלחמות ככל שניתן, וכשכבר יוצאים למלחמה, המטרה היא שתהיה קצרה ככל האפשר, בטרם תזלוג האלימות אל תוך ארצו בממדים שיסכנו את שלטונו.

לעיתים ייצור שליט מצב מסוכן של אנרכיה, כדי להביא למצב חירום, בו הוא יוכל לשמר ולבסס את שלטונו.

בחיפה ראינו שלושה סוגי מחאות והתאגדויות: המחאה שבאה להביע תסכול מהמצב – מחאה פסיבית יותר. המחאה האקטיבית – האלימה והאגרסיבית, ולמולן – הקהל החיפאי שמחפש בריחה מהמצב הרעוע והמסוכן אליו נקלעה עיר מיוחדת זו.

מעורבות רגשית של תושבי חיפה

המעורבות הרגשית ההולכת וגוברת של תושבי עירי היפה, ומספר התקריות האלימות ההולך וגדל, יוצרים שתי קבוצות עיקריות: האחת – חיפאיות וחיפאים שנרתמים והולכים אחר מנהיג זה או אחר, שמוביל אותם כקבוצה דרך האירועים, כאשר לעתים הקבוצה הופכת להמון טעון רגשית, והשנייה – קבוצות מפוחדות שמתאגדות כדי לחפש דרכי יציאה מהמשבר המסוכן. הקבוצה הראשונה גורמת לאיבוד ה'אני' לטובת אג'נדת ההמון המשולהב, ואילו השנייה מנסה להביע את ה'אני' ולהגביר את תרומתו לפתרון המצב.

הפתרון למשבר החיפאי מגיע בצורת תשומת לב. בהיעדר מנהיגות, נצטרך אנחנו להפוך למנהיגים, כל אחת ואחד מאתנו. תשומת לב לאני שבתוכנו ובתוך כל אחד ואחת מהסובבים אותנו.

מה שמייחד את חיפה, הוא שהיא אוסף של אינדיבידואלים של "אני" ו"את". אנחנו לא קבוצה, אלא כל אחד מאתנו הוא אדם בקבוצה, עם יכולת חשיבה משל עצמו. אנחנו לא "המון", אנחנו תושבים המנהלים כאן את חיינו אנו.

ה-DNA החיפאי

בואו נעצור קודם כל את עצמינו ונחשוב. השלטון הפוליטי במדינה שלנו במשבר וגם הבחירות החמישיות לא יצילו אותו בדרך בה הוא פועל. השימוש בפסיכולוגיה של ההמונים למטרות שליטה בעם המאוד מיוחד הזה לא עובדת, וכל תרגיל, אלים ומלוכלך ככל שיהיה, לא יהפוך את היופי הפנימי שלנו לקהל מאמינים עיוור שהעלה לשלטון אנשים כמו יוזף סטלין ומאו צה טונג. אנחנו לא מוצר מלאכותי, אנחנו, החיפאים, אנשים בשר ודם עם יכולת חשיבה עצמאית, חמה, אוהבת, אינטליגנטית ומתפתחת.
ה-DNA החיפאי חזק יותר מהתרגיל הפוליטי שמנסה להרעיל את החשיבה שלנו.

ואכן, אנחנו ושכמותנו מאיימים על הפוליטיקה הרקובה, בזכות דבר אחד: אנחנו אנשים אמיתיים.
תהיו אתם, תאהבו, תחבקו וחיפה תחזיר, לא רק אהבה, אלא גם עתיד מבטיח לדורות הבאים שילכו בעקבותינו.

אוהב את עירי ואוהב אתכם.