(חי פה עם חיים משותפים) – כנס "שוברים חומות", שהתקיים אמש (ב' 21/11/22) באוניברסיטת חיפה, דן באירועים הקשים ובמהומות שהתחוללו בערים המעורבות, בהן חיפה, במהלך מבצע "שומר החומות" בחודש מאי 2021. בכנס הוצג מחקר מקיף שניהלה ד"ר רולי רוזן מאוניברסיטת חיפה, במטרה להבין מהם הגורמים להתפרצות האירועים ומה הן הסיבות שאפשרו את החרפתם, וכן הוצגו המלצות לפעולות שעשויות למנוע את הישנותם בעתיד.
מתחים לאומיים ומעמדיים וניהול עירוני כושל גרמו להחרפה והקצנה באירועי מאי 2021 בערים המעורבות. המסקנה: נדרשת היערכות והתכוננות מבעוד מועד.
בכנס עלתה השאלה כיצד תפסו התושבים את אירועי מאי שפרצו בערים המשותפות, ביניהן חיפה, בעקבות מבצע "שומר החומות" וכאמור, נשאלה השאלה מה ניתן לעשות כדי למנוע את הישנות אירועים כאלה. המשתתפים העלו נקודות חשובות שלתפיסתם גרמו לזליגת המתחים על רקע הקונפליקט הישראלי-פלסטיני לתוך הערים המעורבות. בין הדברים שעלו היה אי השוויון בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית בערים הללו, הפער החברתי-כלכלי, חוסר האמון במשטרה, בעיית הזהות ועוד.
ניהול עירוני כושל
אחת המסקנות הבולטות לגבי הטריגרים להסלמה, היתה הניהול העירוני הכושל וחוסר שיתוף הפעולה בין הגורמים ובין הגופים הרלוונטיים, שכן, בערים מעורבות אחרות, דוגמת לוד ונוף הגליל, לא פרצו אירועים כאלה, והסיבה לכך היא שראשי הערים הללו החליטו לסגור את עירם, בסיוע המשטרה, ובכך הצליחו למנוע כניסת גורמים קיצוניים מחוץ לעיר, דבר שלא נעשה בערים המשותפות בהן כן פרצו מהומות.
חיזוק החוסן העירוני
בכנס הציגה ד"ר רולי רוזן את המחקר שערכה ובו המלצות לקידום החוסן העירוני. בנוסף, התקיים פאנל אותו הנחה ד"ר קרן שרביט מהתכנית ללימודי שלום וניהול סכסוכים באוניברסיטת חיפה, בו השתתפו פרופ' ראסם ח'מאיסי מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה מאוניברסיטת חיפה, ד"ר אלכס אלטשולר מבית-הספר לעבודה סוציאלית ומומחה להיערכות למצבי קיצון מאוניברסיטת חיפה, שהירה שלבי, חברת מועצת העיר חיפה (כיהנה כסגנית ראשת העיר במהלך אירועי מאי), פרופ' רוני סטריאר מבית-הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה ומרכז תכנית ערים מעורבות במשרד הרווחה והביטחון החברתי.
סיפוריהם של תושבים, עובדי עירייה ופעילים
המחקר נעשה בשיתוף פעולה של עשרות מתושבי חיפה, עובדי עירייה ופעילים שונים בעיר ששיתפו את סיפוריהם כפי שחוו אותם במהלך אירועי מאי 2021 בעיר, והתבסס על ראיונות שקיימו סטודנטים מהקליניקה ליישוב סכסוכים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. שהרחיבו מאוד את הידע ומעגלי האינפורמציה סביב האירועים.
"ראש העיר טענה כי זהו תפקיד המשטרה"
חברת מועצת העיר, שהירה שלבי, שפעלה בשטח להרגעת הרוחות במהלך התקופה, סיפרה כי כבר מהיום הראשון בו פרצו המהומות בחיפה, פנתה אל ראש העיר בבקשה שתצא לשטח ותנסה לעשות משהו כדי למנוע הסלמה, אך ראש העיר השיבה לה כי אין זה תפקידה, אלא תפקיד המשטרה לעשות זאת. כך גם היה ביום השני, לדברי שלבי, עד שביום השלישי לאירועים, החליטה ראש העיר לשתף פעולה ולהקים חמ"ל יחד עם המשטרה.
"השוטרים הונחו לא לבצע ירי"
עוד אמרה שלבי, כי במהלך האירועים הונחו השוטרים שלא לבצע ירי, וכי היתה זו החלטה נכונה ונבונה, להבדיל ממה שהיה במהומות 2000, אז קיבלו השוטרים הנחיה לבצע ירי חי במפגינים, וכתוצאה מכך נהרגו אזרחים ערבים ישראלים. שלבי ציינה נקודה חשובה זו כדי לחדד את חשיבות הנושא, במיוחד לקראת הרכבת הממשלה הבאה.
פרופ' רוני סטריאר ציין כי באירועים לא היה קשר והידברות בין העובדים הסוציאליים הערבים ליהודים בשירותי הרווחה, על אף שלשירותי הרווחה העירוניים יש תפקיד מאוד חשוב בהפיכת העיר לכו שיש בה מרחב משותף.
◄יש להיערך ולתרגל אירועים כמו שהיו במאי, כמו שנערכים ומתרגלים לשעת חירום ברעידות אדמה ומלחמות • צפו
ד"ר רולי רוזן, עורכת המחקר:
"אני לא יודעת אם יש תשובה חד משמעית מה גרם לאירועי מאי. זה חלק מתהליך, אנחנו חלק מקונפליקט רחב שבא לידי ביטוי גם בחיפה. זה לא היה מאבק פנים חיפאי, זה היה חלק מהסכסוך הרחב יותר שהתפרץ גם בחיפה. התחברו גם המתחים הלאומיים וגם מתחים מעמדיים (חברתיים כלכליים) וזה עלה לפני השטח. יכול להיות שגם היו כוחות מאורגנים שניסו להבעיר את העיר, יש טענות כאלה, אבל לא היתה אפשרות לבדוק אותם".
"האנשים שהיו פעילים בשטח, בהם חברת המועצה שהירה שלבי, והאזרחים שפעלו להרגיע ולמנוע הסלמה, להם היה תפקיד מאוד חשוב, שלא כל כך דובר עליו, אבל אלה מנעו אסונות הרבה יותר כבדים שהיו יכולים להתרחש".
"המחקר התבסס על ראיונות עם 45 אנשים בעלי תפקידים מהעירייה וגם עם תושבים שהיו מעורבים. המסקנה החשובה היא שהאנשים שהיו פעילים בשטח, ביניהם חברת מועצת העיר שהירה שלבי, והאזרחים שהיו פעילים וניסו למנוע הסלמה, להם היה תפקיד מאוד חשוב, שלא כל כך דובר עליו, אבל אלה מנעו אסונות הרבה יותר כבדים שהיו יכולים להתרחש. המסקנה החשובה היא שיש לבנות מערך ולהתכונן מראש ולהיות מתואמים עם המשטרה ועם העירייה. יש להיערך ולתרגל כמו שנערכים ומתרגלים לשעת חירום ברעידות אדמה ומלחמות. אלו ההמלצות שאנחנו קוראים ליישמן".
◄שלבי: 'מה שמנע את ההסלמה באירועי מאי בחיפה, הוא התארגנות מקומית של קבוצת פעילים' • צפו
חברת מועצת העיר שהירה שלבי:
"אחד הדברים שגילינו במאורעות האחרונים הוא שמה שמנע את ההסלמה בחיפה היתה ההתארגנות המקומית של קבוצת פעילים ופעילות שהסתובבו במשך לילות ברחובות וניסו לעשות מספר דברים. למנע את האלימות המשטרתית ולנסות לשכנע את השוטרים לא להשתמש באלימות. להרחיק את המפגינים הצעירים ממוקדי החיכוך לכנס לשכונות ולארגן את התושבים. דבר שני ואחד הדברים שעשו בחיפה זה כשהנהגת העיר החליטה לצאת לשטח והקימה חדר חירום ושיתפה פעולה עם המשטרה ועם אנשים שפעלו ברחוב. ברגע שראש העיר לקחה פיקוד ומנהיגות המשטרה התחילה לעבוד עמו שצריך.
"כאילו הגיעו לזירת מלחמה"
"כוחות המשטרה שהגיעו לחיפה ביום החמישי למהומות, כאילו שהגיעו לזירת מלחמה. אני הסתובבתי בעיר וראיתי אוטובוסים, חשבתי שמדובר במפגינים קיצוניים שהגיעו לעיר, אבל אלה היו בעצם שוטרים שהגיעו בהמוניהם. ראש העיר יכולה להחליט איך העיר שלה תיראה במאורעות כאלה. שתי נקודות חשובות הן שבערים כמו רמלה ונוף הגליל, שהחליטו שהם סוגרים את שערי העיר, לא נכנסו גורמים קיצוניים, לא יהודים ולא ערבים, וככה הם היו שקטות. מה שאני מציעה, שמה שעשינו באירועים יהיה מאורגן מראש – שנדכ מי הקבוצה שתהיה בשטח כדי להרגיע את הרוחות, מי יעבוד מול ראש העיר והמשטרה, כי צריך להבין, ברגע שיש הפגנה או שיש מתח פוליטי, מתח בירושלים או מלחמה, זה יכול להשפיע על חיפה וצריך לפעול בצורה נכונה".
◄פרופ' ח'מאיסי: 'התחברו מתחים לאומיים וגם מתחים מעמדיים' • צפו
פרופ' ראסם ח'מאיסי, החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה:
"האירועים שהתרחשו בחיפה, כמו בשאר הערים המעורבות בישראל, הם תוצאה של נסיבות עירוניות קיימות – פערים חברתיים כלכליים שקיימים בתוך העיר, חוסר אופק לצעירים שמושפעים מהתקשורת, ממה שקורה במרחב הלאומי פלסטיני ישראלי. הם חשים אותו בתוך פנים העיר, זו תוצאה של הניהול העירוני הכושל של ערים שבהן לא ניתנת תשומת לב לאותה אוכלוסייה. הדבר הזה גורם לאוכלוסייה הערבית להיות מופלית לרעה ברמה הלאומית וברמה העירונית. בנושא סוגיית האגרסיביות של גורמי חוץ שבאו וליבו את המצב, אני חושב שניתן למנוע אירועים כאלה ע"י היערכות, כי הנסיבות של אירועים אלה לא נעלמו, יש להפיק לקחים ולהיערך. ההיערכות צריכה להיות בהקמת מטה שיכול לדבר על הסוגיות האלה, צריכה להיות היערכות המשטרה ומשילות עירונית. לנסות לנהל מדיניות שמאפשרת יצירת הזדמנויות ומרחבי הזדמנויות לאוכלוסייה וחינוך פנים מול פנים ולא גב אל גב".
◄ פרופ' סטריאר: 'לשירותים העירוניים יש תפקיד מאוד חשוב בהפיכת העיר למרחב משותף' • צפו
פרופ' רוני סטריאר, בית-הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת חיפה, ומרכז תכנית ערים מעורבות במשרד הרווחה והביטחון החברתי:
"אני מביא מחקר שנערך כבר 8 שנים שעוסק בניהול שירותי הרווחה בערים המעורבות ובכלל, ועוסק בתפקידם של השירותים העירוניים. לשירותים העירוניים יש תפקיד מאוד חשוב בלהפוך את העיר לעיר שיש בה מרחב משותף. אני חושב שזה אחד מהכוחות החשובים שיכולים לבלום התדרדרות, ואחת מהמסקנות שלנו היא שצריך להיות פורום קבוע שעוסק בשאלות האלה, גם בשגרה וגם בחירום. אני צופה שעוד יהיו אירועים כאלה, בגלל שאנחנו לא חיים בבועה, יש עדיין קונפליקט מתמשך שהוא אלים, ויש בו עליות וירידות, והערים הללו הן מרכזים שהקונפליקט זולג לתוכם ומאוד חשוב שהמנהיגות המקומית והעירונית ואנשי מקצוע בעיר, הארגונים החברתיים (בתי ספר, לשכות רווחה, בתי חולים) יתגייסו להכיל את הקשיים שיש לחיים המשותפים לאור האירועים האלימים שמתרחשים בחוץ וזולגים לתוך הערים המעורבות".
הכנס הזה שבא בעקבות מחקר מוטה, עקום וחד צדדי ואיך אפשר אחרת מכיוון שנוהל על ידי גורמים פוליטיים ועמותות שמאל קיצוני של הקרן החדשה נוסח שתי"ל שהיו מעורבות במחקר ובכתיבתו כך שיתאים לנרטיבים הפוליטים הקבועים ותוך התעלמות בוטה – מחיקון היסטורי ועובדתי, של כל מה שלא מתיישב ומתאים לנרטיב וגימוד האלימות הקשה בהפגנות הערביות במושבה, בעיר התחתית ובהדר ואף נסיונות טרור ממש כמו ניפוצי שמשות במסעדות ברחוב יפו, נסיון הצתת בניין שלם בחניון שלו בשכונת ויז'ניץ ועוד.
כדי למסמר את המסמך כ"עובדתי" מנהלים כנס מגמתי, גם בו מסמנים את המטרות ואז מסביב מייפים מטייחים ממדרים ומעצבים את השיח כדי שיוביל לאותן מטרות. כך למשל ההתייחסות לגורמי ההסתה החיצוניים ש"הגיעו לערים מעורבות" מתעלם מגורמי ההסתה הקבועים במטות המפלגות הערביות המתחרים ביניהם מי תסית ותקצין יותר ואין זה סוד, רואים את זה בשיח שלהן במערכות הבחירות. המטה של חד"ש היה גורם מתסיס שמייצר הפגנות אלימות, אנטי-ישראליות באופן קבוע ורק הכותרות מתחלפות. הנפת דגלי האויב, סיסמאות בגנות המדינה / צה"ל / ואף גזענות כלפי יהודים לא יכולים להיות ממוסגרים בתור 'פעילות נגד חוסר שוויון' או 'התמרמרות על מצב כלכלי'. זה פשוט מעוות, שקרי ומסולף.
תוך מחיקה והסתרת האמת (פשוט לא מראיינים יהודים שפחדו לצאת מהבתים כולל בחיפה בקרית אליעזר…) מתנהל בדוחות האלו הגימוד הקבוע של האינתיפדה הערבית היזומה והסתרת מכבש ההסתה שמייצר ארועים כאלו – מתוך שיח אלים מקצין ואנטי-ישראלי בחברה הערבית בתוך ישראל ובהובלה ומימון של גורמי הסתה זרים כולל כספי מדינות זרות ובשיתוף פעולה מלא של הפוליטיקה הקיצונית כולל תופעות של שיתוף פעולה עם חיזבאללה לריגול ועידוד, אלו לא תוצאות כלכליות ואפילו לא של מבצע זה או אחר כמו 'שובר חומות' שבעצמם באים אחרי גלי טרור בלתי אפשריים נגד יהודים להם אף דו"ח לא מתייחס, כאילו ליהודים רק מגיע לשתוק ולא להגיב לשום טרור ופרובוקציות נגדם… הם תמיד הצד החזק והערבים תמיד הצד המסכן והנרדף. טוב, בטח – ספרו את זה לעשרות היהודים שנרצחו בחודשים האחרונים בטרור הערבי.
ישנם אנשים שמיחסים את הגורמים לפרעות 2021 הפערים החברתים והכלכלים וזאת סיבה מגוחכת הציבור הערבי הוא ציבורי בכייני אף כולם חיים בשלום ומקבלים ביטוח לאומי וכל הזכויות שמגיעים להם מצד שני הם מתבכיינים ואומרים אנחנו מקופחים דיי לצביעות
חיפה עיר דו קיום ייחודית
במקום מוכה גזענות ופשיזם חשוב לשמר את המרקם הנפלא הזה
לא להיגרר אחרי עדר בהמתי קיצוני ששולט במדינה
כנס עם כותרת עדינה כמו "שהאירועים לא ישנו" שבעצם אומרת "יהודים חמודי, מה עליכם לעשות הפעם כדי ששכניכם לא ישברו לכם את הפרצוף שוב",
ועם מסקנות בשקל דוגמת "הערבים עצובים ומרגישים חוסר שוויון".
בוא,
יהודים לא מקבלים יותר מערבים בעיר הזאת ובנושאים מסויימים אפילו פחות,
אז גם מדובר בשקר נאלח וגם שוב, כמו תמיד, אנחנו נתבקשים לשבת לשיחה כאילו העם הוא תנועת נוער ולחשוב מה *עלינו* לעשות כדי שיפסיקו לטבוח בנו.
ורק שאלה,
כשאתה אומר "במקום מוכה גזענות ופשיזם" לאן בדיוק אתה מתכוון?
למדינה הדמוקרטית שלך שנותנת לטרוריסטים תקנים ומימון תואר באוניברסיטה כדי שיוכלו גם להרוג אותך וגם להתנשא עליך?
טול בית חרושת של קורות מבין עיניך ידידי, אין לך שדה ראייה.