ממה נובע לחץ, כיצד להתמודד עם מצבי חירום, איך נכון לסייע לילדים להתמודד? וגם, כלים פרקטיים לשיפור החוסן הנפשי | ראיון עם כרמית סלע, עו"ס קלינית בעמותת 'אנוש'
עו"ס קלינית כרמית סלע, עובדת בעמותת 'אנוש' כשני עשורים ואחראית על תחום החוסן הנפשי. סלע היא דוקטורנטית באוניברסיטת חיפה, מתמחה במצבי חירום ומשבר ובתחום בריאות הנפש, בשירות המילואים היא עומדת בראש חוליית חוסן ארצי במערך הנפגעים של צה"ל.
איך מומלץ להתמודד עם מצבי חירום?
"באופן כללי, חירום מעלה חרדה גדולה מאוד, גם אצל מבוגרים וגם אצל ילדים, וכך נוצרת תחושה של חשש ונטייה להסתגרות. הרבה פעמים מבוגרים לא מדברים על זה עם ילדים ובני נוער. אנחנו נוטים לטמון את הראש באדמה. כדאי לדבר על זה, כי חייבים להיערך למצב הזה. בדרך כלל, אנחנו מעדיפים לחזק מידע שמגביר הכחשה ולומר 'לי זה לא יקרה'.
בחיפה, כשיש לנו את המורכבות שלנו כעיר מעורבת, חשוב לדבר באופן כמה שיותר נכון על מצב החירום ולהיערך אליו. כשאנו נערכים לחירום נוצרת אצלנו תחושה של מסוגלות מול מצב החירום, אנו יודעים מתמודדים איתו מהר וטוב יותר".
איך נכון להגיב כשנמצאים בלחץ?
"בטווח המיידי, במצב לא שגרתי, כל אדם חווה תגובות רגשיות וגופניות חזקות, וזה בסדר וטבעי ולרוב ייחלש עם הזמן. הרבה פעמים אנשים מאוד נלחצים, אז חשוב קודם להבין שכל תגובה "לא נורמלית" היא טבעית וחשוב, ב-48 השעות הראשונות, להיערך לכך, להכיל ולהבין שזה ממש בסדר, להבין ש"אני בסדר". לחץ נובע ממצב שבו אנחנו מרגישים שהדרישות גבוהות הרבה יותר מהמשאבים ומהיכולות הזמינים לנו, לכן חשוב שנאזן את המאזניים ונתכונן לתוך המצב הזה".
מה בדרך כלל יוצר מצוקה או טראומה?
"מצוקה וטראומה נוצרות במצב של איום קיצוני הישרדותי, יחד עם תחושה של חוסר אונים. את האיום אנחנו לא יכולים למנוע, אבל את תחושת חוסר האונים כן. לכן חשוב שנתפעל את הכל כמה שיותר נכון בתוך המצב".
ואיך אפשר להתמודד איתן?
"תגובות פחד ולחץ הן תגובות נורמליות וטבעיות לגמרי. חשוב להזכיר שלכל אדם יש יכולת התמודדות וכל אחד מתמודד עם קשיים באופן שונה. הרבה פעמים נורא מלחיץ אותנו שיש מסביב אנשים שהם "סופרמנים" אבל האמת היא שאנחנו לא חייבים להיות סופרמן. חשוב לזהות דמות קרובה ולשתף אותה בקשיים ובחרדות. אנחנו יודעים ששיתוף מסייע מאוד, אך אם אני מזהה שהתחושות והסימפטומים של מצוקה נמשכים, אז חשוב לזכור שמותר ורצוי לבקש עזרה נפשית ראשונית".
אילו כלים עוזרים בהתמודדות עם מצב חירום ולחץ?
"קודם כל, לעצור ולספור שש נשימות עמוקות. נושא חשוב הוא מעגל ההשפעה – לחלק את הדברים לאלו שאני לא יכולה לשלוט בהם ושם לשחרר, ולאלו שאני כן יכולה לשלוט בהם.
רוב האנשים מתעצבנים ונאבקים בדברים שהם לא יכולים לשלוט בהם. בשחייה בים, בסחף, אם נאבקים בזרם – טובעים, כשבעצם צריך לזרום, לשחרר ולהגיע לחוף. אני לא יכולה לשלוט על המצב ועל מה שיקרה הלאה, אני כן יכולה לשלוט על דברים שעושים לי טוב ונעים, אני יכולה לשלוט על המרחב המוגן שלי. אני יכולה לשלוט על כך שבמצב של אי שפיות אני אצור לעצמי אי של שפיות. לדוגמה, אני אתנהג עם השכנים שלי בחיפה באופן נעים, אני אחזק את הקשר איתם.
חשוב לנסות להימנע מהצפה רגשית. היום, בעולם הווירטואלי, יש לנו דברים טובים ונפלאים, אבל מצד שני, יש גם כמויות מידע בוואטסאפ, ברשתות החברתיות, בחדשות ולפעמים גם פייקניוז, שמציפים מאוד. כדאי להשתדל לצרוך פחות מידע בכל המדיות, להחליט שמתעדכנים רקאחת לכמה זמן. לנסות לצרוך תכנים שמתאימים לכל אחד באופן אישי, של הומור וחשיבה חיובית, כלומר להתמקד בדברים שתמיד עושים לנו רק טוב ומקלים על התמודדות בזמן לחץ.
מומלץ לנקוט בפעילות ובעשייה – זה יגרום להפחתת חוסר אונים, להגברת תחושה של שליטה. למשל, לעשות פעילות גופנית ולהאזין למוזיקה. כלומר, לחזק את הדברים ששומרים על החוסן הנפשי. חשוב גם לעודד את הילדים לנקוט באיזושהי פעילות ולגרום להם לתחושת מסוגלות ושיתוף ולתת להם תחושה שהם חלק מהעשייה".
התמודדות עם מצבי לחץ וחרדה:
אם לא מצליחים להפחית את הלחץ והחרדה, מה ניתן לעשות?
"אם קורה אירוע חירום, התגובות הן בדרך כלל רגשיות ומגוונות – הלם, כעס, חרדה, בכי, ניתוק וחוסר אונים. חשוב לדעת שזה דבר טבעי. אם כל הסימפטומים והתחושות האלה ממשיכים ומחמירים, מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע. יש היום מוקדי חוסן גם בקופות החולים וגם מוקדי חוסן אחרים שנותנים עזרה ממוקדת ויעילה. חשוב לא להתבייש לקבל עזרה, נהפוך הוא – כשאי מאוד לבקש.
ברגע שהאנשים שפונים אלינו רואים שכולנו מחוזקים, גם הם מרגישים זאת כשהם מקבלים סיוע, הרבה אנשים נעזרו בנו ומעידים על כך.
אני מאחלת לכולנו שימים טובים ושקטים יגיעו במהרה. חשוב להישמע להנחיות פיקוד העורף, ובנוסף, כמו שחשוב ללמוד עזרה רפואית ראשונית, חשוב שכל אחד ילמד עזרה נפשית ראשונית".
יפה כרמית סלע. שבוע טוב