הנדון: שיתוף הציבור
מתוך אתר עיריית חיפה בנושא שיתוף הציבור בפרויקט הכרמליטים
"..תקוותנו היא שניסיון זה יסייע ליצירת דפוסים מתמשכים למעורבות הציבור בתכנון עירוני ולהתפתחותו של דיאלוג בונה בין הרשויות לאזרח. דיאלוג כזה יאפשר לציבור להשמיע קולו בשיח התכנוני , ולמקבלי ההחלטות לשמוע בעוד מועד את הדעות הללו, על מנת לעצב ולבצע מדיניות המוסכמת על חלקים גדולים ככל האפשר של הציבור.."
אחת הטענות המרכזיות של המתנגדים לתוכניות הבניה היא שלא מתקיים הליך מסודר של "שיתוף הציבור".
אני מבקש לפתוח לדיון את הנושא והמושג. ושהמוגדר בדיון זה והתייחסות הגולשים תוכל לשמש כבסיס
להתייחסות ופעילות גם על ידי עירייה חיפה (ולאחר מכן גם שתיישם…).
הבעיה אינה רק של רמת שאול והכרמל הצרפתי. אלא של כלל השכונות בחיפה (ובארץ בכלל).
שיתוף הציבור, מה זה: בצורה הכי פשטנית כשמו כן הוא. לשתף את ציבור התושבים בתהליכי קבלת ההחלטות.
זכות הביצוע היא פעולה ריבונית וחוקית של הרשות. אך גם לתושבים צריכה להיות זכות לאמירה
על הנושאים המשפיעים על החיים (מעבר להצבעה "אחת ל-4 שנים").
על הרעיון של שיתוף הציבור כולם (כמעט) מסכימים. השאלה הגדולה איך מבצעים זאת בדיוק.
איך פורטים את המושג, לכדי ביצוע מעשי.
להלן בתמצית :
א. בעת פעילות שוטפת: הממשק צריך להיות מול ועדים נבחרים.
כל כניסה בוחרת נציג מייצג. כל בלוק ומספר כניסות בוחרות להם נציג.
נציגי בלוקים ואו מספר כניסות מתכנסים לידי גוף שיקרא ועד שכונה או ועד רובע.
ממנו ינהלו את הממשק מול העירייה.
ב. בעת הכנת תוכניות בניה ופיתוח גדולות לאזור
(ה"אזור" יוגדר תמיד זה שבתוכו מתבצעת התוכנית והגובלים הישירים המושפעים).
פרסום מקדים בעיתונות ובאינטרנט (צריך לשדרג את אתר העירייה לערוץ תקשורת ומידע יעיל יותר מול התושבים).
קיום פגישה עם ועד השכונה/רובע.
העברת מסרים דרך הועדים ובאמצעות "דיוור ישיר" לכלל התושבים
(בנוסח מוסכם עירייה ועדים. בהקשר זה יש להקים מאגר נתונים של כתובות וטלפונים של תושבי השכונה).
קיום מפגשי ציבור מקדימים (לפני התוכנית!) להצגת הנושא.
קיום משאל דעת תושבים רחב ומקיף לפי הצורך.
ישום בעירייה: בעירייה צריך להיות גורם (ממונה בתפקיד) אחראי על ממשק "קשרי תושבים" שיעסוק כל הזמן בהעברת מסרים נתונים וידיעות (ומעת לעת יזמין ראש העיר את הנציגות הנבחרת לדיווח שוטף ושמיעת בעיות ורצונות) רק באמצעות שקיפות אפשר ליצור שותפות.
דרך אגב ראשי הקבוצות והועדים יעסקו לא רק בנושא פיתוח אלא גם כמענה לעיתות חרום ומקרי אסון.
וצריך יהיה להגדיר תקנון ומסגרת פורמאלית ומחייבת לנוהל העבודה והיישום של "שיתוף הציבור".
אחד הנושאים החשובים בכל התהליך הוא שקיפות ונגישות למידע.
היום פורסמה ידיעה (כאן באתר ) viewtopic.php?f=10&t=4882" onclick="window.open(this.href);return false;
שאם אכן נכונה ותתממש אזי היא בהחלט מעודדת ובכיוון הנכון.
http://www.themarker.com/tmc/article.jh … 09_1178692" onclick="window.open(this.href);return false;
ועל מנת להכיר יותר את נושא "שיתוף הציבור" וביצוע תגובות מבוססות ידע
ולהרחיב את הדעת והיריעה מומלץ לקרוא יותר על הנושא בקישורים נבחרים הבאים:
* עיריית חיפה שיתוף הציבור . פרויקט כרמליטים.
http://www.haifa.muni.il/Haifa/Pages/Tahalich.aspx" onclick="window.open(this.href);return false;
* עיריית תל אביב הליך שיתוף הציבור
http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/Strat … /Index.asp" onclick="window.open(this.href);return false;
* החברה להגנת הטבע
http://www.teva.org.il/?CategoryID=716&ArticleID=165" onclick="window.open(this.href);return false;
* מצגת שיתוף הציבור בתכנון . פרופ' ארזה צ'רצ'מן
http://www.slideshare.net/jonathan.heyman/ss-319315" onclick="window.open(this.href);return false;
* חברה אזרחית שיתוף והשתתפות הציבור . מאת מיטל להבי
http://www.meitallehavi.com/_Uploads/db … rticle.pdf" onclick="window.open(this.href);return false;
* שיתוף הציבור בתהליך המנהלי . מאת איל בנבנישתי וגיא שגיא
http://www.tau.ac.il/law/members/benven … hering.doc" onclick="window.open(this.href);return false;
יש כמובן עוד מקורות מידע לנושא אבל כנקודת פתיחה לדיון נראה לי מספק.
להתייחסותכם .
אלי ולכל התוהים:
יונה יהב ופקידי עיריית חיפה "יקחו החלטה אסטרטגית" לקיים תהליך (אמיתי ) של שיתוף הציבור רק אם:
יראו שעומד מולם כוח נחוש וגדול של תושבים (באמצעות ועדי פעולה ונציגי ארגונים בלתי תלויים).
ושיבינו את הרווח (עבורם) הגלום בשמיעת התושבים. פחות מאבקים כוחניים. פחות התבזות ויותר פיתוח שפוי לעיר הזאת.
אפשר להפוך את הסיסמא "שיתוף הציבור" למשהוא מעשי.
העיריה צריכה לקחת קודם כל החלטה אסטרטגית שהיא באמת רוצה לשתף את צבור האזרחים בתהליכי הפיתוח של העיר ולא לעשות שמוש בכח הקיים בידה מעצם הבחירות הנערכות מדי 5 שנים – אכן ראש העיר והקואליציה שלו נבחרו באופן דמוקרטי והם פועלים באופן חוקי אך מטבע הדברים המנדט שניתן להם על ידי התושבים אינו טוטאלי. כאשר מתוכננים פרויקטים משמעותיים, בלתי הפיכים שיש להם השפעה עצומה על אוכלוסיות גדולות בעיר, ראש העיר צריך לרסן את הכח השלטוני והאוטומטי הקיים בידיו ולתת אפשרות אמיתית לתושבים לקחת חלק בהחלטת אלה. נכון, זה לא פשוט ולוקח יותר זמן מאשר להעביר בחטף אישורים בועדות המקומיות והמחוזיות, אבל האם זה לא יותר נכון? האם התוצאות לא תהיינה יותר טובות מהמצב הנוכחי? דרך אגב, , יונה יהב, גם פוליטית אתה תרויח מכך.
על מנת שעיריית חיפה תקיים את תהליך "שיתוף הציבור" צריך :
א. להקים גוף ציבורי שייצג את התושבים וירכז הנושא. פורום של ועדי השכונות בחיפה.
ב. לסכם באופן פורמלי את "נוהל שיתוף הציבור" בעיריית חיפה.b]
יצירת כוח תושבים ובניית מנגנון מסודר תוכל להבטיח שבתוכניות הבניה ובשאר הנושאים החשובים (כגון איכות סביבה, חינוך ועוד)
ישמע קול התושבים. ועמדתם וצרכיהם יכנסו למכלול השיקולים.
מתוך סיכום מסקנות צוות מאה הימים שהקים ראש העיר יונה יהב בראשת כהונתו ובעבר אפשר היה להגיע למסקנות באתר העירייה
לאחר שצוטטו המסקנות הן הוסרו מאתר העירייה ,
להלן המסקנות של צוות המומחים:
א' : אופן קביעת התכניות בהן ישותף הציבור
הציבור ישותף בתהליך התכנון עבור כל תכנית המקיימת לפחות אחד מהתנאים דלהלן :
1. התכנית המוצעת משפיעה על אזור גיאוגרפי גדול.
2. התכנית המוצעת משפיעה על מספר רב של תושבים.
3. התכנית המוצעת מעלה נושאים עירוניים חדשים שלא נדונו בעבר בציבור הרחב.
4. התכנית המוצעת מהווה שינוי מהותי לגבי המצב קיים.
5. התכנית המוצעת היא חלק ממדיניות חדשה, או יוצרת תקדים באזור/ שכונה/ עיר?
ב' : אסטרטגית שיתוף הציבור
האסטרטגיה תותאם לסוגי התכניות ,ותכלול שלושה אלמנטים עיקריים :
1. מתן מידע לציבור בשלב מוקדם
2. קבלת משוב מתועד מן התושבים
3. הנמקת ההחלטות בכתב ע"י הרשויות ופרסומן לציבור.
ג' : המידע לציבור
מידע זה יכלול:
1. הודעה ראשונית על כוונה להכנת התכנית, מטרותיה, אזור תחולתה וכו'.
2. הודעה לציבור כיצד, מתי והיכן יוכל להשתתף. הסברת כללי "המשחק" לתושבים.
3. הצגת התכנית בצורה מובנת לקהל בלתי מקצועי.
4. הודעה על מועד הדיונים בועדה המקומית. הדיונים בתכניות אלה יהיו פתוחים לציבור הרחב.
4. הודעה על מועד הדיון בועדה המחוזית ועל הפקדת התכנית תוך ציון מפורט של מיקומה בנוסח המובן לאזרח מן השורה, (לדוגמא – שם רחוב, רחובות גובלים וכינויו המקובל של האזור). הפרסום בדבר הפקדת התכנית יהיה רחב מזה המחויב על פי החוק.
אנשי העיריה חייבים להבין שהציבור לא מוכן יותר לחיות במציאות של פגיעות בלתי הפיכות באורחות חייו ובנוף. כל בר דעת מבין שצריך לבנות ולפתח, אבל לצערנו יש תחושה שלא שיקולי תכנון טהורים מנחים את התכנון, אלא מעורבים בכך גם חמדנות ותאוות בצע.
אנחנו רוצים תכנון שיענה על צרכי הפיתוח של העיר ועל איכות החיים של התושבים. האם טובת העיר אכן דורשת מגדלים תחת על עץ רענן? אני בטוחה שאפשר גם אחרת.
העיריה וראש העיר צריכים לשתף את הצבור בהחלטות שמשפיעות באופן מהותי על איכות החיים ולזמן ארוך. העיריה חייבת להפסיק להעמיד פנים ולעבוד על התושבים עם הסיסמא הריקה של "שתוף צבור". במקום לתחמן ולפעול בהתאם לאינטרסים של היזמים בלבד, יש לתת את המשקל הראוי, לדעות והצרכים של התושבים, אשר צריכים לחיות ,יום יום, עם התוצאות של פרויקטי בניה שלא נעשה בהם שיתוף צבור אמיתי.
עד היום "שיתוף הציבור" היה סיסמא. דיבורים ריקים מתוכן.
והבעיה שלא באמת התקיים שיתוף ציבורי. והתוצאה תוכניות בניה הזויות מבלי שלתושבים הייתה בכלל יכולת השפעה.
גם נושאים נוספים כגון בעיות תחבורה, חניות, אלימות ובטחון אישי לא מטופלים במעורבות התשובים.
אם רוצים שינוי , צריך להפסיק ו"לקטר". צריך לפעול. צריך להתארגן. רק ככה יקישבו לתושבים.
כל ועדי השכונות ופעילים חברתיים צריכים להרתם לקידום הרעיון.
רק על ידי קיום תהליך ומנגון אמיתי של שיתוף הציבור , דברים יכולים לזוז בעיר הזאת.
יש הרבה נושאים שנדרשים לטיפול בכל שכונה. אבל כרגע השחקן היחידי על המגרש זה עיריית חיפה וזה מצב שבו
למעשה כמעט ולא נשמע קול התושבים, ולא מביאים בחשבון את כל צרכי התושבים ואת דעתם על הנושאים שעומדים על הפרק.
השלב הראשון : צריך להתארגן ולהקים פורום של ועדי שכנות.
שלב שני: גיבוש המתווה ופגישה עם יונה יהב שבתקווה יוקם לאחר מכן גם מנגנון מסודר לטיפול בנושא בעיריית חיפה.
ואח"כ כניסה לישום. שיתוף ציבורי אמיתי.
שיתוף הציבור זה מעורבות התושבים
העירייה צריכה לעודד מעורבות כזאת. כולנו נרוויח מכך.
יש לקיים מנגנון מסודר בעידוד ובריכוז העירייה.
הרעיון הבסיסי של ריכוז נציגים ניברחים שמועדי בתים לכדי נציגות מול העירייה הוא רעיון נכון.
שיתוף הציבור צריך לעסוק בכל תחומי החיים בעיר הזאת: בנייה, תחבורה, חינוך, בטחון (ראינו מה קרה אתמול במתנ"ס ליאו בק) ועוד.
כוח התושבים הוא כוח חזק.
וכדאי שיונה יהב ירים את הכפפה.
וכדאי שועדי כל השכונות ירתמו וידחפו לביצוע הרעיון.
ge אתה צודק -100%.
במילה שיתוף ציבורי: בהחלט צריך להתייחס למכלול החיים בעיר.
גם לנושאי תחבורה, גם לנושאי זיהום אוויר, חינוך ועוד. ולא רק תוכניות בניה.
לדעתי המנגנון צריך להיות ע"י שותפות של נציגות נבחרת (כניסות->בתים->בלוקים->שכונה/רובע)
וקיום פקידות מרכזת מתאימה בעירייה.
כאשר הממשק ו-"זרימת המידע" (בקשות, הצעות, רעינות, ועוד) תעשה דו צדדית לשני הכיוונים.
כלומר גם מכיוון התושבים כלפי רשויות וגורמי חוץ (כגון אגד) וגם מכיוון הרשויות כלפי התושבים.
וכמובן קיום פרויקטים משותפים (כגון מחזור, הפרדת פסולת וכדומה).
עיריית חיפה חייבת להרים את הכפפה ולהתייחס לנושא ברצינות ולא ברמת כותרות וסיסמאות.
אני חזרתי מרחובות ושמעתי שנציגי אגד נפגשו לא עם עסקן מועדת תחבורה בעירייה אלא עם
נציגי השכונות השונות כדי להתאים את הקווים לזמני יציאת הרכבות, להוסיף ולשפר את הקווים.
ומה אצלנו? מתי אי פעם ישבו נציגי אגד עם תושבי חיפה לפני שהחליטו פה לבטל ולהאריך קווים!?
ואחרי שיש מאות תלונות על צפיפות, על שיטת החלפת הקווים עם 20 דקות לחכות בין קווים,
על קווים ארוכים של חצי שעה שעושים סיבובים בשכונות רבות במקום קווים מהירים וקצרים,
על העדר קווים שמגיעים לתחנות הרכבת ובזמן סביר – מה עם שיתוף ציבור אצלנו? האם הגיוני
שבגלל שבירושלים או רחובות יודעים ללחוץ ודורשים מאגד שיפור – תושבי חיפה יינזקו?!
הגיע זמן לייסד פורום שיתוף ציבור בנושאי תחבורה ציבורית בחיפה.
מוזר לי שמעולם לא ראו לנכון לקיים פורום כזה.
מוזר שביטלו קווים בלי לשאול את המשתמשים, ומי שמתכננים לנו מה ואיך נסע אלו מנכלים עם
רכבים פרטיים, שלא נוסעים באוטובוסים ומה שמעניין אותם זה רק שורת הרווח ואיך אפשר
"להתייעל" על חשבון הצרכנים השבויים שאין להם אלטרנטיבה!
לא יתכן שלתושבי חיפה אין שום say על משהו כל כך בסיסי, שמשפיע בצורה מהותית על העיר!
נושא שיתוף הציבור הוא אכן נושא חשוב, שראוי שיעלה על סדר היום הציבורי, ויפה שעה אחת קודם.
נבחרי הציבור צריכים לדעת שעברו הזמנים שבהם יכלו להתעלם מדעות התושבים. לא ייתכן שינחיתו עלינו חדשות לבקרים תוכניות שיהרסו את איכות חיינו ויהוו בכיה לדורות והרס המאפיינים הייחודיים של העיר.
להצטרפות לחצו כאן:
http://www.facebook.com/group.php?gid=101028579945863&v=wall&story_fbid=111692872212767#!/group.php?gid=101028579945863&v=info
שיתוף הציבור זה דבר הכרחי.
עברו שנות הפטרוניזים וההחלטות של השליט.
אנו חיים במאה ה-21 . גם לתושבים יש דיעה ורצון לקבוע את סביבתם.
וחובת העירייה לקיים תהליך אמיתי של שיתוף הציבור. לשמוע "מה-יש-לתושבים-להגיד".
זה נשמע פשוט. אבל מסתבר שלעיריית חיפה זה ממש בלתי אפשרי.
סיסמאות נותנים. הצהרות כותבים ובפועל שום דבר לא זז.
גם שממנים יועץ (עיין ערך א.ה) מסתבר שבא לעשות מעשה זימרי. הכל "עבודה בעיניים". אין אמון.
יונה : הגיע הזמן שתעמוד בהבטחות שלך. תראה שזה ישתלם יותר מכרישי הנד"לן.
כל ועדי השכונות חייבים לצאת בקריאה אחת צלולה וברורה. רוצים שיתוף ציבורי אמיתי.
חייבים לקיים מנגנון גמו שהוצע לעיל על מנת להוציא לפועל את ההכרזות.
לא מתקיים שום דיון ציבורי.לא היום לא בעבר. לא בנושא בנייה ולא בנושאי הריסה.
הדיאלוג היחידי שמתקיים הוא בין יונה יהב לעצמו – כל בוקר במראה.
מעורבות הציבור יכולה לתרום לקבלת החלטות נכונות ומתאימות לסביבה בה אנו חיים. אנשים שחיים ברמת שאול ומכירים על מדרכה וכל אשנב לים יכולים להעריך מה יכול להועיל לפיתוח הסביבה.
גם בנושא של בריחת צעירים ומוחות מהעיר – הדיונים ההכרחיים לא מתקיימים!
חייבים ליידע אותנו התושבים מתי מתכוונים לדון ובאיזה נושא על מנת שנדע להגיע מוכנים. הארנונה שאני משלמת היא גם כדי שתקראו לי כשאתם מקבלים החלטות כה חשובות על סביבת החיים שלי!
בכל הנוגע לשיתוף הציבור, עמדתה של הנהלת העיריה, וראש העיריה עצמו, פשוטה ופשטנית:
אין דבר כזה "שיתוף הציבור". נבחרנו ל-5 שנים, כדי לקבל החלטות, וליישם מדיניות שעליה התחייבנו.
נפעל כפי שאנחנו מבינים, ואם הציבור לא יהיה מרוצה, יחליפו אותנו בבחירות.
זה כל שיתוף הציבור, פעם ב-5 שנים.
זו שיטה שעברה מן העולם.
ראשית, ראש העיר התחייב לשיתוף הציבור, ומבצע מדייות אחרת מזו שהתחייב.
שנית, במשך 5 שנים יגרום נזק עצום ובלתי הפיך, וגם אם ניפטר ממנו,
לא ניפטר מה"מורשת" שישאיר לנו בשטח.
לכן אסור לחכות לבחירות, ולהאבק גם עכשיו, ומעכשיו.
שמואל גלבהרט, אדריכל ומתכנן ערים
יו"ר הירוקים של חיפה במועצת העיריה