"אין תקרות זכוכית ואין גבולות – ככה אני מגדלת את הבנות שלי" • ד"ר ח'תאם חוסין היא הרבה יותר מהשראה

איך היא עושה את זה? • כשתכירו את ד"ר חוסין, לא תאמינו שמדובר באישה אחת..

לרגל חודש האישה – ראיון מרתק עם ד"ר ח'תאם חוסין, מנהלת היחידה למניעת זיהומים ברמב"ם ומנהלת מערך הקורונה בשנתיים האחרונות, חכו, זה ממש לא הכל…

ד"ר ח'יתאם חוסין היא מנהלת היחידה למניעת זיהומים ברמב"ם, וכן מנהלת את מערך הקורונה בביה"ח בשנתיים האחרונות. היא נשואה לעורך דין ואם לשתי בנות, (12.5 ,10.5) ומתגוררת עם משפחתה בכרמיאל.

היא נולדה וגדלה בכפר ראמה בצפון, שם גם סיימה את לימודי התיכון. את לימודי הרפואה עשתה בבית הספר לרפואה בהדסה ירושלים, ומאז היא ממשיכה להתפתח ולהתמקצע בבית החולים רמב"ם בחיפה.

לאחר סיום לימודי הרפואה עשתה את הסטאז' ואת ההתמחות ברפואה פנימית ומחלות זיהומיות ברמב"ם. בשנת 2011 מונתה לרכז את תחום בקרת הזיהומים, וכיום היא מנהלת את היחידה למניעת זיהומים ברמב"ם.

במקביל המשיכה ד"ר חוסיין להתמקצע ועשתה התמחות במניעת זיהומים באירופה. מדובר בתוכנית של שנתיים, בסיומה הוענקה לה תעודת מומחית במניעת זיהומים מטעם האיגוד האירופאי למניעת זיהומים וכעת היא משמשת כיועצת חטיבת בתי החולים הממשלתיים של משרד הבריאות בנושא מניעת זיהומים. בנוסף, היא גם מרצה קלינית בכירה בפקולטה לרפואה של הטכניון.

מוצאת זמן להכול!

כל התפקידים הרבים הללו היו מנת חלקה של ד"ר חוסין עד שפרצה מגפת הקורונה בשנת 2020, אז התווסף לה תפקיד חדש, כשמונתה ע"י בית החולים לנהל את מערך הקורונה, שבתחילה היה מחלקה בלבד ולאחר מכן, עם פתיחת מחלקות נוספות, הפך למערך שלם המטפל בתחום הקורונה, אותו היא מנהלת, כאמור, במהלך השנתיים האחרונות, לצד מינויה כחברה בוועדה המייעצת של משרד הבריאות בנושא הקורונה.

יחד עם כל תפקידיה הרבים, שעבור מרבית האנשים נראים כמו עומס בלתי נתפס, מצאה ד"ר חוסין גם זמן להיות חלק מתוכנית "ענבר". תוכנית ענבר היא תוכנית עתודה ניהולית במערכת הבריאות שהינה מיזם משותף של משרד הבריאות וארגון מעוז, ונועדה לגבש את העתודה הניהולית הבכירה והמובילה במערכת הבריאות ומבוססת על כלל חלקיה: קופות חולים, בתי חולים, מטה ויחידות משרד הבריאות וצה”ל.

את התוכנית סיימה ד"ר חוסין לאחרונה והחלה להתמחות במנהל רפואי שאת חלקו היא לומדת בבית הספר למנהל באוניברסיטת ת"א, וחלקו האחר בתוך בית החולים, בהנהלה.

רופאה, אישה, אמא ופעילה חברתית

כל מה שנכתב עד כה, היה החלק המקצועי של ד"ר חוסין. כעת נכיר את האישה, האמא, הרעייה והפעילה חברתית, שמצליחה, בדרך פלאית ומעוררת השתאות, לשלב את כל אלה ביחד, ומוצאת (לא ברור איך) זמן להכול.

"הבנות שלי לומדות בכפר ראמה, במקום בו אני ואביהם גדלנו ולמדנו, זה היה לי מאוד חשוב שיגדלו במקום שאנחנו גדלנו", היא מספרת ומוסיפה: "אני גם פעילה מאוד ברמה החברתית מבחינת הסברה. עוד לפני הקורונה וגם במהלך הקורונה, אני עוסקת הרבה בהסברה בתוך החברה הערבית. אני משמשת כבר שנים כיו"ר ועד ההורים בבית הספר של הבנות שלי.

בתחילת הקורונה היה לי קשה וניסיתי להוריד פרופיל, אבל התעקשו שאקח את התפקיד, צוות בית הספר מאוד תמך בבנות שלי, במיוחד כשהיתה תקופה די לחוצה ועמוסה, בכל זאת המשכתי לשמש כיו"ר, במגבלות הקיימות".

"במקום בובות בחרתי ערכת רופא"

להיות רופאה היה חלום ילדות, או החלטה שהגיעה בבגרות?

"למרות שזה נישמע קלישאתי, אני זוכרת את עצמי שתמיד רציתי להיות רופאה. גם ההורים שלי מספרים שבמקום לקנות בובות, תמיד הייתי בוחרת שיקנו לי ערכת רופא. אני חושבת שבגיל 3 החלטתי שאני רוצה להיות רופאה, למרות שברור שלא ממש הבנתי את המשמעות של זה אז.

אבל ההחלטה שהתקבלה בהמשך היתה מושכלת, כשהבנתי את המשמעות העמוקה של להיות רופאה, ובמה זה כרוך, אישית, מקצועית, וגם מבחינת העומס וההקרבה. כך גם כשהחלטתי להגיע לבית חולים רמב"ם, לפתח ולבנות קריירה. עשיתי את הבחירה כי רציתי להיות בבית החולים הגדול ביותר בצפון, שבמסגרתו אפשר לתרום לקהילה ואפשר להתקדם מקצועית ואקדמית. כל הבחירות שלי לאורך כל הדרך היו בחירות מושכלות, לא מתוך רגש או בגלל תואר כזה או אחר. בסופו של דבר הבחירות שלי נעשו מאהבה למקצוע, תוך הבנה של מה נדרש ממני, ומוכנות לשלם את המחירים שיידרשו".

איך החלטת להתמחות דווקא במחלות זיהומיות?

"מאז שאני סטודנטית, כל נושא הזיהומים והמגפות משך אותי. גם בהמשך, כשעשיתי את ההתמחות ברפואה פנימית והתחלתי להתמקצע בתחום ולראות שגם בכירורגיה ואחרי ניתוחים הכול תמיד סובב סביב הזיהומים. בנוסף, תחום המחלות הזיהומיות פותח בפניך הכול.

"בורכתי"

תחום הרפואה הוא תובעני. איך את מצליחה לשלב בין קריירה מפוארת שדורשת כל כך הרבה לחיי משפחה?

"אומרים שמאחורי כל גבר מצליח יש אישה חזקה. אני חושבת שכל אישה מצליחה צריכה מישהו שיהיה לידה, שיתמוך, שידחוף אותה קדימה ויחזק אותה. אישה מצליחה צריכה לידה גבר שיחלוק איתה בנטל. אני מרגישה שבורכתי ולדעתי הדבר הכי טוב שקרה לי הוא שהכרתי את בעלי ושהתחתנו", היא אומרת.

"בעלי תמיד מחזק, תומך ודוחף, גם ברגעים שאני חושבת לעצור ולהסתפק במה שכבר השגתי, הוא נותן לי מוטיבציה להמשיך ולא לעצור. כך לדוגמה בעניין ההתמחות שעשיתי באירופה במניעת זיהומים, התלבטתי מאוד, הבנות היו יותר קטנות אז וחשבתי שזה לא הזמן המתאים. אבל הגישה שלו והשיחות איתו עודדו אותי כן ללכת על זה. הוא לקח את המושכות בטיפול בבנות ואמר לי שהוא יסתדר ושלא הגעתי לאן שהגעתי בשביל לעצור".

בן זוג שהוא שותף וחבר

"אותו הדבר היה כשהציעו לי להצטרף לתוכנית ענבר. זה היה גם בתקופת הקורונה, עם כל העומס, אי הוודאות והלחץ, ואמרתי שיהיה לי קשה. בעלי אמר לי שזה מסוג ההצעות שלא אומרים להן לא, הוא אמר לי: "אם הציעו לך, זה אומר שאת יכולה ואת תלכי על זה. את לא תעמדי בצד ותישארי מאחור, תנצלי את הפוטנציאל שלך". אני חושבת שהאמירות שלו והתמיכה שלו בצמתים האלה, בנוסף ליום יום שלנו יחד, בעיני הוא ממש גיבור. מה גם שבשנתיים האלה הקשות והעמוסות, הוא הפך להיות אבא ואמא ולקח את כל הבית עליו. הרבה פעמים הייתי מגיעה הביתה אחרי חצות, נכנסת ומיד יוצאת, או חוזרת וממשיכה לעבוד בטלפון, והכל התקבל בהבנה ובאהבה. הוא לקח על עצמו הכול. בן זוג שהוא השותף לדרך, שותף שמאמין בך וחבר טוב שלך זו ברכה ומתכון להצלחה.

האם לדעתך בתום לימודי הרפואה, לנשים יש יותר אתגרים מאשר לגברים?

"אני חושבת שאישה היא עדיין אמא והיא צריכה לעבוד יותר כדי להצליח ולהתקדם. ככה זה בכל התחומים, לא רק ברפואה. להיות אמא ולהמשיך בעבודה התובענית זה לא קל. אבל גם בתוך המערכת המציאות משתנה. יש היום יותר רופאות ואימהות מתמחות, אנחנו למדנו וגם המערכת למדה, שצריך להתאים את המערכת לצרכים של הנשים במובן מסוים, למרות שאין לנשים הנחות, שלא יובן לא נכון, הן עוברות את אותו המסלול בדיוק כמו הגברים".

"הספרים נכתבו מחדש"

אם את צריכה לסכם את השנתיים במערך הקורונה, יש איזו חוויה משמעותית עבורך במיוחד?

"זו תקופה של הרבה התבוננות ולמידה. פעם היתה תפיסה שהרופאים הם נציגים של אלוהים והם יודעים הכול, אבל זה כבר לא כך. הנה הגיע וירוס קטן שלא רואים בעין ולימד אותנו דברים שלא ידענו וכתב את הספרים מחדש. כל התצפיות שלנו והתחזיות שלנו לא ממש מתממשות. מבחינה אישית, לראות את הסבל ואת הסיפורים האנושיים שהיו… יש דברים שאקח איתי עד יומי האחרון. תמונות, קולות, דברים שאי אפשר לתרגם למילים. לא מעט סיפורים קשים, אבל גם שמחים.

"להודות על מה שיש"

כל החוויה הזאת משנה את ההסתכלות על החיים. מתחילים להעריך את הדברים הפשוטים שקודם התייחסנו אליהם כמובן מאליו. הנסיעות לבד בסגרים, לראות בעיניים איך וירוס קטן משתק את האנושות, זה מלמד אותך שאנחנו לא כאלה חזקים כמו שחשבנו, שאפילו דבר כזה קטן יכול להפיל אותנו. התקופה הזו לימדה אותנו מה זו ערבות הדדית, ושאנחנו לא יכולים לחיות לבד. למדנו שהמשפחה הגרעינית היא המהות של החיים. בשורה התחתונה, למדנו להעריך את האנשים סביבנו, להעריך את הדברים הקטנים ולהודות כל יום על מה שיש לנו.

באילו קשיים נתקלת בדרך לתואר הנחשק?

"לימודי רפואה הם דבר קשה ותובעני לכולם, זה מסלול קשה ושוחק עם הרבה אתגרים. כאישה את גם צריכה להוכיח שאת שווה לגברים ומסוגלת להצליח בדיוק כמוהם. גם להיות בת מיעוטים בסביבה שונה זה לא תמיד פשוט ולא פעם את צריכה להוכיח את עצמך ולהראות שאת שווה בין שווים".

לחלום, להחליט ולהשיג

את חושבת שיום אחד נגיע למצב שכולנו נרגיש שווים מגדרית וחברתית?

"אני מגדלת את הבנות שלי כך שיראו את העולם ללא תקרות זכוכית וללא חסמים וגבולות. אני מלמדת אותן שהן יכולות לחלום, להחליט ולהשיג. אני מאוד מקווה שכשהבנות שלי יהיו נשים צעירות ויתחילו את החיים המקצועיים שלהן יהיה להן יותר קל. אני מקווה ורוצה להאמין שזה יהיה כך".

עד כמה משמעותית בעינייך בחירת בן הזוג והשותף לחיים?

"אישה צריכה מישהו שיאמין בה כמו שהיא מאמינה בגבר ותומכת בו. אווירה שלילית בבית יכולה בקלות לעצור ולמנוע התפתחות והתקדמות. כשלאחד רע גם לשני רע, אין אפס. אני מאמינה שאם את מרגישה שהאדם שלידך לא תומך בך, אז הוא כנראה הוא לא הבן האדם הנכון בשבילך. לא כולן צריכות לפתח קריירה, אבל כן חשוב לבחור במישהו שעושה לך טוב ומאמין בך ושתחיו יחד באווירה תומכת ובכבוד הדדי.

תפקיד אחד שאין לו תחליף

מה המוטו שלך?

"לכל התפקידים בעולם יש תחליף, אבל לאמא אין תחליף. אני מאמינה, כאישה, עם כל התפקידים שלי וכל ההישגים שהגעתי אליהם בחיים, שתמיד יהיה לי תחליף, אבל לבנות שלי יש רק אמא אחת ולתפקיד של אמא אין תחליף. זה משהו שהוביל אותי כל החיים, כשהן צריכות אותי אני תמיד איתן, ועם כל המעמסה אני עושה הכול כדי להיות איתן ובשבילן.

יש מסר שתרצי להעביר לנשים?

"תאמיני בעצמך, בדרך שלך. אין תקרות מזכוכית, אין דבר כזה "לא יכולה". את צריכה לחשוב בגדול ולחלום בגדול כדי להגיע לדברים גדולים. כל עוד את חושבת בקטן וחולמת בקטן תגיעי לדברים קטנים.