תובע את רשות האוכלוסין וההגירה ועובדת בכירה בלשכת חיפה • "שחיתות, שקרים והרעת תנאים נגועה בשיקולים זרים"

בית משפט - בית הדין לעבודה (צילום: סמר עודה כרנתינג'י)

תביעה בסך 500,000 שקלים הוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, נגד משרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה ועובדת בכירה בחיפה.

התביעה הוגשה באמצעות משרד עו"ד מנחמי מקיבוץ אפיקים, בגין שחיתות, שקרים וסילופים אחרים. "מדובר בהתנהלות שערורייתית, רוויית פגמים מנהליים, נגועה בשיקולים זרים אשר בבסיסה כוחניות פוליטית שנועדה להעדיף מינוי מקורבים ברשות האוכלוסין" צוין בתביעה.

התובע התקבל למשרה המבוקשת

מכתב התביעה עולה כי התובע, התחיל את עבודתו ברשות האוכלוסין וההגירה בחודש פברואר 2011 במעברי גבול במסגרת חוזה העסקה מיוחד במשרת בקר גבול. בחודש ינואר 2014 הגיש את מועמדותו למכרז משרת רכז בכיר בלשכת חיפה. משרה שהינה בכפיפות למנהלת לשכת חיפה. התובע עבר את הבחינות וקיבל את הדירוג הגבוה ביותר וקיבל הודעה על קבלתו למשרה המבוקשת בינואר 2015.

הוצב בעמדה נחותה

בחודש אפריל 2015 התייצב התובע במקום עבודתו בלשכת חיפה ביחד עם 4 עובדים נוספים. עוד ביום הראשון לעבודתו החלה התעמרותה הגלויה של הנתבעת (עובדת בכירה) בתובע.
בין חמישה עובדים אשר נקלטו בלשכת חיפה, אמור היה להיערך סבב איוש עמדת המודיעין. המדובר בעמדה נחותה משמעותית משאר עמדות העבודה במשרד. באורך פלא, כבר ביומיים הראשונים לעבודתו – אייש התובע למרות הדירוג הגבוהה ביותר, את עמדת המודיעין כמעט באופן רציף וכן ביתר ימי עבודתו בלשכת חיפה.

איוש העמדה הנחותה צריך היה להיעשות על ידי מי מהעובדים בעלי הציונים הנמוכים מוועדת הבוחרים. אך לא כך היה בענייננו, הנתבעת הפעילה את מלוא כובד משקלה על מנת לסכל את המשך הישארותו של התובע בלשכה שתחת ניהולה. ביום השלישי לעבודתו הודיעה מנהלת הלשכה לתובע כי ישובץ עד להודעה חדשה בלשכת נתניה וזאת למטרת "תגבור".

כעבור שבועיים עבודה בלשכת נתניה, התובע פנה למנהלת לשכת נתניה, בבקשה לפנות למנהלת לשכת חיפה לקיים רוטציות בין המועמדים וזאת מפאת קושי הניוד היומיומי למרכז הארץ. מבין כל המועמדים שנקלטו בלשכת חיפה, נבחר דווקא התובע, להישלח ל"תגבור" בלשכת נתניה, כל זאת בהפתעה גמורה מבלי שנאמרה לו מילה או חצי מילה על חובת קיום עבודתו בנתניה.

הרעה מוחשית בתנאי ההעסקה

התובע לא פצה פה ונשא את הגזירה בשתיקה. מיותר לציין כי משמעות הדבר היתה הרעה מוחשית בתנאי העסקתו. ממי שזכה במשרת רכז בכיר בקרבת מקום מגוריו, נאלץ התובע לכתת רגליו, במשך שבועיים בחודש, מרמת ישי שבצפון לנתניה שבמרכז- כל זאת אף ללא תוספת נסיעות בגין הנסיעות הארוכות. גם כאשר שב למשך שבועיים בחודש לתפקידו בלשכת חיפה – הוצב תדיר בעמדת המודיעין.

בתום שלושה חודשים במשרה החדשה וכשהובן לתובע כי משרתו הנוכחית גרועה מהקודמת וכי ההפליה כלפיו הינה יזומה ומגמתית, יזם התובע שיחה עם הממונה עליו בלשה בחיפה באשר לקשיי עבודתו ולהרעת תנאיו ואכן השיחה התקיימה והתובע שטח את מצוקתו בפני מנהלתו. המנהלת התבטאה בחריפות ואמרה כי עובד חדש המתייצב מולה בפרק זמן שכזה ומביע בפניה אמירות מסוג זה, תופסק עבודתו לאלתר. על כן החליטה להשיב אותו לתפקידו הקודם בחלקית המשרה.

בית משפט – בית הדין לעבודה (צילום: סמר עודה כרנתינג'י)

"שקרים וסילופים"

בחודש אוקטובר 2015 נדהם התובע לגלות (דרך אחד ממנהלי הרשות) כי סיבת העזיבה הרשמית שדווחה בתיק האישי לעזיבתו הינה – "החזרה לבקשת העובד". המנהלת אף התחילה "לבשל" את תיקו האישי באופן בו ימצא צידוק לפעולתה המכוערת. בנוסף, פעלה הנתבעת להוציא מתיקו האישי של התובע המלצות רבות מלקוחות הלשכה, זאת למרות שהנוהל הפנימי ברשות הוא לתייקן בתיק האישי. בתביעה מודגש כי העובדת הבכירה פשוט שיקרה וסילפה את המציאות בטענה כי התובע עזב את הלשכה שבחיפה לבקשתו – בעוד שהתובע חפץ מאוד במשרה שבחיפה. המום מגודל החוצפה ותחושת האדנות של הרשות, המשיך התובע, בחוסר אונים, לפנות לגורמים שונים ברשות בבקשה להשיבו למשרתו הקודמת. כמו כן פנה התובע
לנציבות שירות המדינה אך גם שם הוליכוהו ברצוא ושוב.

ללא תיעוד וללא שימוע

אז כיצד קורה שעובד ברשות ממשלתית מועבר מתפקידו, ללא כל תיעוד, ללא שימוע? יותר מכך: כיצד קורה שכל המערכת כולה ניזונה מנסיבות שלא היו ולא נבראו ואשר אין להן כל זכר במציאות העובדתית, לא כל שכן בזו המתועדת בתיק האישי? כולם מצטטים את הנתבעת ש"שמעה" את העובד מבקש העברה, ללא כל תיעוד. מה הסיבה להתנהגות בזויה זאת?

מכתב התביעה מתברר כי העובד הועבר מתפקידו למען מינוי אחותה של רכזת בכירה, עובדת שהגישה בקשה למכרז אך דורגה כמועמדת שישית ולא נקלטה עם חמשת המועמדים המובילים בלשכת חיפה. דבר שבנוסף לדרך הלא חוקית שנעשתה והיא הדחת עובד למען גיוס עובדת שלא עברה את המבחנים, נעשה בניגוד לכללים שאוסרים מינוי של עובד למשרה בה מתקיימים קשרי עבודה עם קרובו.

התובע טוען בין היתר בכתב התביעה, כי הנתבעות פעלו בניגוד לדין כאשר העסיקו אותו בהעסקה מפלה בעמדת המודיעין והפנייתו לעבודה בלשכת נתניה. העברתו מתפקידו ללא כל תיעוד של פגישת המשוב וללא דיווח ראוי לממונים.

נזק ממשי לתובע

עוד טוען כי הועבר מתפקידו במרמה ללא כל זכות טיעון וללא שימוע בעניינו וכי נפל קרבן לעושק שכן הנתבעות ידעו את מצוקתו, שאינו מכיר את זכויותיו ויצרו מצג לפיו בסמכותה של המנהלת להעבירו ממשרתו. דיווחיה בע"פ של הנתבעת לפיהם ביקש את העברתו מרצונו, עולים
כדי לשון הרע. עקב לשונה הרע של הנתבעת נגרם לו נזק והופחתה משרתו לחצי משרה וכי יש לחייב אותה בפיצוי ללא הוכחת נזק בגין כל אחד מפרסום לשון הרע. בנוסף, טוען כי ההחלטה על העברתו ממשרת רכז בלשכת חיפה היא פסולה, מונעת משיקולים זרים שניחוח שחיתות עולה ממנה ודינה להיות בטילה ומבוטלת. וכי מבלי ידיעתו של התובע הוכנסו לתיקו מסמכים שקריים שיש בהם כדי להטיל דופי בתפקודו וזאת מבלי שניתנה לו אפשרות להגיב, בניגוד להוראת סעיף 124.93 לתקשי"ר. וכי נגרם לו נזק ממוני בהפחתת משרתו לחצי משרה, עקב חזרתו ליחידה בנוסף לנזק תדמיתי קשה בארגון אשר יש בו כבר עתה כדי לסכל התקדמות נאותה ושוויונית בארגון.

פעלו לפגוע בזכויותיו

בכתב התביעה שהוגש, מבקש בא כוחו של התובע מבית הדין להצהיר ולקבוע כי התובע לא עזב את מקום עבודתו בלשכת חיפה מרצונו וכי העברתו של התובע מתפקידו בלשכת חיפה נעשתה בניגוד לדין ולפסיקה, בחריגה מסמכות ולפיכך בטילה היא ומבוטלת. בנוסף, להצהיר ולקבוע כי הנתבעות (רשות האוכלוסין ועובדת בכירה בלשכה בחיפה) פעלו ביחד ולחוד לפגוע בזכויותיו החוקיות והחוקתיות באופן העולה כדי התנכלות תעסוקתית. להצהיר ולקבוע כי הנתבעות פעלו בכוונת מכוון לסכל הישארות התובע בלשכת חיפה ולפיכך חייבות הן ביחד ולחוד באחריות לנזקי התובע. להצהיר ולקבוע כי פרסום שקריה של המנהלת עולה כל אחד מהם בפני עצמו כדי לשון הרע.

נזקים ממוניים ולא ממוניים

לחייב את הנתבעות בסך 150,000 ש"ח בגין הפרת הוראות חוק איסור לשון הרע ביחס לשלושה פרסומים שונים ולרבות בדרך של פיצוי ללא הוכחת נזק לפי סעיף 7 א. (ג) לחוק ו/או סעיף 7 א. (ב) לחוק איסור לשון הרע. לחייב הנתבעות בהפרש שבין היקף המשרה בלשכת חיפה לבין המשרה הקודמת העולים כדי 3,887 ש"ח בממוצע לחודש ובמכפלתם ב-12 חודשי ההעסקה בפועל הריהם 62,845.52 לחייב הנתבעות בתשלום פיצויים לדוגמא או פיצוי ללא הוכחת נזק מכח החוק להגנה על עובדים ו/או בגין הפרת הבטחה שלטונית ו/או תרמית ו/או הפרת הוראות החוק הרלוונטיות לאופן הפגיעה בפרנסת התובע וזאת בגין נזקים ממוניים ולא ממוניים ובכל
סכום אחר הנראה לבית הדין צודק בנסיבות העניין, אם לפי החלוקה המוצעת בכתב
זה ואם לפי חלוקה אחרת. כל הסכומים יועמדו לצרכי אגרה על סך 500,00 ש"ח.

מהעובד נמסר לחי פה: אין מחיר שיוכל באמת לרפא נזקי גוף ונפש כתוצאה מהעסקה פוגענית, התעמרות בעבודה והתעללות פסיכולוגית, הגם שהעובד פנה והלין (כך דבריו) בנושא זה לגורמי אכיפת חוק לרבות משטרת ישראל.

  • ממשרד הפנים נמסר כי יש לפנות לרשות האוכלוסין וההגירה.
  • מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר לחי פה כי המקרה נמצא באמצע הליך משפטי ואנו ממתינים לפסק הדין.
הגיבו כאן לכתבה