כשחיפה היתה שער הכניסה הראשי לארץ ישראל

ביקורים היסטוריים בחיפה (צילום באדיבות העמותה לתולדות חיפה)

מאת: דניאל וקנין


נתיב הכניסה הראשי לישראל

במדינה כה מרוכזת הכל עובר דרך המרכז, אך טרם קום המדינה, מבחינות רבות המרכז היה חיפה. עם הקמת רכבת העמק והנמל הבריטי, חיפה הפכה לעורק תחבורה ראשי ושימשה נתיב כניסה מרכזי לארץ ישראל. באותם ימים, רבים הם האישים המכובדים והחשובים שבחרו להיכנס לארץ דרך חיפה.

ביקורים היסטוריים בחיפה (צילום באדיבות העמותה לתולדות חיפה)
ביקורים היסטוריים בחיפה (צילום באדיבות העמותה לתולדות חיפה)

רגעים היסטוריים

כיום, כשרוצים לצאת מהארץ, עולים על הכביש המהיר ונוסעים לכיוון המרכז וכך גם הנכנסים לישראל, נוחתים היישר בשדה התעופה בן גוריון. בימים שלפני קום המדינה וגם מעט לאחר הקמתה, חיפה והנמל שלה היו שער הכניסה המרכזי והעמוס ביותר בישראל, דרכו נכנסו אליה כל המי ומי וסיפקו רגעים היסטוריים לעיר.

ביקורים היסטוריים בחיפה (צילום באדיבות העמותה לתולדות חיפה)
ביקורים היסטוריים בחיפה (צילום באדיבות העמותה לתולדות חיפה)

הברון רוטשילד

הברון רוטשילד אמנם החל את תמיכתו ביהודים ובהתיישבותם בארץ ממקום מושבו בצרפת, אך בשנת 1887 כבר הגיע לכאן לביקורו הראשון במטרה להתרשם מפועלו ונכנס אז דרך נמל יפו בצורה חשאית. את הביקור השני בארץ עשה הברון בשנת 1893, כשבמהלך שיט פרטי בים התיכון, החליט לסטות מהתכנון המקורי ולהגיע לארץ בצורה בלתי מתוכננת, אז עגן בנמל חיפה, או יותר נכון במזח שהיה קיים בחיפה. היה זה ביקור היסטורי נוסף של רוטשילד כחלק מתמיכתו ופעילותיו לקידום ההתיישבות, ביקור שאף סמן את תחילתה של תקופה בה החלו לפקוד את ישראל אישים חשובים שביקורם כאן היו לחלק מהשינוי שהתחולל בשנים הללו בארץ ישראל ובחיפה באופן מואץ.

ביקורים היסטוריים בחיפה (צילום באדיבות העמותה לתולדות חיפה)
ביקורים היסטוריים בחיפה (צילום באדיבות העמותה לתולדות חיפה)

ביקור הקיסר וליהלם השני

את המגמה המשיכה כניסה מפוארת במיוחד לישראל: כחלק מהשינויים הגדולים שהתחוללו בעולם באותה התקופה והמרוץ בין המעצמות האימפריאליות, יוצא וילהלם השני, קיסר גרמניה, לביקור היסטורי ובלתי נשכח בארץ ישראל. כיאה לגרמנים הקפדנים, הכול היה מתוכנן ומאורגן עד לפרטי האחרון. חיפה השיגה את יפו בקרב על הבכורה כשבחר הקיסר לעגון בנמל חיפה. יש להניח כי לקהילת הטמפלרים, שכבר שגשגה באזור חיפה וקרבתם אל החוף, הכריעו את הכף בבחירת מקום עגינתו של הקיסר.

ביקור הקיסר וליהלם השני - ביקורים היסטוריים בחיפה (צילום באדיבות העמותה לתולדות חיפה)
ביקור הקיסר וליהלם השני – ביקורים היסטוריים בחיפה (צילום באדיבות העמותה לתולדות חיפה)

המזח

לקראת עגינתו, נבנה מזח חדש שתוכנן על ידי אדריכל המחוז ובן המושבה הגרמנית גוטליב שומאכר. חלקים מהמזח, אגב, עדיין ניתן לראות מחוץ למוזיאון העיר חיפה, כן – במושבה הגרמנית.

מי שהגיע לארץ על מנת לפגוש את הקיסר ולספר לו על הצורך להקמת בית יהודי בארץ ישראל, היה לא אחר מאשר בנימין זאב הרצל. אמנם הרצל נכנס לארץ ישראל דרך יפו, אבל זיהה בהחלט את הפוטנציאל של חיפה.

התותח בטיילת לואי בחיפה (צילום באדיבות העמותה לתולדות חיפה)
התותח בטיילת לואי בחיפה (צילום באדיבות העמותה לתולדות חיפה)

מגלים עולם חדש

4 שנים אחרי ביקורו בארץ ישראל, פירסם הרצל את הרומן שלו "אלטנוילנד". ברומן מגיעים שני נוסעים דמיוניים לארץ ישראל ועוגנים ביפו. לאחר ביקור במספר מקומות הם מתאכזבים, וממשיכים במסעם. בביקורם הבא בארץ, הם עוגנים בחיפה ומגלים עולם חדש. העיר שיש בה נמל, והיא המרכז הכלכלי המרכזי והחשוב של היישוב. הרצל זיהה את הכניסה לארץ ומרכזה כחיפה, אבל בספר הוא גם מזהה את חיפה כעיר מעורבת, ליברלית וסבלנית המקבלת כל אדם. 

על אף שהרצל עצמו הגיע לארץ דרך נמל יפו, הוא ככל הנראה הבין את הפוטנציאל בחיפה לפני כולם, ואכן, בסוף שנות ה-20 החלו הבריטים לתכנן נמל עצום לעגינת ספינות גדולות, ומשנת 1933 הפכה חיפה למרכז כלכלי גדול וחשוב, בעיקר עבור הבריטים השולטים בחלקים נרחבים בעולם. העיר משמשת עורק תחבורה והעברת סחורות מהחשובים ביותר.

נמל חיפה בראשית דרכו (צילום באדיבות העמותה לתולדות חיפה)
נמל חיפה בראשית דרכו (צילום באדיבות העמותה לתולדות חיפה)

הסכם פייסל-וייצמן

ממש בחודשים האחרונים לעבודות הבנייה בנמל, בספטמבר 33, נפטר באירופה פייסל, אחד המנהיגים החשובים של העולם הערבי, מי שהיה מלך עירק ולזמן קצר גם מלך סוריה, והיה אחראי על רבות מהתמורות בעולם הערבי שלאחר מלחמת העולם הראשונה.

ב-1918, כחלק מניסיונו לבסס את מעמדו, חתם פייסל עם חיים ויצמן על הסכם פייסל-ויצמן, בו למעשה הכיר בהצהרת בלפור, וביסס את ההכרה של העולם הערבי בזכויות היהודים בארץ ישראל. בהמשך הדלת המסתובבת של המזרח התיכון הפך למלך סוריה, אבל זמן קצר לאחר מכן גורש והגיע לחיפה בה התיישב בבית הכט.

מעבר ארונו של פייסל בחיפה (צילום באדיבות העמותה לתולדות חיפה)
מעבר ארונו של פייסל בחיפה (צילום באדיבות העמותה לתולדות חיפה)

חיים שנגדעו

כחלק מהסכם פשרה, הפך פייסל למלך עירק וב-1933, במהלך סיור באירופה, נפטר, ככל הנראה מהתקף לב. בדרך המסע של ארונו לעירק, עבר הארון דרך חיפה ועד היום בעיר התחתית בחיפה ישנה אנדרטה על שמו בכיכר שעל שמו. צורת האנדרטה היא כעמוד קטוע, המסמל את חייו שנגדעו ואת המעבר המכובד בחיפה. 

האנדרטה לזכר פייסל (צילום: דניאל וקנין)

קיסר אתיופיה האגדי

בשנת 1936 היו האיטלקים נחושים לכבוש את אתיופיה ולמחוק את הבושה של כמה הפסדים כואבים על אדמת אפריקה. קיסר אתיופיה האגדי, היילה סלאסה מצליח בימים האחרונים לצאת מאתיופיה. בדרכו לאירופה מגיע הקיסר לארץ ישראל לשבועיים, כאשר גם בכניסתו לארץ וגם בצאתו עבר בנמל חיפה. היתה זו שעה קשה עבור הקיסר האתיופי, אך הביקור והמעבר בחיפה היה אירוע דרמטי והמוני שלא חמק מעיני התקשורת של אותם ימים.

היילה סלאסה קיסר אתיופיה מבקר בחיפה (צילום באדיבות העמותה לתולדות חיפה)
היילה סלאסה קיסר אתיופיה מבקר בחיפה (צילום באדיבות העמותה לתולדות חיפה)

סיום המנדט הבריטי

גם יום הקמת המדינה היה יום היסטורי עבור חיפה והנמל שלה, באותו יום עלה אלן קנינגהם, הנציב העליון הבריטי האחרון בארץ ישראל, על אניית הצי הבריטי ועזב את הארץ, באירוע שסימל את סיום המנדט הבריטי.

אלן קנינגהם, הנציב העליון הבריטי האחרון בארץ ישראל עולה על אניית הצי הבריטי בחיפה ומסיים את שלטון המנדט (צילום באדיבות העמותה לתולדות חיפה)
אלן קנינגהם, הנציב העליון הבריטי האחרון בארץ ישראל עולה על אניית הצי הבריטי בחיפה ומסיים את שלטון המנדט (צילום באדיבות העמותה לתולדות חיפה)

סאדאת

ניתן לומר שלאחר קום המדינה חיפה כבר לא הייתה שער הכניסה הראשי לארץ, ואם יש אירוע שעשוי לסמל את השינוי הזה, ניתן להיזכר בביקורו של סאדאת בישראל. את ביקורו הראשון והראשי ערך סאדאת דרך כניסתו לנתב"ג בשנת 1977, בביקורו הבא כאן ב-1979, עגן בנמל חיפה ואף ביקר במסגד המרכזי, לא רחוק מהאנדרטה של פייסל.

תודה ליגאל גרייבר, חבר העמותה לתולדות חיפה, על הסיוע בהכנת הכתבה.

הגיבו כאן לכתבה

18 תגובות
  1. לימבו אמר/ה

    נוסטלגיה, נוסטאלגיה…. אופיום להמונים.

  2. רפי רפול - חסון.חיפה.עיתונאי אמר/ה

    כן,היו זמנים. היסטוריה. שבת שלום.

  3. דן אמר/ה

    חומר מחשבה לגברת קליש

  4. מציאות אמר/ה

    חבל שהבריטים לא שולטים פה היום…

    1. כמה אפשר לשכוח היסטוריה ... אמר/ה

      כן חבל שהבריטים עם הספר הלבן, מניעת עלייה, העלמת עין מהמרד הערבי, ועינוי פליטי השואה בגירושם לקפריסין לא שולטים כאן עכשיו. תגובות של דפרים.

  5. אפרת אסף אמר/ה

    היכן ניתן לראות את שרידי המזח שהותקן לקיסר וילהלם השני ב 1898?

    1. דניאל אמר/ה

      את שרידי המזח ניתן לראות ברחבה שמחוץ למוזיאון העיר, במיקומו המקורי לא נותר דבר

  6. ההיסטוריה הנשכחת במכוון אמר/ה

    מעניין אם בבתי הספר הערבים מלנדים על הסכם פייסל וייצמן..
    כמובן שלא.
    מעלימים אותו במכוון.
    כמו זהם מעלימים את כל זכויות העם היהודי על ארצו.
    גם ארכיאולוגיה והיסטוריה של יישוביהם אינם מלמדים.
    שחלילה לא ילמדו שהיהודים קדמו והם הפולש הערבי,
    התנחלו בערים יהודיות…

  7. אריה ליאון אקסלרד אמר/ה

    הבריטים בעצם תיכננו את מנהרת הכרמל.

  8. אריה ליאון אקסלרד אמר/ה

    המנהרה היתה אמורה להבנות 1949

  9. אריה ליאון אקסלרד אמר/ה

    המנהרה היתה אמורה להבנות 1949.
    בשלב הבא תכננוו לרשת את הארץ בקווי רכבת.

  10. אריה ליאון אקסלרד אמר/ה

    היו נמנעים כל הפקקים של היום.

  11. אריה ליאון אקסלרד אמר/ה

    ב-אגד רצו רק קווי אוטובוס,
    שיחדו את השרים בממשלה
    והיום יש רק פקקים בכל הארץ.

  12. אריה ליאון אקסלרד אמר/ה

    הבריטים גמרו את המנדט מוקדם מדי.
    חבל.

  13. אריה ליאון אקסלרד אמר/ה

    הרצל מתהפך בקברו.

  14. יונה אמר/ה

    בושה וחרפה לעיריית חיפה איך שנראת הכניסה לנמל האספלט שבור וחורים גדולים בכביש הראשי. ליכלוך וגרוטאות בכל איזור חוף שמן. כך נראת הכניסה לישראל

  15. בעד שדה תעופה גדוך אמר/ה

    בגלל זה קליש צודקת כשהיא נלחמת על שדה התעופה

  16. אבי כהן אמר/ה

    Wow איזה יופי.
    מעניין מה יכתבו בעתיד על תקופה זו..

הגיבו כאן לכתבה