שיר אהבה חיפאי • המשורר חוסאם ח'שייבון כותב על חופש, דו קיום וחברה הרמונית

חוסאם ח'שייבון הוא משורר ערבי-נוצרי המתגורר בוואדי ניסנאס בחיפה. לאורך השנים שחי בעיר המשורר מצא את ליבו ואת מקורות השראתו בחופש האדם, בחברים, בנשים, גורלה של הארץ והמקומות היפים בחיפה. בשירתו הייחודית משתלבים שני צדדים החיים בו בכפיפה – הישראלי והערבי. לאחרונה יצא ספר שיריו "אנא מן חיפא" בהוצאת 'פיוטית'.

ילדות חיפאית

ח'שייבון נולד בנצרת, אך עוד בינקותו עברה המשפחה להתגורר בחיפה. במשך השנים עברו בין מספר שכונות, עד אשר הגיעו לוואדי ניסנאס, שם לבסוף קבעו את ביתם.

עם השנים מצא עצמו חוסאם מחובר וקשור לעיר יותר ויותר. מבחינתו, כך הוא אומר, חיפה שונה באופיה מכל עיר אחרת, הפשטות שבה, האנשים המיוחדים, הרוגע והשלווה המאפיינים אותה, משרים אווירה מיוחדת שנעים לחיות וליצור בה.

חוסאם משתף כי נצורים בליבו זיכרונות ילדות מופלאים מחיפה, רבים מהם עיצבו את מי שהוא היום. שנות ילדותו כאילו חרוטות בליבו, מסומנות ברגעים של אושר השלובים בחברויות עמוקות עם אנשים יקרים, וברקע הנופים של חיפה, חופי הים והטבע המקשט אותה.

"בנופי ילדותי אספתי חוויות שמלוות אותי עד היום ועדיין מעניקות לי השראה, הוא משתף ומוסיף: "בחיפה היתה לי תמיד תחושה של חופש, הרגשה שאני, וכל אחד ואחת, יכולים להיות פה כל מה שנרצה".

ח'שייבון על חיפה:

אני מרגיש בחיפה כמו דג במים, זו העיר הכי יפה בעולם. חיפה היא עיר החופש. אני אחיה כאן כי תמיד ארצה את תחושת החופש, התקווה וההזדהות עם האחר.

אוהב אדם

ח'שייבון מספר שלמד באוניברסיטה, "אבל החיים הם לא אוניברסיטה", הוא אומר, "בסופו של דבר, את מה שאני יודע, למדתי מהחיים האמיתיים, מחוויות היומיום".

הוא אוהב אדם וחברותי מאוד, זה ניכר לאורך כל השיחה איתו. הוא מספר על מקרה בו עבר פעם ברחוב ליד קבוצת של חיילים, מעולם לא פגש אותם קודם. הוא החל לשוחח איתם, לשאול לשלומם, אמר כמה מילים טובות, ותוך רגעים ספורים כבר מצאו את עצמם הוא והחיילים בתוך שיחה עמוקה שהלכה והתגלגלה עד שהתארכה לכדי שעות.

דָמְדָּם

"הָאֲגַם דָּמְדָּם
נִפְתַּח שִׁיר הַדָּמִים
דָּמְדָּם
נִפְתַּח הַפֶּצַע יָמָיו אֲדַמְדַּם
שׁוֹתֵת
שׁוֹתֶה אֶת דָּמוֹ,
שׁוֹטֶה הוֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה
רוֹאֶה בְּהֵמָה
אַחֶרֶת
הוּא בָּא לוֹ אִשְׁתּוֹ
בַּלִִיבִּידוֹ
רוֹצֶה בָּהּ
אָז הָרְגוּ
בָּאוּ אֵלָיו וְהָרְגוּ אוֹתָם
הַטַּמְְטַם
וְעַל שְׂפַת הָאֲגַם דָּם
הָאָדָם לֹא,
וַאֲנִי שׁוֹאֵל אוֹתוֹ
וְעוֹד מַסְבִּיר לוֹ
עַתָּה יְרִיבוֹ אִתּוֹ"

התבוננות ייחודית

קל מאוד להיסחף עמו לשיחה, הוא צולל מיד לעומקים, מדבר דרך נקודת התבוננותו הייחודית על החיים, תוך שהוא שוזר משמעויות פילוסופיות בכל נושא שעולה. הוא מדבר על רבדים ומשמעויות בחיי כל אדם באשר הוא, על חשיבותה של הבעת דעה והשמעת קולות שונים בחברה, על הקשבה, קבלה ופתיחות בין בני אדם.

הוא עוסק רבות בחופש כצורך בסיסי של האדם, של החברה. כך גם לגבי החברה בארץ והסכסוך בין העמים.

בספר שיריו "אנא מן חיפא", עוסק המשורר במקורות ההשראה לשירתו, הוא מדבר על יחסו לנשים, למקום בו הוא חי ומתחבט בשאלת משבר הזהות, קיום ודו-קיום בישראל.

יצירתו

העברית שבפיו מרשימה והוא מצייר בה את שיריו דרך התבוננותו הייחודית רק לו. בשירתו מתבטאות אהבתו לבני האדם, למקום, ויכולתו למצוא יופי בכל. אהבה גדולה שצפה ועולה בשיריו היא האהבה לארץ ישראל, עליה הוא כותב כמו למושא אהבה זוגי, לאישה.

בכל רחובות העיר

"אַתְּ הָאַהֲבָה יַסְמִין
פֶּרַח שָׂדֶה יַסְמִין
אַתְּ אַהֲבָה בָּאָבִיב
קַיִץ יָפוֹ תֵּל אָבִיב
אַתְּ אֵילַת מְלֵאָה יָרֵחַ
וְאַתְּ הַכַּרְמֶל
וְאַתְּ הַסְּתָו שֶׁל בֵּאֵר שֶׁבַע

וְאַתְּ יִשְׂרָאֵל
בְּלָבָן־כָּחֹל
עֵינֶיהָ הַמְּלֵאוֹת
וְאַתְּ לִיאַת וְאַתְּ עַלְמָה
סֻלָּמָא וְיָפָה
יָפָה כֻּלָּהּ לוֹהֶטֶת
אֵשׁ הַלַּיְלָה.

שַׂר הַשִּׁיר
בְּכָל רְחוֹבוֹת הָעִיר
אַתְּ יוֹרֶדֶת שִׁיר
כְּמוֹ מַלְאָךְ
בֵּין יוֹם עָצוּב
לְיוֹם שָׂמֵחַ
וּשְׂפָתַיִךְ
הַנּוֹטְפוֹת סֻכָּר דְּבַשׁ
וּלְהַבִּיט בְּךָ –
הִנֵּה מַתְחִיל
הַכֹּל מֵחָדָשׁ!

וּבַחֲלוֹף אֹדֶם
וְסֹמֶק הַיַּסְמִינָה
עָצוּב הוֹלֵךְ
צוֹעֵד יָחֵף
חוֹף יָבֵשׁ

וּכְחֹל עֵינֶיהָ
דּוֹמֵעַ אַהֲבָה
וּמָלֵא בְּטַעַם שְׂפָתֶיהָ.

ואת ישראל…"

שתי תרבויות

גאוותו וחיבתו לכך שהוא אוצר בתוכו את החיבור בין שתי התרבויות, הערבית והיהודית, מורגשות. דו-קיום, דמוקרטיה, הם ערכים עליונים עבורו "ולכן ישראל כל כך נהדרת בעיני", הוא אומר. "כל אדם צריך את החופש שלו ואת המרחב להיות מי שהוא ומה שהוא, ללא מגבלות. דו קיום ודמוקרטיה הם הבסיס להכול, שם נמצא הפתרון לכל הבעיות כאן. אסור להגביל אף אחד בשום צורה, במסגרת החוק והמוסר, כמובן".

ח'שייבון:

אני שואף להביא את עצמי במסגרת החופש. המשפט שמנחה אותי בחיים – בן אדם הוא חופשי. זכינו למדינה חופשית, כל אחד יכול להיות מה שבא לו כל עוד הוא לא פוגע באיש. אני מתכוון להמשיך להצדיק את חופש האדם בעבודותיי. לכל איש ולכל אישה. אדם יכול להסביר, לעודד, אך לא להגביל. אני לעולם איני מתערב בחופש של אף אחד.

"אנא מן חיפא"

בספרו עוסק ח'שייבון במפגש בין התרבויות בישראל המתמזגות בתוכו, בחיבורים בין עבר להווה, בין עברית לערבית, בין הפרטי והלאומי, האישי והחברתי בין אהבה ליצריות, זהות ודו קיום ומציף בשיריו את המתח והקונפליקטים העולים מתוך הצבעים הזהויות השונות.

מֶלַח הָאָרֶץ

"בּוֹא מֶלַח הָאָרֶץ
הַיִּשְׂרְאֵלִי
אַנְגֵ'לִינָה
וְהַיָּפָה כְּמוֹ אַנְגֵ'לִינָה
הַשַּׂחְקָנִית
רַחַאבּ וְאֵלָה
בַּת הָאָרֶץ
אַיָּלָה הַיְּשָׁנָה
חֲלוֹם
הַמְּקַפֶּצֶת אֶל
אָבִיב וּסְתָו
בֵּן אוֹמֵר לָהּ שָׁלוֹם
מַרְחַבַּא אַהַלַא
וְאַהַלַא
בֵּן הַסַּיֶּרֶת
הִִימַ'ם
וְהַיָּם
לְבֵן אָדָם
מָתוֹק הַכִּנֶּרֶת
יַמָּהּ הַמָּלוּחַ
יַמָּה
יִשְׂרְאֵלִית
הַגּוֹלָנִיז וְהַלְּבָנוֹת
הַיָּפָה וְהַכְּחֻלּוֹת
עֵינֶיהָ
בּוֹאִי הוּנַא
אֶרֶץ הַלְּבָנָה לְבָנָה
הָאֶרֶז
וְהַלְּבוֹנָה
שִׁיר הָאַחְלָה
שִׁיר הַחַמָּה
הַיָּפוֹאִית
הַיֹּפִי הָעוֹלֶה
כָּל הַיֹּפִי
רִנָּה הַמְלַאבְּסִית
סוּזָאנָה וּמָרִיאָנָה
הַחֲתִיכוֹת
מִנַּצְרָת
הַלַּחַן
הַמְּתַקְתֵּק הַחַם
הַשּׁוֹקוֹלִית".

החופש לחוות

דרך הספר מתאפשרת הצצה אל נבכי נשמתו של היוצר, כמו גם אל נקודת מבטו של משורר ערבי ישראלי. ח'שייבון אינו מכתיב אילו רגשות יתעוררו בקוראים את שיריו, אלא משאיר להם, כמו שהוא מאמין ונוהג בחייו, את החופש לחוות את כתיבתו, לפרש אותה ולחוש אותה דרך נקודת ראותם וזהותם שלהם.