פארק נחל הקישון נלחם על חייו!

הפארק נועד להסב את החור השחור המפריד בין עיר הכרמל לעיר הקריות, לפארק ירוק, ובמרכזו נחל כחול (ומטוהר!) שיחבר בין חלקי מטרופולין חיפה.

תכנית זו, המעוגנת בהחלטות של כל הרשויות, הסכמים, תכניות אב ומתאר, מאויימת עתה ע”י כוונת חנ”י, חברת נמלי ישראל, להפוך את פארק הקישון, לפארק מכולות, לצרכי “נמל המפרץ”.

איך תפח נמל זה להיקף הזוי, קרוב לגדולים בנמלי אירופה, בהסתמך על תחזיות חנ”י, ללא בקרת גורם מקצועי בלתי תלוי – זאת פרשה בפני עצמה. כואב לראות סכומי עתק המושקעים במייזם, עוד בטרם הושלמו אישוריו. יותר מכך תכאב לנו, תושבי האיזור, פגיעתו הבלתי נמנעת של הנמל בחופי חיפה והקריות, בלי שהוכנו תסקירי השפעה מלאים, ועל כך נוספת עתה דרישת חנ”י, לגזול וגם לשחוט
את כבשת הרש.

מדובר בשטחי מורד פארק נחל הקישון, אזור אקולוגי רגיש במיוחד, אשר
בעמל רב ובתקציבים דלים, הצליחה רשות נחל הקישון לשקם אותו, ולהציל בתי גידול נדירים של חי וצומח, בעלי כנף וסנפיר. לצידם מרחב ירוק לתושבי האזור וילדיהם, פיצוי מעט על שיאי התחלואה והתמותה בישובי עוטף מפרץ. בתכנית האב לפארק, הוקצו לשטח זה 1200 דונם, מתוך כ-11,600 דונם. יתרת השטח, קרוב ל-90%, נועדה לתשתיות, תעשיה, וצרכי הנמל. פשרה כואבת אולם הכרחית בהתחשב ביתר הצרכים. לאחר מכן צומצם גם שטח זה ל-900 דונם, ובסוף, בלחצה של חנ”י, נולדה פשרת ירון ביבי ז”ל, בעבר מנהל רמ”י, שהשאירה לפארק 586 דונם בלבד, בגבולות נפתלים ומוזרים, והשאירה מחוץ להם כמה מנכסי הטבע הייחודיים שלו.

בכך לא הסתיימו תביעותיה השטחיות, תרתי משמע, של חנ”י, ועתה היא דורשת “פשרה על הפשרה” – רק שבילים לאופניים לאורך הנחל, ועוד קצת. מזל שאין מכולות צפות, אחרת גם את הנחל עצמו היו דורשים…
איפה דבורה הנביאה וברק בן אבינועם, כשצריך אותם?!

למרבה התדהמה מי שמוביל את המהלך הוא… המשרד להגנת הסביבה!
ומי שנעלמו ונאלמו הם ראשי רשויות האזור, ובראשן עירית חיפה.
שרים וחכ”ים נכבדים, אתם שגיליתם תמיד עניין ומחוייבות לנושאי סביבה, אנו מבקשים כי תעלו את נושא פארק הקישון, בועדת הפנים והגנת הסביבה. אין לנו ספק כי החומר שנציג בפניכם יקדם החלטה נאורה, שתשאיר בשלום את מה שעוד נותר מהפארק.

ודי לח”כימא ברמיזה…