אצל הקטין נוצר קונפליקט נאמנויות, בשל מחלוקת בין הוריו בנוגע לחיסונו נגד קורונה
מחלוקת בין זוג הורים מהאזור, באשר למתן חיסון קורונה לבנם בן ה-14, יצרה אצלו קונפליקט נאמנויות. בית המשפט החליט לא לחייב את הקטין להתחסן תוך שמירה על זכותו לבקש להתחסן בעתיד, זאת כדי למנוע ממנו לעמוד במצב של פיצול מול אחד ההורים.
בבית המשפט לענייני משפחה בקריות התקבל תיק לישוב סכסוך בין זוג הורים מהאזור, במסגרתו האם דורשת לחייב את האב להסכים לחסן את בנם בן ה-14 בחיסון נגד קורונה, שכן האם רוצה לחסן אותו והאב מתנגד.
האם טוענת בתיק כי הבן חלה בקורונה ונגרמו לו נזקים מתמשכים, והיא חוששת כי אם יחלה שוב יפגע עוד יותר, וכן דואגת לבריאות הוריה המבוגרים. לתפיסתה של האם התועלת בחיסון עולה על הסיכונים ותייתר את הבדיקות הרבות שיש לבצע כתנאי להשתתפות באירועים שונים בשל היות האב לא מחוסן.
האב המתנגד סבור כי אין לחסן את הקטין ממספר טעמים, בין היתר כיוון שהקטין חלה בצורה קלה והחלים ללא תופעות מיוחדות. לטענת האב, הקטין לא נדבק שוב אף ששהה בקרבת חולה מאומת. האב גם טוען כי יעילות החיסון מפני הדבקה אינה ודאית, לחיסון סיכונים ותופעות לוואי, אין דחיפות במתן החיסון, ודחייה במתן החיסון תועיל, שכן המגפה תמוגר או ימצא חיסון מזיק פחות, או שתימצא תרופה. חשוב לציין כי האב אינו "מתנגד חיסונים" כפי שהוצג, אלא בודק כל עניין לגופו, לטובת הקטינים.
לאחר מתן זכות תגובה להורים מינתה שופטת בית המשפט גילה ספרא-ברנע את פרופ' עמוס עציוני, מומחה באימונולוגיה, לתת את חוות דעתו בנושא, מאחר שמכתב רופאת המשפחה שהמליצה לחסן את הקטין אינו עומד בהוראות ההסכם בין הצדדים.
על פי חוות דעתו של פרופ' עציוני, רמת הנוגדנים בדמו של הקטין, שכאמור חלה בעבר, נחשבת כמגנה מפני הידבקות. עם זאת, ציין הפרופ', שלפי נהלי משרד הבריאות אין לבצע בדיקה סרולוגית ולא להסתמך עליה בשיקול הדעת בהחלטה אם לחסן מחלים, אלא לחסן במנה אחת שלושה חודשים אחרי ההחלמה, מועד שחלף זה מכבר בעניינו של הקטין, שחלה בדצמבר 2020. פרופ' עציוני תיאר את יעילות החיסון למחלימים במניעת הדבקה – פי חמישה ממי שחלה ולא חוסן, כולל הגנה מפני מגוון של וירוסים. כן תיאר פרופ' עציוני את תופעות הלוואי בשכיחות נמוכה, הזכיר את ההחלטה לחסן גם בני 5-11, וסיכם כי הוא ממליץ לחסן את הקטין.
לקטין מונתה אפוטרופסה לדין שהביאה את עמדתו בדו"ח גלוי ובדו"ח חסוי, שהוגש ומצוי בידי השופטת. הקטין ביקש שתוכן דו"ח השמיעה לא יועבר להוריו, וביקש לא להישמע על ידי בית המשפט.
תוך שמירה על פרטיות הקטין, אמרה השופטת: "התרשמתי כי הימצאותו בתווך בין עמדות הוריו בעניין הנדון מכבידה עליו. זו היתה גם התרשמות האפוטרופסית לדין, שאף תיארה את המצב כ'קונפליקט נאמנויות'. לאחר קבלת דו"ח שמיעת ילדים וחוות דעת אפוטרופסה לדין, אני מוצאת כי הקטין נקלע לסכסוך שבין הוריו, שלא בטובתו, וכל הכרעה שתתקבל עלולה להעמיד אותו במצב של פיצול מול אחד ההורים. שמעתי והתרשמתי כי הקטין מרוצה מהסדר זמני השהות הנהוג כבר שנים, וטוב לו אצל שני ההורים".
שופטת בית המשפט גילה ספרא – ברנע כתבה בהחלטתה:
"לאחר קבלת עמדות ההורים, וניתנה להם זכות טיעון רחבה בעניין, שמיעת הקטין וקבלת המלצת האפוטרופסה לדין, אני מוצאת לנכון שלא לקבל את בקשת האם לחסן את הקטין בניגוד לעמדת האב, ואלה טעמיי:
אני מקבלת את חוות דעת האפוטרופסה לדין כי הקטין מצוי בקונפליקט נאמנויות, והתרשמתי כי קיבל מסר מכל אחד מההורים, גם אם לא במפורש, כי עמדתו מהווה תמיכה בזו של מי מההורים. הקטין בן 14 והביע עמדה מנומקת בפני עו"ס יח' הסיוע והאפוטרופסה לדין, אשר מלימודה, ללא חשיפת פרטיה לבקשתו, אני מוצאת לנכון לכבד את רצונו, והתוצאה הינה שאיני מחייבת אותו לקבל את החיסון נגד קורונה, תוך שמירת זכותו לבקש להתחסן בעתיד".
סיכום הזוי. מדברי השופטת ברור שהקטין ביקש לא להתחסן. אם השופטת היתה רוצה להגן עליו באמת מפני קונפליקט הנאמנויות, היא היתה צריכה לפסוק באופן מחייב – להכריח לחסן או לאסור לחסן – וכך הקטין היה פשוט צריך לפעול לפי ההחלטה. כמו שזה עכשיו, ההחלטה נשארת בידי הקטין, וכך גם הקונפליקט.